מאיר שלו

סופר ופובליציסט ישראלי

מאיר שלו (נולד ב-29 ביולי 1948) הוא סופר ופובליציסט ישראלי, מחברם של רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות". ספריו זוכים להצלחה גדולה בקרב קהל הקוראים והוא נחשב לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר.[2]

מאיר שלו
מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג, 2015
מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג, 2015
לידה 29 ביולי 1948 (בן 73)
נהלל, ישראל
עיסוק סופר ופובליציסט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה רומנים וספרי ילדים
יצירות בולטות "רומן רוסי", "עשו", "יונה ונער"
פרסים והוקרה

1989 – פרס ברנשטיין
1989 – פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
1998 – פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה

2006 – פרס ברנר[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספריו של שלו תורגמו לשש עשרה שפות שונות.[3]

ביוגרפיהעריכה

מאיר שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולמורה בתיה לבית בן-ברק מנהלל. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים. שם גדל חוץ משנתיים נוספות בנהלל בין השנים 1957–1958[4]. למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית.[2]

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני[5]. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר[6]. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו[7]. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי[8].

אחרי שירותו קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים"[9].

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[10].

קריירהעריכה

שלו החל את דרכו כעיתונאי וכמגיש פינות ביקורת עיתונות ופינות היתוליות בטלוויזיה, בהן פינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" ופינת לשון בשם "חטף פתח"[11]. הנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון.

הספרים הראשונים שפרסם היו: "משכב לצים" ב-1982: אסופה של חרוזים ארוטיים-הומוריסטים, ו"תנ"ך עכשיו" ב-1985: אסופה של מאמרים פרשניים ברוח אקטואלית והיתולית על סיפורי המקרא.

בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". אחריו פרסם עוד שבעה רומנים, ספרי עיון שונים וספרי ילדים. החל משנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע בימי שישי, שהחל להופיע בהארץ, ולאחר מספר שנים עבר ל"ידיעות אחרונות"[2]

חיים אישייםעריכה

מאיר שלו גרוש והוא אב לבת ולבן. בנוסף להיותו בנו של המשורר יצחק שלו, הוא גם אחיו של ד"ר צור שלו שהוא היסטוריון של תקופת הרנסאנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט בחיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, הייתה ציירת.

מאיר שלו הוא אחיינו של מרדכי שלו ובן דודם של הסופרת צרויה שלו והמתמטיקאי והסופר ענר שלו. בן דוד נוסף הוא רם בן ברק.

שלו התגורר בירושלים עד שנת 2012. כיום הוא מתגורר באלוני אבא ומטפח בחצרו גינת-בר, עליה כתב בספרו: "גינת בר".

עבודתו הספרותיתעריכה

 
מאיר שלו וצוות ההצגה בסיום ההצגה "הגשם של סבא אהרון" שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ב-2017

הרומנים של שלו הם סיפורי אהבה שעוסקים בהוויה הישראלית והמשפחתית, מתמקדים בעיקר בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ. ברבים מספריו משתקפים סיפורים מתולדות משפחתו, ושזורים בהם נופי ילדותו בירושלים ובנהלל.

הרומן הראשון: "רומן רוסי" זכה להצלחה גדולה. הסיפור מתרחש במקום שהוא מעין גלגול בדיוני של נהלל. המספר הוא נכדו של אחד ממייסדי המקום, והוא מגולל את סיפור ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית במעין "אוסף של אנקדוטות רבות-דמיון"[2] שיש בהן תמהיל של מציאות ופנטזיה כאחד.

ב"עשו" שיצא בשנת 1991, מסר שלו את קורותיה של משפחת אופים ישראלית במהלך שלושה דורות, שניתן גם ליחס אותה למעין פרודיה של סיפורי האבות והאמהות מספר בראשית. במרכז הספר מתוארת מערכת היחסים המורכבת בין המספר, עשו, לבין אחיו יעקב. על אף הטרגיות של מרכיבי הסיפור (מחלות קשות, שכול, יחסים עכורים בקרב המשפחה, בן שגלה מארצו) מצליח שלו לשעשע את הקוראים בדרך הסיפור, שבה הוא משלב בדיות, ציטטות, הרמזים ספרותיים ושעשועי לשון.[2]

מחוץ לספר "בביתו במדבר" מעוגנים גם שאר הרומנים בסיפורים על הוויות החיים של כפר בעמק יזרעאל, במהלך שישים שנות קיומו, החל מהקמתו בשנות העשרים של המאה העשרים.[12] הספר "הדבר היה ככה" מתבסס על חוויותיו האוטוביוגרפיות של מאיר שלו בשנות ילדותו במושב נהלל, כשהגיבורה הראשית שבו היא סבתו עזת הנפש וחולת הניקיון, בעוד שגיבור המשנה הוא שואב האבק שנשלח אליה מאמריקה, והוא ספון ללא שימוש בחדרה.

