נאמנות (רומן)

רומן

נאמנות (אנגלית: Trust) הוא רומן שנכתב על ידי הרנן דיאז בשנת 2022, וזכה בפרס פוליצר לספרות לשנת 2023[1]. הרומן ראה אור בעברית בשנת 2023 בהוצאת ידיעות אחרונות, בתרגומה של שרון פרמינגר.

נאמנות
Trust
מידע כללי
מאת הרנן דיאז
שפת המקור אנגלית
סוגה סיפורת
נושא הבורסה לניירות ערך בניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
פרס פוליצר לסיפורת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור ההשראה עריכה

ההשראה הראשונית של דיאז לרומן הייתה הרצון "לכתוב על עושר והון קיצוניים".[2] דיאז רואה המשכיות מסוימת בין נאמנות לבין הרומן הראשון שלו, "במרחק" (אנגלית: In the Distance) שטרם תורגם לעברית.

עלילה עריכה

הרומן עוסק בקורותיו של אדם בעל הון שהגדיל את רווחיו לאין שיעור בעת המשבר הכלכלי העולמי (1929). הספר בנוי מארבעה חלקים שכל אחד מהם מציג נקודת מבט אחרת וכתוב על ידי כותב (בדיוני) אחר.

חלק ראשון: ביטחונות, מאת הרולד ואנר עריכה

חלק זה עוסק בדמותו (הבדיונית) של בנג'מין ראסק, איש שוק ההון ואשף הבורסה של ניו יורק, אשר פעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, ובמיוחד בתקופת השפל הגדול של שנת 1929. מבחינה סגנונית, חלק זה הנו "נובלה הכתובה בריחוק צלול ויפהפה"[3].

ראסק נולד למשפחה עשירה של סוחרי טבק, וגדל כנער מסוגר, מתבודד ודחוי חברתית. לאחר מות הוריו הוא מוכר את עסקי המשפחה ומשקיע את הונו במניות. הוא מבצע השקעות בסיכון גבוה ובתוך זמן קצר מגדיל את עושרו בצורה משמעותית. אבל ככל שגדל עושרו, הוא מוסיף ומסתגר, והוא אפוף בהילה של מסתורין.

ראסק נשוי להלן ברוורט, בת למשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה. הלן התחנכה בילדותה על ידי אביה, אשר השקיע את כל כולו בחינוכה ובהשכלתה, בעת שרעייתו בילתה את זמנה כאשת חברה. הלן גדלה להיות נערה משכילה, מבריקה ורחבת אופקים, המתעניינת באמנויות, במוזיקה, במדע ובמתמטיקה. לאחר זמן מה, האב מתחיל לאבד אחיזה במציאות. הוא מגלה עניין גובר והולך בנושאים תאולוגים ואזוטריים ואף מנסה לסחוף אתו את בתו הלן, אך היא מסתייגת מכך ומתחילה לגדל את עצמה. כל העת היא מקפידה לכתוב יומנים, וכתיבה זו היא עיקר השיח שלה בעולם. המשפחה שוהה באירופה בעת שפורצת מלחמת העולם הראשונה. האב הופך מבוהל וחסר אונים אל מול המציאות הקורסת סביבו ומוסיף ומאבד את אחיזתו במציאות, עד שמתפרצת בו מחלת נפש והוא מתאשפז בבית מרפא בשווייץ. הלן ואמה מצליחות להימלט בחזרה לאמריקה, שם פוגשת הלן את בנג'מין ראסק ונישאת לו. הם חיים זה לצד זו, ללא אהבה אבל תוך חיבה, כבוד הדדי ושיתוף פעולה. הלן מקדישה את מרצה לעיסוקים פילנתרופיים, במיוחד בתחומי הספרות והמוזיקה הקרובים לליבה. היא מארחת קונצרטים פרטיים בביתה והופכת פטרונית אנינת טעם לסופרים ולמוזיקאים.

