פתיחת התפריט הראשי

נוּנקי או σ בקשת הוא הכוכב השני הכי בהיר בקבוצת הכוכבים קשת. למרות היותו השני בבהירותו בקבוצה הוא קיבל את ציון באייר σ. מקור שמו הוא ככל הנראה אשורי או בבלי. כוכב זה מהווה חלק מהאסטריזם דמוי הקומקום שבקבוצת קשת.

‏נוּנקי
Sagittarius constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של נונקי בקבוצת קשת
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים σ בקשת, HR 7121
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות 2.06[1]
סיווג ספקטרלי B2.5 V
עלייה ישרה 18ʰ 55ᵐ 15.9265ˢ
נטייה ‏48.2″ ‏17′ ‏26°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.13-
מרחק 225 שנות אור
68.98 פארסק
רדיוס 4.5[2] רדיוסי שמש
מסה 7[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 610 מהשמש
טמפרטורה 19,000[2] K
מהירות סיבוב 200 ק"מ/שנייה
גיל 50~ מיליון שנים
תנועה עצמית 15.14±0.29 milliarcsecond per year, -53.43±0.19 milliarcsecond per year
היסט 14.32±0.29 אלפיות של שניות קשת

תכונותעריכה

נונקי הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B2.5 V במרחק של כ-225 שנות אור ובהירות נראית מדרגה 2.06 כך שקל לצפות בו. מסתו כ-7 מסות שמש ורדיוסו גדול פי 4.5 מרדיוס השמש. עוצמת ההארה שלו היא קצת יותר מפי 600 מהשמש בתחום הנראה ופי 3,300 בתוספת הקרינה בתחום העל-סגול שנפלטת בשל הטמפרטורה הגבוהה של פניו שעומדת על כ-19,000 קלווין. זמן החיים של כוכבים בעלי מסה כזאת בסדרה הראשית הוא פחות מ-100 מיליון שנים כך שגילו של נונקי מוערך במספר עשרות מיליוני שנים בלבד ובתוך מספר עשרות מיליוני שנים נוספות הוא צפוי להפוך לענק אדום, לאבד את שכבותיו החיצוניות ואת רוב מסתו ולסיים את חייו כננס לבן. ממדידות ספקטרוסקופיות נראה שיש לנונקי בן זוג עמום בהרבה עם מסה של כמסת שמש אחת שמקיף אותו במרחק קטן ובזמן הקפה של מספר ימים.[4]

בשל קרבתו למישור המילקה, נונקי מוסתר לעיתים על ידי הירח ובמקרים נדירים על ידי כוכבי הלכת נוגה ומאדים. אירוע ההסתרה האחרון היה ב-17 בנובמבר 1981 כאשר נוגה עבר על פניו ולא צפויים אירועי הסתרה נוספים במאה ה-21.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ SIMBAD: Nunki
  2. ^ 2.0 2.1 A. B. Underhill, L. Divan, M. L. Prevot-Burnichon & V. Doazan: Effective temperatures, angular diameters, distances and linear radii for 160 O and B stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 189 (1979)
  3. ^ J. P. Cassinelli, D. H. Cohen, J. J. Macfarlane, W. T. Sanders & B. Y. Welsh: X-ray emission from near-main-sequence B stars, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 421, no. 2, p. 713 (1994)
  4. ^ K. Gullikson & S. Dodson-Robinson: Detection of Low-Mass-ratio Stellar Binary Systems, The Astronomical Journal, Vol. 145, Iss. 1, article id. 3, p. 9 (2013)
  5. ^ V. Protić-Benišek & H. Božić: Occultation of Sigma Sagittarii by Venus on 17 November 1981 observedfrom Hvar Observatory, Bulletin Astronomique de Belgrade, No. 136, p. 82 (1986)