נחור

דמות מקראית; בנו של שרוג וסבו של אברהם

בתנ"ך, נָחוֹר היה בנם של שרוג בן רעו ואביו של תרח אבי אברהם.

נחור
איקונין של נחור. מהמאה ה-16
איקונין של נחור. מהמאה ה-16
לידה 1912 לפנה״ס
אור כשדים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1764 לפנה״ס (בגיל 148 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שרוג עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים תרח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נחור חי 148 שנה – משנת א'תתקמ"ט לבריאת העולם (1912 לפנה"ס) ועד לשנת א'תתקצ"ז לבריאת העולם (1764 לפנה"ס). בנו, תרח, נולד לו בגיל 29, הגיל הצעיר ביותר שמוזכר עד אליו בתנ"ך. לפי עדות המקרא, היו לו בנים ובנות נוספים (ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ד-כ"ה).

בשמו נקרא נכדו, נחור בן תרח.

השם נחור מוכר מן הכתובות שבחרן וקשור בעבודת הירח שהייתה נהוגה שם. בתעודות אשוריות מהמאה ה-13 והשביעית לפנה"ס אוזכרה עיר בשם Til-Nahiri או Nahuru שמיקומה מזרחית לעיר חרן, מערבית לנהר חבור. על בסיס תעודות אלה העריכו חוקרים, כי שם העיר הוא אפונים המשקף דמות היסטורית הקשורה לנחור המוזכר במקרא.[1]

שם חיצוני לאשתו הוא ישגב בת ישחוב, יסכה בת ניסה או יסכה בת נסתג.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Berlyn, Patricia (2005). "The journey of Terah - to Ur-Kasdim or Urkesh?" (PDF). Jewish Bible Quarterly. 33 (2): 73–80.



  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.