בשנת 1929, שנת המשבר הגדול בשוק ההון האמריקאי, ראסק מוסיף ומשגשג, גם - ובמיוחד - במהלך השבוע האחרון של חודש אוקטובר, שבו חלה המפולת הגדולה בבורסה ששיאה ביום חמישי השחור. בזמן שמשקיעים רבים מאבדים נתחים משמעותיים מהונם, ורבים מהם אף מגיעים לפשיטת רגל והופכים חסרי כל, חשבון ההשקעות של ראסק עולה כפורח. נרמזת האפשרות כי היו לו לראסק יד ורגל במשבר, באמצעות פעילות אשר כללה הרצת מניות, מכירה-בחסר ללא כל מגבלה רגולטורית, האטה מכוונת של הפסנוע, ומסחר תוך שימוש במידע פנים; כל זאת בשוק שהיה כמעט נעדר רגולציה. חשד זה קונה לו אחיזה בקרב הציבור הרחב, ובנג'מין והלן ראסק הופכים מוקצים חברתית. אך בעוד שבנג'מין אדיש לכך, הלן חווה פגיעה עמוקה, במיוחד כאשר הסופרים והמוזיקאים בהם תמכה ועמם התיידדה מפנים לה כתף קרה. השיא מגיע בעת טיולה האחרון בפארק, כאשר היא חשה במבטים נוקבים וזועפים מכל עבר, ושומעת לחישות, גיחוכים, נאצות, ורחשושים של שנאה, ואף מדמה כי אשה עם מזוודות קרטון יורקת לרגליה. היא נמלטת אל ביתה כשהיא מעורערת מאד. בימים הבאים, כאשר בנג'מין נוסק לגבהים חדשים, הולך מצבה של הלן ומתדרדר, ומתפרצת בה מחלת הנפש התורשתית. היא מבקשת להיות מטופלת בבית המרפא בשווייץ בו טופל אביה. ראסק נעתר ומתלווה אליה במסעה, אך מבקש לשלוט בתהליך הריפוי. הריפוי בהלן הוא טיפול במעיינות מרפא המשולב בטיפול פסיכותרפי. הטיפול כולל גם עידוד להמשיך ולכתוב ביומניה וכן לבטא את רגשותיה בדיבור, במהלך פגישות בהן דיבורה שוצף וגועש וכמו עולה על גדותיו. תהליך הריפוי איטי וממושך, ובנג'מין, המתוסכל מחוסר יכולתו לשלוט באופן הטיפול ובקצב שלו, מפטר באחת את הצוות המטפל, ושוכר תחתיהם צוות גרמני חלופי, שהומלץ על ידי חברת תרופות בבעלותו. הצוות החדש מציע טיפול תרופתי קצר מועד, שעיקרו טיפול נסיוני בנזעי חשמל. הרופא המטפל מתאר בפני ראסק את תופעות הלואי הקשות של התרופה, ואף מזכיר את העובדה שכמה מאנשי הקהילה הרפואית סבורים שהטיפול הזה הוא פעולת עונשין אלימה נגד מי שאינם שפויים בנפשם. בנג'מין מאשר את הטיפול. הטיפול הראשון שניתן להלן הוא במינון קטן, אך כבר לאחריו הופך מבטה חלול והיא כמו מתרוקנת מכל חיות. בנג'מין מאשר את המשך הטיפולים, שבהם מוגברת מאד עוצמת השוק החשמלי. במהלך הטיפול השלישי, הפרכוסים של הלן כה עזים עד כי היא שוברת את מפרקתה ומתה. בנג'מין השבור חוזר לבדו לניו יורק וממשיך לנהל את עסקיו, אך עושה רושם כי לאחר מות אשתו, הוא מצליח פחות.

חלק שני: חיי, מאת אנדרו בוול עריכה

החלק השני הוא ממואר שכתב טייקון כספים (בדיוני) אחר, אנדרו בוול, המתאר את קורות חייו, לימודיו, קורות משפחתו, ונסיקתו הפיננסית. הוא מזכיר במילים ספורות את הנשים בחייו: סבתו תומי, אמו גרייס, ורעייתו האהובה מילדרד, אשר מתה ממחלת הסרטן. הוא מתאר את רעייתו מילדרד כאשה עדינה, ביתית, שברירית וחלושה, החובבת סידורי פרחים וטיפול בבית. הכתיבה מתחילה בשטף אך במהרה הופכת למעין טיוטה מקוטעת ומקרטעת אשר תשוכתב בהמשך על ידי סופרת צללים.

דמותו של אנדרו בוול היא של "אדם הלהוט לספר לעולם את האמת שלו, ולשכנע אחרים שכל מהלכיו העסקיים, שהובילו לצבירת עושר רב ובהמשך תרמו לנפילת הבורסה, נעשו מתוך רצון פטריוטי להיטיב עם אמריקה. סגנון הכתיבה כאן הוא פומפוזי ונועד לצורך האדרה עצמית. וככל שבוול משקיע יותר מאמץ בתיאור נלהב של עצמו, כך נחשף הנרקיסיזם האנוכי שלו"[4]. הטקסט, שלרגעים נקרא כפרודיה על איין ראנד, מבטא הגחכה והקצנה של התאוריה הליברטריאנית.

