נוואף סלאם

דיפלומט לבנוני

נוואף סלאם (בערבית: نواف سلام; נולד ב-15 בדצמבר 1953) הוא דיפלומט, משפטן ואקדמאי לבנוני. הוא משמש כנשיא ה-27 של בית הדין הבינלאומי בהאג. הוא נבחר ב-9 בנובמבר 2017 לתפקיד שופט בבית הדין הבינלאומי לצדק לכהן משנת 2018 עד 2027, לאחר שקיבל רוב קולות באספה הכללית של האומות המאוחדות ובמועצת הביטחון. הוא שימש כשגריר לבנון באו"ם בניו יורק מ-2007 עד 2017, תקופה בה כיהן גם כנשיא מועצת הביטחון וכסגן נשיא האספה הכללית.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הוא נבחר לנשיאות בית הדין הבינלאומי לצדק ב-6 בפברואר 2024. סלאם הוא הערבי השני שנבחר לנשיאות והשופט הלבנוני הראשון.[1]

ביוגרפיה עריכה

נוואף סלאם נולד למשפחה סונית בביירות לעבדאללה סלאם ולרקאת בייהום ממשפחה בולטת בלבנון. הוא קיבל דוקטורט במדע המדינה מה-Institut d'Études Politiques de Paris (Sciences Po) (1992), LLM מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (1991), דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת הסורבון (1979), ותעודה מה-Ecole des Hautes Etudes en Sciences Sociales (1974).

קריירה עריכה

סלאם עבד כמתרגל משפטי באקדמיה מ-1979 עד 1981, והיה מרצה בהיסטוריה עכשווית של המזרח התיכון באוניברסיטת הסורבון. ב-1981, הוא עזב את פריז לשנת לימודים כחוקר אורח במרכז ות'רהד לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1985 ל-1989, היה מרצה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, במהלך תקופה זו גם עסק בתרגול משפטי כשותף במשרד עורכי דין. הוא היה חוקר אורח בבית הספר למשפטים של הרווארד מ-1989 עד 1990, ויועץ משפטי זר ב-Edwards & Angell LLP מ-1989 עד 1992. הוא חזר לעסוק בתרגול המשפטי במשרד עורכי הדין ב-1992 וכן להוראת המשפט הבינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה האמריקאית בביירות.

הוא מונה לפרופסור עמית מבקר במדע המדינה ב-2003, ולאחר מכן לפרופסור עמית במדע המדינה ב-2005. מ-2005 עד 2006, הוא שימש כיושב ראש מחלקת הלימודים הפוליטיים והמנהל הציבורי.

ב-6 בפברואר 2024, הוא נבחר לנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק.

בשירות הציבורי עריכה

סלאם שימש כחבר במשרד הביצועי של המועצה הכלכלית והחברתית של לבנון מ-1999 עד 2002 וכחבר בוועדה הלאומית הלבנונית של אונסק"ו מ-2000 עד 2004. ב-2005 ו-2006, הוא היה חבר ומזכיר הכללי של הוועדה הלאומית לרפורמה בחירותית, שהוטל עליה המשימה להכין את טיוטת חוק בחירות חדש ללבנון. הוא גם שימש בדירקטוריון של המרכז הלבנוני ללימודי מדיניות (LCPS), מרכז חשיבה בלתי מפלגתי שמשימתו לייצר ולקדם מדיניות המשפרת את הממשל בלבנון ובעולם הערבי. ב-1996, הוא היה ממייסדי האגודה הלבנונית לבחירות דמוקרטיות (LADE), ארגון לא ממשלתי העוסק בקידום התנהלות הוגנת ושקופה של בחירות פרלמנטריות ועירוניות.

שגריר לבנון לאומות המאוחדות עריכה

מיולי 2007 עד דצמבר 2017, הוא שימש כשגריר לבנון ונציג קבע לאומות המאוחדות בניו יורק.

תקופת כהונתו של סלאם באו"ם התאפיינה בהתערבויות חוזרות ונשנות שלו בפני מועצת הביטחון בדרישה לביטחון ויציבות בדרום לבנון דרך היישום של החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות 1701, קידום מדיניות של "ניתוק" מהסכסוך הסורי, וחיפוש אחר סיום החסינות דרך הקמת הטריבונל המיוחד ללבנון בעניין רצח ראש הממשלה הלבנוני לשעבר רפיק חרירי בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות מס' 1757.

הוא ייצג את לבנון במועצת הביטחון ב-2010 וב-2011, לכהונת לבנון כחבר לא קבוע למשך שנתיים. במאי 2010 ובספטמבר 2011, הוא כיהן כנשיא המחזורי של מועצת הביטחון.

הוא שימש כסגן נשיא הסשן ה-67 של האספה הכללית של האומות המאוחדות מספטמבר 2012 עד ספטמבר 2013 וכנשיא מכהן של האספה הכללית של האומות המאוחדות ביולי 2013.

הוא ייצג את לבנון במועצה הכלכלית והחברתית (ECOSOC) ב-2016 וב-2017.

במהלך כהונתו באומות המאוחדות, סלאם יישב והשתתף במשלחות לבנוניות רבות לכנסים ולפגישות בינלאומיות, כולל ועידות שינוי האקלים (פריז 2015 וקופנהגן 2009), הכנס הבינלאומי למימון לפיתוח (אדיס אבבה 2015), ופסגת ריו+20 לפיתוח בר-קיימא (ריו דה ז'ניירו 2012).

משפחתו עריכה

סבו של סלאם, סלים סלאם, מנהיג "תנועת הרפורמה של ביירות", נבחר לתפקיד רשמי בפרלמנט העות'מאני ב-1912. דודו, סאיב סלאם, נלחם למען עצמאות לבנון מהמנדט הצרפתי של לבנון ובהמשך כיהן ארבע פעמים כראש ממשלת לבנון בין השנים 1952 ל-1973. בן דודו, תמאם סלאם, כיהן גם הוא כראש ממשלת לבנון בין השנים 2014 ל-2016.

הוא נשוי לסהר בעסירי, שגרירת לבנון לאונסק"ו נכון לינואר 2018. לזוג שני בנים, עבדאללה ומרוואן.

הערות שוליים עריכה