שרון פרמינגר

שרון פרמינגר
	אין תמונה חופשית
לידה	1960 (בת 64 בערך)
מדינה	ישראל
עיסוק	מתרגמת ספרות
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, בית הספר אליאנס תל אביב
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	מ-1990
פרסים והוקרה	פרס אנדרסן (2010)

שרון פּרֶמינגֶר (נולדה ב-1960) מתרגמת ספרות מאנגלית ומצרפתית לעברית.

ביוגרפיה עריכה

מתרגמת ספרות מאנגלית וצרפתית לעברית. החלה את דרכה בשנת 1990 בתרגום ספרי מתח של ג'ון גרישם, ובתוך זמן קצר עברה לתרגום ספרי מופת כגון "שידוך הולם" מאת ויקראם סת, "סיפורים אחרונים" מאת איזק דינסן ו"המין השני" מאת סימון דה-בובואר. בהמשך הוציאה תרגומים חדשים ל"ג'יין אייר" (שרלוט ברונטה), ל"אורלנדו", "גברת דאלוויי" ו"בין המערכות" (וירג'יניה וולף), ל"נשים קטנות" (לואיזה מיי אלקוט) ועוד, שזכו בשבחי הביקורת.^[1] תרגומה ל"הרפתקאות תום סוייר" (מארק טוויין) זכה בעיטור הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער.^[2]

תרגמה עד היום כ-150 ספרים (נכון לשנת 2022).

גדלה ולמדה ברמת השרון ובבית ספר אליאנס ברמת-אביב. לאחר שירות צבאי בחיל המודיעין, השלימה תואר ראשון בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובעקבות קורס "תרגום לתיאטרון" (בהנחייתו של שמעון לוי) תרגמה שני מחזות שהועלו בסמינר הקיבוצים ("הגברת מדובוק" בבימויה של רינה ברוך ו"יום נפלא לשברון לב" בבימויה של דורית ירושלמי).

למדה לתואר שני במגמה לתרגום בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם של גדעון טורי, ניצה בן-ארי, יעל רנן ועוד.

מבחר מתרגומיה עריכה

ספרות יפה

"נאמנות" מאת הרנאן דיאז
"אנו החיים" מאת איין ראנד
"הקול והזעם", "בבוא מותי", "הבוזזים" ו"אור באוגוסט" מאת ויליאם פוקנר^[3]^[4]
"גברת דאלוויי", "אורלנדו" ו"בין המערכות" מאת וירג'יניה וולף^[5]
"וולף הול" ו"הביאו את הגופות" מאת הילרי מנטל
"ג'יין אייר" מאת שרלוט ברונטה^[6]
"פיאוני" ו"האדמה הטובה" מאת פרל בק^[7]
"פרנקנשטיין" מאת מרי שלי^[8]
"סטונר" ו"אוגוסטוס" מאת ג'ון ויליאמס^[9]2013^[10].
"שידוך הולם" מאת ויקראם סת
"ציפורים בלי כנפיים" מאת לואי דה ברנייר^[11]
"הים" מאת ג'ון באנוויל^[12]
"חיים ועוד חיים" ו"חיים אחרים" מאת קייט אטקינסון
"תחנה אחת-עשרה" מאת אמילי סנט ג'ון מנדל
"פנלופיאה" מאת מרגרט אטווד
"הגולם והג'יני" מאת הלן וקר^[13]

עיון

"המין השני" מאת סימון דה בובואר

ספרי ילדים ונוער

"רובוטית על אי בודד" ו"הרובוטית בורחת" מאת פיטר בראון
"הרפתקאותיו של תום סויר" מאת מארק טוויין^[14]
"נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט^[15]
"היינו שקרנים" ו"שקר אמיתי" מאת א' לוקהארט
"ארתור והמינימונים" מאת לוק בסון^[16]
"עונת הציד של שיילו" ו"להציל את שיילו" מאת פיליס ריינולדס ניילור
"מעשה פלאים" מאת בריאן סלזניק

מחזות

"הגברת מדובוק" מאת אדוארד אלבי (הוצג בסמינר הקיבוצים)
"יום נפלא לשברון לב" מאת טנסי ויליאמס (הוצג בסמינר הקיבוצים)

רבי-מכר

"האי של סופייה", "הריקוד של סוניה", "חוטים מקשרים", "הזריחה" ו"גלויות מיוון" מאת ויקטוריה היסלופ
"רשימת המשאלות", "אבני הסליחה" ו"הזכות לאהוב" מאת לורי נלסון ספילמן

מתח

"הפירמה", "תיק שקנאי" ו"הלקוח", מאת ג'ון גרישם
"פרנויה", "המנכ"ל", "רצח בעיניים", "השתלטות עוינת" ו"מחיר השתיקה", מאת ג'וזף פיינדר
"כוכב עולה" , מאת אביר מוקהרג'י