חלק שלישי: קורות חיים, זכרונות, מאת איידה פרטנצה עריכה

את החלק השלישי מספרת בגוף ראשון איידה פרטנצה, סופרת ועיתונאית בת זמננו, אשר בצעירותה שימשה כסופרת הצללים של הטייקון אנדרו בוול, והתנסות זו היא שפרצה את דרכה המקצועית כעיתונאית וכסופרת. הסיפור שלה נכתב בשני ערוצים מקבילים השלובים זה בזה: הערוץ האחד הוא כתיבה ממוארית אודות חייה ועבודתה אצל אנדרו בוול, בשנות השלושים של המאה העשרים; והערוץ השני הוא תחקיר משלים שהיא מבצעת בזמן הווה, לאחר שעזבונם של בני הזוג בוול הפך פומבי, וכל מסמכיהם וכתביהם הועמדו לראשונה לעיון הציבור. הידיעה על נגישותה למסמכים שהיו נעולים שנים כה רבות מסעירה אותה ומעוררת בה תקווה לפצח סוף סוף את דמותה החידתית של מילדרד בוול, על ידי עיון בלתי אמצעי ביומניה. היא מבקרת בארכיון, ולאחר חיפוש דקדקני מצליחה לאתר אחד מיומניה המוצפנים של מילדרד בוול. יומן זה מהווה את חלקו הרביעי של הרומן.

חלק רביעי: עתידי, מאת מילדרד בוול עריכה

החלק הרביעי והאחרון כולל קטעי יומן שכתבה אשת הטייקון במהלך האשפוז שלה, ומדגימים את האופן שבו ההיסטוריה היא תמיד נרטיב מעוות ומסולף שנכתב על ידי בעלי הכוח.[4].

מוטיבים מרכזיים בספר עריכה

פרסים עריכה

הרומן זכה בפרס פוליצר לספרות לשנת 2023.[1][5][6] הרומן היה ברשימה הארוכה של פרס בוקר לשנת 2022[7]. כמו כן הרומן נבחר לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר של שנת 2022 על ידי הוושינגטון פוסט[8] והניו יורק טיימס[9] .

עיבוד לסדרת טלוויזיה עריכה

קייט ווינסלט תככב ותפיק עיבוד של הרומן לסדרת טלוויזיה עבור רשת HBO, כאשר וינסלט והרנן דיאז ישמשו בה כמפיקים ראשיים [10].

לקריאה נוספת עריכה

לפני שקייט ווינסלט תככב בסדרה: קראו את הפרק הראשון מתוך זוכה פרס הפוליצר - "נאמנות"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 הספר "נאמנות", באתר ידיעות ספרים
  2. ^ Brian Castleberry, Reality Is Something to Be Read: A Conversation with Hernan Diaz, LARB – Los Angeles Review of Books, ‏10 May 2022
  3. ^ גילי איזיקוביץ, הרנן דיאז: "אי אפשר יהיה לכתוב על הון עצום מבלי להתייחס להעדרן של הנשים", באתר הארץ, ‏8 ביוני 2023
  4. ^ 1 2 רונן טל, הזוכה הטרי בפרס פוליצר לספרות מתגלה ככישרון נדיר, באתר הארץ, ‏22 במאי 2023
  5. ^ Trust, by Hernan Diaz, The Pulitzer Prizes
  6. ^   רונן טל, הזוכה הטרי בפרס פוליצר לספרות מתגלה ככישרון נדיר, באתר הארץ, 22 במאי 2023
  7. ^ Sarah Shaffi, Booker prize longlist of 13 writers aged 20 to 87 announced, The Guardian, ‏26 ביולי 2022
  8. ^ The Ten Best Books of 2022, The Washington Post, ‏17 בנובמבר 2022
  9. ^ The Ten Best Books of 2022, New York Times, ‏29 cbucncr 2022
  10. ^ Porter, Rick (2022-06-29). "Kate Winslet to Star in, Produce 'Trust' Drama at HBO". The Hollywood Reporter. נבדק ב-2023-01-26.