בפילוסופיה, נומולוגיהאנגלית: Nomology) מתייחסת ל"מדע של חוקים" המבוסס על התיאוריה לפיה ניתן לפרט תיאורים המוקדשים לא להיבטים מסוימים של המציאות אלא בהשראת חזון מדעי של תוקף אוניברסלי המובע על ידי חוקים מדעיים.

אטימולוגיה

עריכה

"נומולוגיה" נובעת מהמילים היווניות נומוס (νόμος), חוק, ולוגוס (λόγος), סיבה. המונח נומולוגיה הגיע אולי מאריסטו. [1] הסיומת "ology" מרמזת על "סדר", "מילה" או "סיבה", ועוסקת בהיגיון סובייקטיבי או "לוגי" כמו בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה. החלק "נום" מרמז על "שלטון" ו"חוק", והוא קשור לחוקיות אובייקטיבית כמו בכלכלה.

רשתות נומולוגיות

עריכה

גישה נומולוגית מחייבת לקחת בחשבון היבטים סובייקטיביים ואובייקטיביים. נומולוגיה מספקת מסגרת לבניית רשת נומולוגית של יחסים בין מבנים בקבלת החלטות.

מבני משמעות נגזרים הם

  • נומותטיקה (Nomothetic), שמשמעה הוא הצעה או אפשרות של חוק במסגרת הנומולוגיה.
  • המודל הדדוקטיבי-נומולוגי (Deductive-nomological model) של הסבר מדעי, שמציג את ההסבר המדעי כמבנה דדוקטיבי (הסקה מהכלל אל הפרט), שהאמת שבהנחות היסוד שלו כרוכה באמיתות מסקנתו, ותלויה בחיזוי של התופעה שיש להסביר.

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Aristotle. Selections, Translated with Introduction, Notes, and Glossary by Terence Irwin and Gail Fine, Indianapolis/Cambridge, Hackett Publishing Company, Inc., 1995.