קישורים חיצוניים עריכה

שרון פרמינגר, ברשת החברתית פייסבוק
שרון פרמינגר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
זו שלא תוכל לקרוא את הספר לעולם, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2007

הערות שוליים עריכה

^ ראו בקישורים החיצוניים.
^ IBBY, IBBY Honour List (2010), May 2010, p.76. .
^ אילת שמיר, "בבוא מותי" של פוקנר: נייר לקמוס תרבותי למורכבות של דרום ארה"ב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
^ אילת שמיר, כ–90 שנה אחרי כתיבתו, "הקול והזעם" של ויליאם פוקנר זוכה לתרגום חדש ומעולה, באתר הארץ, 1 ביולי 2020
^ אריאנה מלמד, זה לא גברת זה אדון, באתר ynet, 30 באוגוסט 2007
ארנה קזין, חדר משלה,חדר משלו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
צבי טריגר, צבי טריגר על "אורלנדו", בלוג באתר "רשימות"
^ הדר מקוב-חסון, לא קשה למצוא חסרונות בלהיות ג'יין אייר. אבל יש גם יתרונות, באתר הארץ, 21 במאי 2007
^ עלית קרפ, שובו של רב המכר שכבש את ספריות הקיבוצים, באתר הארץ, 20 במרץ 2014
^ יעל שפירא, המפלצת כפסיפס של שיירי אנוש, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
^ אירי ריקין, "סטונר" של ג'ון ויליאמס: בגן עדן של דת כוזבת, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
^ אירי ריקין, חשבון הנפש של אוגוסטוס, באתר הארץ, 30 במרץ 2013
גלית חתן, ‏אוגוסטוס, ג'ון וויליאמס, באתר גלובס, 7 במאי 2013
^ קרן פייט, פנורמה רחבה של האכזריות והחמלה האנושית, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2006
^ אילת שמיר, כוחם המיתי של המים הרבים האלה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2006
^ ענבל מלכה, כשהג’יני אחמד והגולם חוה נתקלים זה בזה בניו יורק, באתר הארץ, 26 במרץ 2014
^ מיכאל דק, ימי התום, באתר הארץ, 17 ביוני 2008
^ מאשה צור-גלוזמן, "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט | כנגד ארבע בנות, באתר הארץ, 9 במרץ 2011
^ ליזה צ'ודנובסקי, התשובה הצרפתית להארי פוטר, מאת במאי הקולנוע לוק בסון, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006

[1] ראו בקישורים החיצוניים.

[2] IBBY, IBBY Honour List (2010), May 2010, p.76. .

[3] אילת שמיר, "בבוא מותי" של פוקנר: נייר לקמוס תרבותי למורכבות של דרום ארה"ב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018

[4] אילת שמיר, כ–90 שנה אחרי כתיבתו, "הקול והזעם" של ויליאם פוקנר זוכה לתרגום חדש ומעולה, באתר הארץ, 1 ביולי 2020

[5] אריאנה מלמד, זה לא גברת זה אדון, באתר ynet, 30 באוגוסט 2007
ארנה קזין, חדר משלה,חדר משלו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
צבי טריגר, צבי טריגר על "אורלנדו", בלוג באתר "רשימות"

[6] הדר מקוב-חסון, לא קשה למצוא חסרונות בלהיות ג'יין אייר. אבל יש גם יתרונות, באתר הארץ, 21 במאי 2007

[7] עלית קרפ, שובו של רב המכר שכבש את ספריות הקיבוצים, באתר הארץ, 20 במרץ 2014

[8] יעל שפירא, המפלצת כפסיפס של שיירי אנוש, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005

[9] אירי ריקין, "סטונר" של ג'ון ויליאמס: בגן עדן של דת כוזבת, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011

[10] אירי ריקין, חשבון הנפש של אוגוסטוס, באתר הארץ, 30 במרץ 2013
גלית חתן, ‏אוגוסטוס, ג'ון וויליאמס, באתר גלובס, 7 במאי 2013

[11] קרן פייט, פנורמה רחבה של האכזריות והחמלה האנושית, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2006

[12] אילת שמיר, כוחם המיתי של המים הרבים האלה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2006

[13] ענבל מלכה, כשהג’יני אחמד והגולם חוה נתקלים זה בזה בניו יורק, באתר הארץ, 26 במרץ 2014

[14] מיכאל דק, ימי התום, באתר הארץ, 17 ביוני 2008

[15] מאשה צור-גלוזמן, "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט | כנגד ארבע בנות, באתר הארץ, 9 במרץ 2011

[16] ליזה צ'ודנובסקי, התשובה הצרפתית להארי פוטר, מאת במאי הקולנוע לוק בסון, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]