הציר העלילתי המשותף לרוב הרומנים הוא סיפור המשפחה לצד הסיפור הציוני. נפרשת פה "כמין סאגה ארץ-ישראלית על פני עשרות שנים, ותולדות 'הארץ' - ובמיוחד פרשת ההתיישבות הציונית בה נשקפות ממנו בראי עקום"[2] בסגנון ריאליזם פנטסטי לצד תיאורים מפורטים ובקיאים מאוד של נוף ישראלי מובהק ודמויות, מגיש שלו סיפור שהוא שילוב של מיתוסים מצד אחד ובקיאות גדולה בפרטי העבודה והמעשה מצד שני. רצף העלילה איננו ליניארי, והוא נע קדימה ואחורה לסירוגין, עד שהוא מתקבל בפני הקורא בשלמותו. התכונה הבולטת מאוד לאורך כל כתביו של שלו הוא ההומור שמתבל את סיפוריו לא רק בחן, אלא באפשרות לעמוד בכל התלאות והאירועים, שלעיתים הם קשים מאוד - המתרחשים ברומנים שלו.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא נוהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, במסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר' מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות. מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי ומכרתי פרות לבשר.

בריאיון לחיה הופמן, ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2006

כמה מספרי הילדים שלו עובדו לתיאטרון. אחד מהם: "הגשם של סבא אהרן" המבוסס על סיפור שסיפר לו סבו, עובד ב-2017 להצגת ילדים, במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים. ההצגה זכתה במקום ראשון במסגרת הפסטיבל.

הרומן שלו "יונה ונער" עובד להצגת תיאטרון בתיאטרון גשר, ובוים על ידי יבגני אריה. הרומן "כימים אחדים" הוצג בעיבודים שונים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית.

בספריו העיוניים הוא חושף את מקורות ההשפעה של כתיבתו, החל מהסופרים והספרים שאהב, דרך עולם התנ"ך, אליו הוא קשור לא מעט בעקבות אביו, יצחק שלו, שהיה מורה וסגן לחתן-התנ"ך העולמי למבוגרים וכלה באהבתו הגדולה לעולם הטבע והנוף הארץ-ישראלי, עליה ניתן להתרשם מכל ספריו, ובעיקר מספרו "גינת בר".

פרסים ותוארי כבודעריכה

עמדותיועריכה

שלו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני. והוא מבקר קשה של הימין הישראלי והממסד הדתי.

בנאום אשר נשא בטקס שבו האוניברסיטה העברית העניקה לו ד"ר לשם כבוד ביוני 2019 אמר את הדברים הבאים[17]:

קשה להיות בית משפט עליון בירושלים, עיר שחוקי המדינה משעממים אותה, וחברי כנסת בורים שפועלים בה זוממים לחוקק בה ולהשליט ממנה את מה שהם מכנים "משפט התורה"...הר הבית לא גבה אלא להיפך, הוא נעשה נמוך משהיה. מי שנוהרים אליו הם קנאים וקיצונים, ודבר ה’ שהם לומדים אינו חזון השלום אלא מלחמות דת והזיות משיחיות.

מזה שנים רבות שלו הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, הכתוב בהומור ובעוקצנות, מבקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.

תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.

ספריועריכה

רומנים:

ספרי עיון:

  • תנ"ך עכשיו (1985)
  • בעיקר על אהבה (1995)
  • סוד אחיזת העיניים (1999)
  • רֵאשית – פעמים ראשונות בתנ"ך (2008)
  • גינת בר, הוצאת עם עובד (2017), עם רישומים מאת רפאלה שיר

ספרי ילדים:

אחרים:

  • משכב לצים (1982)

תרגום

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

על יצירתו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 שלו, מאיר, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית, כתב: אבנר הולצמן
  3. ^ Meir Sahlev, המכון לתרגום ספרות עברית
  4. ^ יעל דיין, גינת בר: מאיר שלו בורא גן עדן, הארץ, 29.3.2017
  5. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏
    מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
  6. ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
  7. ^ תיאור תקרית הפציעה בקטע מתוך ראיון של מאיר שלו עם מיכה פרידמן ב"הארץ" ב-1992, אתר "מוקירים" (דף לזכר זאב דורי)
  8. ^ מאיר שלו, "עשו", עם עובד, 1991, עמודים 362-363.
  9. ^ מאיר שלו, על דעת הנערים, מעריב, 14 במרץ 1969
  10. ^ ארכיון מאיר שלו (ARC. 4* 1828), אתר הספרייה הלאומית.
  11. ^ דני בלטמן, המצחיקן שמדקדק את השפה, מעריב, 20 במרץ 1980
  12. ^ לשמות כל הספרים ראו פרק: ספריו למטה
  13. ^ פרס פורטה סיבריה למאיר שלו, באתר nrg‏, 28 בינואר 2009
  14. ^ מיה סלעהסופר מאיר שלו זכה בפרס ניומן לספרות עברית על מפעל חיים, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  15. ^ יום בן-גוריון 2012
  16. ^ מיה סלעחמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת, באתר הארץ, 26 ביוני 2013
  17. ^ מאיר שלו: “פרופסורים ודוקטורים – כל מה שמפחיד את הפוליטיקאים ואת המשטר הזה, כמו שהפחיד משטרים קודמים לו”, ‏18 ביוני 2019