נועם קניאל

זמר ישראלי

נועם קניאל (מחוץ לישראל מוכר בשמו הפרטי "נועם"; נולד ב-18 באוגוסט 1962 בישראל) הוא זמר ומלחין ישראלי שנחשב בילדותו לילד פלא.

נועם קניאל
Noam Kaniel
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוגוסט 1962 (בן 62)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוא נחשב כילד הראשון בישראל שהוציא תקליט אריך-נגן.

קורות חייו

עריכה

קניאל נולד וגדל בתל אביב. אביו היה הפסנתרן והמלחין אלי קניאל, יליד מצרים.[1]

קניאל התחיל לשיר ב-1971 בגיל 9, והתפרסם לראשונה בפסטיבל שירי ילדים השני באותה שנה עם השיר "גלי", שכתבו אהוד מנור וקובי אשרת, והפך בביצועו ללהיט גדול. בעקבות הצלחתו בפסטיבל הוא החל לשיר כילד במועדונים, שיחק בהצגה "אני שאיש לא מכיר", וביצע את השיר "מודה אני לפניך" בפסטיבל הזמר המזרחי של 1973, שיר שזכה גם לגרסה של עדנה לב שגם זכתה להצלחה.

בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נקרא קניאל לשיר מול החיילים יחד עם מייק בראנט, שהצליח מאוד בצרפת. בראנט האמין כי קניאל יכול לפתח קריירה מצליחה בצרפת, ושכנע את המפיק חיים סבן להביאו לשם כדי להקליט שירים. השיר הראשון שהקליט בצרפת, "Difficile de Choisir", נכנס ישירות למקום הראשון במצעדים. בשנים 19721978 הוציא קניאל בצרפת כמה סינגלים, הבולטים שבהם "Viens Maman on Va Danser" "Une Maman", "Lollipop", וכן שני אלבומים.

ב-1973 הוא הוציא בארץ תקליט בעברית שכלל את הלהיט "אמא שלי".

ב-1974 השתתף קניאל בשנית בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "כשאחינו הקטן יגדל" שזכה במקום העשירי.

ב-1975 הוציא קניאל אלבום ביפן שבו שר 12 שירים ביפנית. באותה השנה הוא החל בסדרת מופעים, הראשון בטוקיו, וכן ביוהנסבורג ובמקומות אחרים בעולם.

ב-1978 ביצע את שיר הנושא של סדרת האנימה "Goldorak" (אנ'), הראשונה ששודרה בצרפת. השיר זכה להצלחה גדולה והסינגל נמכר ביותר מ-4 מיליון עותקים עד תום שידור הסדרה. בסוף אותה שנה עבר קניאל עם הוריו ללוס אנג'לס שבארצות הברית, והחל ללמוד בבית ספר למוזיקה וכתב פסקולים לסדרות טלוויזיה. קניאל עבד יחד עם חיים סבן ושוקי לוי, שעברו גם הם לארצות הברית. סבן ולוי הפיקו שורה של סדרות אנימציה וקניאל ביצע עבורן את שירי הנושא.

ב-1980 כיכב קניאל בסרט הישראלי "כוכב השחר" בבימויו של עקיבא ברקין, בו שיחק נער-זמר שאפתן שמנסה לעזור לאביו הדייג העני. הסרט ושיריו לא זכו להצלחה.

ב-1987 נפטרה אשתו קירה ממחלת הסרטן בהיותה בת 23, ולזכרה הקליט קניאל בשנת 1988 את השיר "הפרפר שלי", ולאחר מכן מיעט מאוד לשיר ולהקליט.

ב-1998 חבר עם ג'וני ויליאמס ולואיס אלמנט להרכב בשם "מירנדה", תערובת של טכנו-פופ ודאנס פיוז'ן.

כמו כן הוא תרם את קולו לפתיח של הדיבוב האנגלי לסדרת אנימציה צרפתית "קוד ליוקו".

לאחר היעדרות של למעלה מעשור חזר קניאל לתחום המוזיקה כמלחין לאמנים ולסדרות טלוויזיה, הוא עבר לפריז ועוסק כיום בהלחנה וכתיבת שירים לזמרים בצרפת.

חיים אישיים

עריכה

קניאל נשוי בשנית ואב לבת.

מתגורר בפריז.

דיסקוגרפיה

עריכה

סינגלים

עריכה

אלבומים

עריכה
  • 1975, L'homme et l'enfant
  • 1976, Bonjour...
  • 1976, Rien ne vaut le mercredi
  • Noam - Les Super Héros, 1979
  • 20 להיטי זהב של נועם קניאל, 2008

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דודי פטימר, "יש עיר" - סיפורו של המוזיקאי אלי קניאל, בדודיפדיה -בלוג שימור המוזיקה הישראלית של דודי פטימר, 17 בדצמבר 2017