פתיחת התפריט הראשי

נחום קורקידי

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

נחום קורקידי (בר-נס) (189919 במאי 1979) היה רופא ישראלי ודמות ירושלמית נודעת בזמנו.

ביוגרפיהעריכה

קורקידי נולד בשכונת נווה צדק לנסים קורקידי שהיה ממייסדי שכונת אחוזת בית. למד רפואה בבירות וסיים את לימודיו ב-1924. הוא דחה הצעה לעבוד במושבות הצרפתיות באפריקה ובחר לחזור לתל אביב. לאחר שלא הצליח להתקבל לעבודה בבית החולים הדסה בתל אביב, עבר עם משפחתו ב-1925 לירושלים והחל לעבוד כרופא משפחה וכרופא בבית החולים משגב לדך ששכן אז בעיר העתיקה.

הודות לשליטתו בערבית היה מקובל על הערבים רבים מכפרי הסביבה: אבו גוש, ליפתא, עין כרם, בית צפאפה ומלחה. הם כינו אותו ה"טביב" (רופא). הם היו באים לביתו ברחוב יפו 84 ומזמינים אותו לביקור חולים בכפריהם.

בפרוץ מאורעות תרפ"ט בירושלים היה ד"ר קורקידי בבית החולים וטיפל בפצועים. ב-24 באוגוסט 1929 בשעה שעסק בשליפת כדור מאחד הפצועים, הבחין בערבי בחוץ המכוון אליו רובה. הוא קפא במקומו כשסכין המנתחים בידיו. הכדור הראשון שנורה לעברו פגע בשוקו הימנית, שבר את העצם וגרם לנזק רב לרקמות. הכדור השני שרט את ראשו ונתקע בקיר. עובדי בית החולים חשו אליו והחלו מיד לטפל בו. הוא הובל תחת משמר של שוטרים בריטיים לבית החולים מאיר רוטשילד ברחוב הנביאים, הוכנס מיד לחדר ניתוח, נותח וגובס. לאחר תקופת-מה הועבר לבית החולים שערי צדק ששכן ברחוב יפו סמוך לביתו.

מצב הרגל היה בכי רע ומנהל המחלקה הכירורגית ד"ר גרשון גרי (שטיפל בשעתו ביוסף טרומפלדור) הציע לקטוע את הרגל. ד"ר קורקידי סירב ואמר שהוא מוכן למות מאשר להישאר קטוע רגל.

לאחר חצי שנה ומספר ניתוחים שוחרר ד"ר קורקידי לביתו כשעדיין אינו מסוגל לדרוך על רגלו הפגועה. הוא לא היה יכול להמשיך לעבוד והגיע עד לפת לחם תוך שהוא נאלץ ללוות כספים מחבריו הרבים בעיר. לבסוף, קנה חמור קפריסאי, שכר ערבי שיטפל בחמור, יסדר את האוכף ויוביל אותם לבית החולים בעיר העתיקה ולביקורי בית בסמטאות העיר העתיקה והחדשה.

במשך ארבע שנים רכב קורקידי על החמור והפך לחלק מהנוף הירושלמי כפי שהיה ד"ר חיים חיסין הרוכב על חמורו לחלק בלתי נפרד מהנוף של תל אביב הקטנה.

בשנת 1933 נסע קורקידי לפריז, שם השתלם וקיבל דיפלומה ברפואת ילדים ובאותה שנה עבר ניתוח שאפשר לאחר שנים רבות את איחוי העצמות ברגלו. בשנת 1934 חזר למשגב לדך ופתח שם מרפאת ילדים ושנתיים לאחר מכן פתח מחלקת ילדים ובה 11 מיטות. הוא עבד בבית החולים עד לכיבושו והריסתו במלחמת העצמאות. לאחר מכן היה הרופא של גימנסיה כרמיה של אליאנס ומנהל רפואי של בית הזקנים הכללי בירושלים.

לאחר הכרזת מדינת ישראל, עִברת קורקידי את שמו ל"בר-נס" (על שם אביו נסים), אך בעבור ירושלמים רבים היה ונשאר "קורקידי".

בשנת 1974 קבל מידי טדי קולק והנשיא אפרים קציר את התואר "יקיר ירושלים".

נפטר ב-19 במאי[1] 1979.

קורקידי היה רופא משפחתו של יצחק נבון והוא מוזכר במחזה בוסתן ספרדי. בתוכנית "חיים שכאלה" על יצחק נבון, הוא הוזמן ותוך השיחה עם נבון הוכנס לאולפן חמור.

קורקידי מופיע גם בספרו של מאיר שלו, עשו.

לקריאה נוספתעריכה

  • (עוד) רופא ורוכב על חמור, על חייו ופעילותו של ד"ר נחום קורקידי בר-נס, "חיים חיסין הירושלמי", עתמול, פברואר 2010.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה