פתיחת התפריט הראשי

נאוויס לוסוריה

ספינת-נהר רומית עתיקה
שחזור של נאוויס לוסוריה במוזיאון לספנות עתיקה במיינץ

נאוויס לוּסוֹרְיָהלטינית: navis lusoria) הייתה סוג של ספינת מלחמה קטנה משלהי האימפריה הרומית ששימשה להובלת חיילים. היא הונעה על ידי שלושים חיילים-חותרים ומפרש עזר. כלי שיט זה, שהיה מהיר תנועה ותמרון, בעל קווים חדים ושוקע נמוך, שימש את הרומאים בנהרות הריין והדנובה הסמוכים ללימס גרמניקוס, הגבול הגרמאני. הלוסוריה נזכרת בכתביו של ההיסטוריון הרומי אמיאנוס מארקלינוס, אך את עיקר ידיעותינו אודותיה אנו חבים לגילוי של ארבע טרופות מסוגה במיינץ שבגרמניה בחורף 1982/2.[1]

הספינות הרומיות ממיינץעריכה

בנובמבר 1981, במהלך עבודות לבניית מלון הילטון במיינץ, נחשפו סמוך לגדת הנהר ריין שרידי עץ שזוהו כחלקיה של ספינה עתיקה. במשך שלושת חודשי חפירת ההצלה, עד חידוש הבנייה, גילו הארכאולוגים את שרידיהן של עוד ארבע ספינות, שתוארכו בבדיקה דנדרוכרונולוגית למאה ה-4 לספירה. לאחר מדידה ותיעוד של שרידי הספינות במקום גילויין הן פורקו לחלקים, וב-1992 הובאו אל המוזיאון לספנות עתיקה במיינץ (Museum für Antike Schiffahrt) להמשך השימור והמחקר.[2]

החוקרים העניקו לספינות את השמות "מיינץ 1", "מיינץ 2" ועד "מיינץ 5", ויחד הן נקראות "הספינות הרומיות ממיינץ" (Mainzer Römerschiffe). מדובר בכלי שיט של הצי הרומי, שהשתייכו לשייטת של הפרובינציה גרמניה, "קלאסיס גרמניקה" (classis Germanica). ארבע ספינות (מיינץ 1, 2, 4 ו-5) הן מובלות חיילים קטנות מסוג "נאוויס לוסוריה", ואחת (מיינץ 3) היא ספינת סיור.[3]

השחזורעריכה

החוקרים בנו שחזור של לוסוריה בקנה מידה אחד לאחד, כשמיינץ 1 ו-5 משמשות להם כדוגמה. הספינה המשוחזרת מוצגת במוזיאון לספנות עתיקה. היא בנויה מעץ אלון, אורכה 21.0 מ', רוחבה 2.8 מ', גובהה עד הלזבזת 0.96 מ' ולה ליווח מְשׁוּוֶה (carvel built). מעטפת הגוף, שעוביה 2 ס"מ, בנויה מלוחות באורך 25 ס"מ בדרך כלל, המחוברים זה לזה על ידי מחבר חפייה בצורת Z. הספינה נבנתה בשיטת "השלד תחילה", כשהצלעות נמצאות במרחק של כ-33.5 ס"מ אחת מהשנייה ועובי השדרית 5 ס"מ בלבד. הספינה הייתה ספינת משוטים במהותה, אך שרידי התרנים מעידים כי צוידה גם במפרש, מפרש רוחבי על סקריה כנהוג באותה תקופה. ההיגוי נעשה על ידי שני משוטי הגה.[4]

חישובי החוקרים מראים, כי הלוסוריה יכלה להגיע למהירות שיוט של 6-7 קשרים ולמהירות שיא של 10 קשרים.[5]

רקע היסטוריעריכה

לאחר הקמת המצודה הצבאית במוגונטיאקום (Mogontiacum, מיינץ של ימינו) ב-12/13 לספירה, נעשה נמלה בסיס לאוניות הקלאסיס גרמניקה. העיר הלכה ושגשגה, ועד מהרה הפכה לבירת הפרובינקיה גרמניה העילית (Germania Superior). ספינות סוחר יצאו מנמלה אל מעלה ומורד הריין ואף מזרחה אל נהר מיין. השייטת תוגברה כאשר חיזק הקיסר יוליאנוס את ההגנה לאורך הריין במאה ה-4, ואמיאנוס מרקלינוס מספר כי הקיסר החזיק במוגונטיאקום 40 לוסוריות לשימוש חייליו.[6] הגבול היה נתון באותו זמן לסכנה מתמדת, והרומאים השתמשו בלוסוריות להובלת חיילים אל המוצבים או לנקודות הלחימה. ברם, הוונדלים, הסואבים והאלאנים הצליחו בסופו של דבר לפרוץ את הגבול ולבזוז בסביבות 407 לספירה את מוגונטיאקום. קץ שלטונם של הרומאים היה גם סופן של אוניות השייטת. באין בהן כל שימוש נרקבו הלוסוריות במקום עומדן, ועם השנים כוסו בשפוכת, בוץ ואדמה.

שחזורים נוספיםעריכה

רפליקה נוספת של לוסוריה, הנושאת את השם "רגינה" (Regina) נבנתה על ידי המחלקה להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת רגנסבורג והושקה ב-2004.[7] ב-2006 הפליגה "רגינה" מרגנסבורג אל בודפשט, כשהיא גומאת עד 100 קילומטרים ביום, ומדגימה הלכה למעשה את הניידות הרבה שהעניקה ספינה מהירה זו לצבא הרומאי.

מקורותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Hans Ferkel, Heinrich Konen, Christoph Schäfer (Hrsg.). Navis lusoria. Ein Römerschiff in Regensburg. Scripta-Mercaturae-Verl., St. Katharinen, 2004. ISBN 3-89590-152-0.
  • Christoph Schäfer. Lusoria. Ein Römerschiff im Experiment. Rekonstruktion, Tests, Ergebnisse. Koehler, Hamburg, 2008. ISBN 978-3-7822-0976-2 .
  • Ronald Bockius. Die spätrömischen Schiffswracks aus Mainz. Schiffsarchäologisch-technikgeschichtliche Untersuchungen spätantiker Schiffsfunde vom nördlichen Oberrhein. Verlag des Römisch-Germanischen Zentralmuseums Mainz, Mainz ,2006. ISBN 978-3-7954-1965-3 (Monographien des Römisch-Germanischen Zentralmuseums Mainz. Band 67).
  • Barbara Pferdehirt. Das Museum für antike Schifffahrt. Ein Forschungsbericht des Römisch-Germanischen Zentralmuseums. Römisch-Germanisches Zentralmuseum, Mainz, 1995. ISBN 3-88467-033-6.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ (Höckman (May 1993.
  2. ^ (Höckman (May 1993.
  3. ^ Navis Project.
  4. ^ תיאור מפורט של הספינה המשוחזרת בתוך NAVIS I.
  5. ^ (Höckman (May 1993.
  6. ^ אמיאנוס מרקלינוס, דברי הימים, 18.2.12 .
  7. ^ (Dietz (2004.