נומאדיוונית - נווד) הוא אפוס היסטורי קזחי משנת 2005, המתאר את עלייתו של אבלאי ח'אן(אנ') על רקע התקופה. הסרט הוגש כמועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ב-2007.

נומאד
Кочевник
בימוי סרגיי בודרוב
טלגט טמיינוב
איוואן פאסר
הופק בידי רם ברגמן
פבל דווידזון
תסריט רוסתם איברהגימבקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה איוואן לבדב
ריק שיין
שחקנים ראשיים ג'יי הרננדז
קונו בקר
ג'ייסון סקוט לי
מארק דקסקוס
מוזיקה קרלו סיליוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דן לאוסטסן, יולי שטייגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קזחסטןקזחסטן קזחסטן
חברת הפקה Kazakh Film Studios
איברוס
True Story Production
חברה מפיצה חברת ויינסטין, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 122 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט קזחית ורוסית
סוגה אפוס היסטורי
תקציב 40 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו nomad
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

בסוף מאה ה-17 ותחילת מאה ה-18, אויביהם של הקזחים היו אנשי שבט ג'ונגאר(אנ') ממונגוליה. הקזחים לא הצליחו להתאחד מול פלישתם של הג'ונגארים, חלקם ברחו ולכן התקופה נקראת "מנוסת הרגליים המדממות". הייתה בקרב העם תקווה כי צאצא של ג'ינגיס חאן יקום ויאחד את כל שבטי הקזחים ויגרש את אויביהם מאדמתם.

אוראז, אחד ממנהיגי השבטים יצא ב-1710 לחפש את הילד המובטח, שנולד לאחד השולטאנים הקזחים. גם מנהיג חאנות ג'ונגאר(אנ') גלדן, שמע כי הילד נולד וכוח צבאי נשלח להורגו. במהלך הקרב הצליח אוראז להציל את התינוק, הוא גידל אותו, אסף נערים מכל ערבות קזחסטן ואימן את כולם להיות לוחמים, וכן הנחיל להם את הרעיון שאדם אחד או שבט אחד משול לזרד בודד שניתן לשבור בקלות, אבל כאשר מתאגדים - אי אפשר לשבור את הזרדים.

אחרי כעשור, צבאם של הג'ונגארים שנלחצו מדרום על ידי שושלת צ'ינג כחלק ממלחמת ג'ונגאר-צ'ינג(אנ'), פלש פעם נוספת לקזחסטן. בכינוס השולטאנים שהיו מנהיגי השבטים עלה הצורך העמידה אחידה ובבעלי ברית. אולם הרצון לחופש של כל אחד מהשולטאנים גבר והם לא הצליחו להגיע להסכמה. הכוחות הג'ונגארים הגיעו וצרו על העיר והוחלט שההתמודדות תהיה קרב של אדם אחד מכל צד. אם הג'ונגארים ינצחו - העיר תיכנע ותפתח את שעריה ואם הם יפסידו הג'ונגארים יעזבו את המקום. את הג'ונגארים יצג שאריש ואת הקזחים מנצור שניצח בקרב ובזכות זאת קיבל את השם אבלאי. הג'ונגארים כיבדו את ההסכם ונסוגו.

הג'ונגארים שבו את גוהאר, נערה שמנצור היה מאוהב בה, מנצור/אבלאי יצא לשחרר את גוהאד, נשבה אף הוא, עמד במבחנים ונמלט יחד עם גוהאר.

אחרי חצי שנה פלשו הג'ונגארים פעם נוספת והפעם מצוידים בתותחים, ורק עמידת כל הקזחים ביחד הייתה יכולה להציל אותם. ואכן, לוחמי השולטאנים האחרים הגיעו לעזור בקרב שהוכרע לטובת הקזחים. קרב זה נחשב כאירוע המכונן של העם הקזחי ולאירוע שתרם לשקיעת החנאת הג'ונגארית.

צוות השחקנים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה