נחור
בתנ"ך, נָחוֹר היה בנו של שרוג בן רעו ואביו של תרח אבי אברהם.
 | |
| איקונין של נחור. מהמאה ה-16 | |
| לידה | אור כשדים |
|---|---|
| אב |
שרוג  |
| צאצאים |
תרח |
  | |
נחור חי 148 שנה – משנת א'תתמ"ט לבריאת העולם (1912 לפנה"ס) ועד לשנת א'תתקצ"ז לבריאת העולם (1764 לפנה"ס). בנו, תרח, נולד לו בגיל 29, הגיל הצעיר ביותר שמוזכר עד אליו בתנ"ך. לפי עדות המקרא, היו לו בנים ובנות נוספים (ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ד–כ"ה).
בשמו נקרא נכדו, נחור בן תרח.
השם נחור מוכר מן הכתובות שבחרן וקשור בעבודת הירח שהייתה נהוגה שם. בתעודות אשוריות מהמאה ה-13 והשביעית לפנה"ס אוזכרה עיר בשם Til-Nahiri או Nahuru שמיקומה מזרחית לעיר חרן, מערבית לנהר חבור. על בסיס תעודות אלה העריכו חוקרים, כי שם העיר הוא אפונים המשקף דמות היסטורית הקשורה לנחור המוזכר במקרא.[1]
שם חיצוני לאשתו הוא ישגב בת ישחוב, יסכה בת ניסה או יסכה בת נסתג. לפי הכתוב בספר בראשית זה הוא עץ היוחסין מאדם הראשון עד לנחור אבי תרח:
אדם
│
שת
│
אנוש
│
קינן
│
מהללאל
│
ירד
│
חנוך
│
מתושלח
│
למך
│
נח
│
שם
│
ארפכשד
│
שלח
│
עבר
│
פלג
│
רעו
│
שרוג
│
נחור
קישורים חיצוניים עריכה
- "נָחוֹר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 54, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ Berlyn, Patricia (2005). "The journey of Terah - to Ur-Kasdim or Urkesh?" (PDF). Jewish Bible Quarterly. 33 (2): 73–80.
