נגיף האבולה

סוג של נגיף

נגיף האבולה (שם מדעי: Ebolavirus,‏ בראשי תיבות: EBOV) הוא נגיף חוטי ממשפחת ה-Filoviridae, הגורם למחלה בעלת שיעור תמותה גבוה במיוחד בבני אדם. חמישה מינים מהסוג (Ebolavirus) מוכרים למדע, אך רק ארבעה מתוכם גורמים למחלה בבני אדם. הידוע שבהם הוא נגיף זאיר ZEBOV, שאחראי למרבית מקרי המוות מהמחלה. ההדבקה יכולה להתבצע במגע דרך נוזלי גוף, דם או זרע. ככל הידוע לא מתרחשת הדבקה דרך האוויר. הנגיף הקטלני לבני אדם פועל במהירות רבה, גורם לדימומים קשים באיברים הפנימיים, להמסה של רקמות הגוף ולשיעורי תמותה של למעלה מ-50% מהנדבקים במחלה.

קריאת טבלת מיוןנגיף האבולה
מיון מדעי
ממלכה: Orthornavirae
מערכה: Negarnaviricota
מחלקה: Monjiviricetes
סדרה: Mononegavirales
משפחה: Filoviridae
סוג: נגיף האבולה
שם מדעי
Orthoebolavirus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נגיף האבולה

מבנה הנגיף עריכה

ה-EBOV משתייך למשפחת נגיפי ה-Filoviridae, נגיפים חוטיים (פילמנטים) בעלי מעטפת שומנית ונוקלאוקפסיד המכיל חומצת גרעין מסוג RNA שליח (mRNA-). נגיף מרבורג הוא סוג מקורב מאותה משפחה.

מחזור חיים ווירולנטיות עריכה

ה-EBOV מדביק תאי דם לבנים מסוג מקרופאגים/מונוציטים, ומהם הוא מתפשט לתאים אחרים; הוא גורם לירידה ניכרת בכמות הטרומבוציטים ולדימומים פנימיים קשים, עקב פגיעה במנגנון הקרישה.

מחזור החיים של הנגיף מתחיל בהידבקות של הויריון לקולטני תא ספציפיים, שבעקבותיה מתבצע איחוי של מעטפת הנגיף עם קרום התא, ושחרור הנוקלאוקפסיד לתוך הציטוזול. ה-RNA פולימראז הנגיפי המקודד על ידי הגן L מבצע הסרה חלקית (Uncoating) של הנוקליאוקפסיד וחשיפה של חומצת הגרעין (mRNA-), ומתעתק את הגנים לייצור ביתר של מולק' mRNA חיובי, אשר מתורגמים לחלבונים מבניים ושאינם מבניים. ה-RNA פולימראז L נקשר לפרומוטר יחיד בקצה 3' של הגנום. התעתוק המתבצע במורד הזרם מ-3' ל-5' עשוי לעבור טרמינציה לאחר תעתוק הגן. לפיכך הגנים הסמוכים לקצה 3' מתועתקים בקצב הגבוה ביותר. החלבון המיוצר בכמות הגדולה ביותר הוא הנוקלאופרוטאין שריכוזו בתא משמש ברגולציה של הגן L כשהוא עובר מתעתוק הגן לשכפול הגנום הוויראלי.

חלבוני המבנה המסונתזים של הנגיף והגנומים המשוכפלים עוברים הרכבה עצמית ומצטברים בסמוך לצד הפנימי של קרום התא. הוויריונים מניצים החוצה, כשהם נעטפים בקרום התא. הנגיפים הבוגרים מדביקים תאים נוספים וממשיכים את המחזור.

גילוי הנגיף והתפשטות המחלה עריכה

הנגיף נקרא על שם נהר האבולה בזאיר בו התגלה לראשונה. ההתפרצות המתועדת הראשונה של הנגיף אירעה ב-1976 במספר מוקדים בזאיר ובסודאן באופן כמעט סימולטני. ההדבקות במחלה הואצה במידה רבה עקב שימוש רפואי במזרקים עם מחטים שלא חוטאו. דווח על 318 מקרי הדבקות במחלה ב-ZEBOV ומתוכם 280 מקרי מוות (88% תמותה), ועל 285 מקרי הדבקות במחלה בנגיף סודאן SEBOV עם שיעורי תמותה של 53%. התפרצויות ספורדיות ספורות של המחלה התרחשו באפריקה בין השנים 1976–1979. ב-1995 התרחשה התפרצות בהיקף נרחב של ZEBOV, בה דווח על 315 נדבקים ו-81% מקרי תמותה. במרץ 2014 אירעה התפרצות של המחלה בליבריה משם התפשטה לאזורים נוספים במערב אפריקה כשהיא גורמת לשיעורי תמותה גבוהים. ההתפרצות הנוכחית היא הקשה ביותר והיא הביאה עד כה לכ-3,000 מקרי תמותה. עד כה נתגלו מס' מקרים בודדים מחוץ ליבשת אפריקה וקיים חשש ניכר מהתפשטות המגפה. מקור הנגיף בבעלי חיים ככל הנראה עטלפי פירות המשמשים כנשאים של ה-EBOV. בחלק מהכפרים במערב אפריקה משמש העטלף למאכל וייתכן שזהו מקור ההתפרצות הנוכחית.

בלימת התפשטות והטיפול במחלה עריכה

ב-8 באוגוסט 2014 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בינלאומי. נכון לעכשיו נעשים מאמצים מקומיים בסיוע בינלאומי, כולל של כוחות צבא אמריקניים, לבודד את האזורים הנגועים בנגיף על מנת למנוע את התפשטות המגפה.

כרגע אין טיפול מוכח למחלה. לאנשים הנגועים בנגיף ניתן טיפול תומך של מתן נוזלים בעירוי, על מנת למנוע התייבשות. לכמה חולים ניתן טיפול ב-ZMapp, תרופה ניסיונית שהוכחה כיעילה בקופי רזוס. התוצאות לגבי יעילותה בבני אדם אינן חד משמעיות. תרופות נוספות שנבדקות הן TKM-EBOLA, הפועלת על מנגנון ה-RNA של הנגיף, וה-Favipiravir, תרופה נגד שפעת שנוסתה בהצלחה על עכברים שהודבקו בנגיף. בספטמבר הוחל בשלב א' של ניסויים שנערכו סימולטנית באוקספורד ובבת'סדה בחיסון NIAD/GSK. במידה והחיסון יושלם בהצלחה מתכננת חברת התרופות GSK לייצר 10,000 מנות של החיסון שיישלחו למדינות הנגועות במערב אפריקה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נגיף האבולה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.