נח רוזנבלום

מתרגם ועיתונאי

נח רוזנבלוםיידיש: נח ראָזענבלום; 1864-1917?)[1] היה מתרגם, עיתונאי וחבר עיתון המליץ. אחד משיריו המוכרים הוא השיר שאו ציונה נס ודגל אשר פורסם לראשונה בכתב-העת האשכול (סיון תרנ"ח, 1898) בחתימת נפ"ש [נח פרח-שושן]. מאז תחילת המאה העשרים לא הגיעו ידיעות עליו, והשמועה אמרה שהוא נפטר בשנות מלחמת העולם הראשונה ועד כה לא אותר מקום קבורתו.[2]

נח רוזנבלום
נח ראָזענבלום
צונזר, נח רוזנבלום 31052017.jpg
לידה 1864
קרליץ (עיירה), מינסק (כיום בלארוס)
פטירה 1915/1917?
מדינה בלארוס
פעילות בולטת ספרות, שירה
ידוע בשל כתיבת השיר שאו ציונה נס ודגל
מקצוע סופר ועיתונאי

ביוגרפיהעריכה

נח רוזנבלום נולד בשנת 1864 בקרליץ שבמינסק (היום בבלארוס) ובצעירותיו עבר לבסרביה (כיום מולדובה). הוא היה מורה בחדר מתוקן בעיר בלץ ולאחר מכן בסורוקה, שם נשא אישה שהתפרנסה מחנוונות, ושם גם נולדו לו ילדיו. הוא היה מתרגם ועיתונאי ובזמנו הפנוי כתב שירים וסיפורים רבים.

נח רוזנבלום תואר על ידי שלמה הלל'ס, אחד מתלמידיו, כך:

בסורוקי נתגלה המשורר שבו, והוא התחיל מפרסם לפרקים ב"המליץ" שירים מקוריים ומתורגמים. שפנו אליהם את תשומת-לבם של משכילי העיר, שהיו לומדים אותם על פה. בנעוריו היה משורר במקהלה של חזן מפורסם בריגא. ידע תווי-זמרה והיה גם "קומפוזיטור". לאחרים משיריו חיבר מנגינות משלו ולאחרים התאים מנגינות משל אחרים והיה מלמד אותנו לשיר אותם בניצחונו.

'סופרי ביסאראביה', התקופה, ל-לא, תש"ו, עמ' 790

ב-1897, כתב שאול טשחרניחובסקי, שיר בעל שם זהה לשיר "נס ציונה" בסנקט פטרבורג, אשר אותו הקדיש לאגודה ציונית, אלא ששירו של רוזנבלום נדפס קודם.

'נס ציונה' של רוזנבלום פורסם בכרך הראשון של כתב העת האשכול (בקרקוב, פולין, ה'תרנ"ח, 1898),[3] ואילו 'נס ציונה' של טשרניחובסקי פורסם רק כעבור שנתיים, בכרך השלישי של אותו כתב עת (ה'תר"ס, 1900).[4][5]

בתחילת הדרך, נגרם בלבול עקב 2 השירים הזהים, ותפוצתם הייתה זהה, אך לאחר מכן, דווקא שירו של רוזנבלום קיבל תפוצה רחבה יותר עקב לחנו שחובר לו אשר רבים העדיפו.

שמות כמו 'ציונה' או 'נס ציונה', אומצו על ידי עשרות אגודות שונות ברחבי העולם. אך דווקא שם העיר נס ציונה הגיע מספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו': "שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו".[6]

את שמו תחת שיריו נהג לחתום עם הקיצור נפ"ש. זה הוא היה קיצורו של שמו העברי "נח פרח שושן", אך רבים נהגו להתבלבל ולחשוב שכותב היציריות הייתה נחמה פוחצ'בסקי, שגם היא נהגה לכתוב עם חתימת קיצור זו.[7]

לאחר ששירו נדפס, שיר נוסף פרי עטו, ושמו שומר ישראל, נדפס גם כן, ועליו חתם רוזנבלום בשמו המלא. על כמה ממאמריו חתם רוזנבלום בשם בדוי אחר 'בן זרח'.

המליץ נסגר ב-1904 ומטה לחמו נשבר. בימי מהפכת 1905 נעצרו בתו הגדולה ובנו בנימין, הוגלו לקווקז ומאז נעלמו עקבותיהם. את שנותיו האחרונות חי ברעב ובעוני, ובשנת 1915, יש הסוברים כי בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הלך לעולמו בהיותו בגיל 51, עם כי פרט זה שנוי במחלוקת ויש הסוברים כי מת ב-1917.[8]

שיריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נח רוזנבלום (1864–1917) | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
  2. ^ נח רוזנבלום, library.osu.edu
  3. ^ נח רוזנבלום, נפ"ש, האשכול - כרך א', עמ' 88
  4. ^ שאול טשרניחובסקי, נס ציונה, האשכול - כרך ג', עמ' 9
  5. ^ האשכול : מאסף ספרותי ומדעי, library.osu.edu
  6. ^ מקור השם וסמל העיר, www.nzc.org.il
  7. ^ נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש), אתר ראשון לציון
  8. ^ דוד אסף, עונג שבת (עונ"ש): שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל' (א), עונג שבת (עונ"ש), ‏יום שישי, 24 באפריל 2020
  9. ^ לבנה קטן, www.zemereshet.co.il
  10. ^ עזרא גאלדין, הזמן - ילקוט הארץ, וורשה: א. בוימריטער, ה'תרנ"ו (1896), עמ' 3-4
  11. ^ זאב יעבץ, גאון הארץ, ירושלים: האחים שולדבערג, (ה'תרנ"ג, 1893), עמ' 63-64
  12. ^ ארץ ישראל, www.zemereshet.co.il