רודולף נורייב

רקדן רוסי

רודולף חמיטוביץ' נורייבשפת אם: Rudolf Xəmit ulı Nuriev; ‏17 במרץ 19386 בינואר 1993) היה רקדן סובייטי ממוצא טטרי, שרקד בעיקר בלט.

רודולף נורייב
Рудо́льф Хаме́тович Нуре́ев
לידה 17 במרץ 1938
Razdolnoe, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1993 (בגיל 54)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1958–1992 (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הריקוד קאפצ'יו (1987)
  • אביר בלגיון הכבוד
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • Queen Elizabeth II Coronation Award עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nureyev.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רודולף נורייב
רודולף נורייב, רישום מאת חיים טופול

ביוגרפיה עריכה

רודולף נורייב נולד ברכבת הטרנס-סיבירית סמוך לאירקוטסק למשפחה ממוצא טטרי. החל לרקוד מילדותו בלהקת ריקודי עם מקומית. בשל אירועי מלחמת העולם השנייה נורייב החל ללמוד בלט רק ב-1955, בגיל 17 (גיל מאוחר לרקדני בלט) הוא למד בבית הספר הכוריאוגרפי של בלט קירוב בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). אחרי שסיים ללמוד שם בשנת 1958, הצטרף נורייב לבלט קירוב. ב-1961 הפך לרקדן מוביל בלהקה.

ב-16 ביוני 1961, לאחר שסיים מסע הופעות עם להקת הבלט בפריז, בו התרועע עם אמנים מהמערב, הודיעו לו כי בשעה שהלהקה ממשיכה ללונדון, עליו לשוב למוסקבה. בשדה התעופה לה בורז'ה ביקש נורייב מקלט מדיני בצרפת ועריקתו התפרסמה בראש מהדורות החדשות בעולם. תוך מספר ימים הוחתם בלהקת הבלט הצרפתית על שם המרקיז דה קוואוס, אולם במהרה עבר נורייב ללונדון והחל לרקוד עם להקת הבלט המלכותי של לונדון וקנה לעצמו שם עולמי. במשך יותר מ-15 שנים היה נורייב כוכב הבלט המלכותי, ונתפרסם כבן זוגה הקבוע לריקוד של רקדנית הבלט האנגלית מרגוט פונטיין.

מ-1983 עד 1989, ניהל נורייב את להקת הבלט של הגרנד-אופרה של פריז. הוא גילם את דמותו של רודולף ולנטינו והופיע כאורח בתוכנית הטלוויזיה החבובות.

נורייב היה פורץ דרך בסגנון הריקוד שלו. הוא היה הראשון ששילב בין הבלט הקלאסי לריקוד המודרני. כיום שילוב כזה הפך למקובל בעקבות נורייב.

נורייב היה הומוסקסואל. מת ב-6 בינואר 1993 ממחלת האיידס[1]. בן 54 היה במותו. הוא נקבר בבית קברות רוסי בפריז.

מורשתו עריכה

אזכורים בתרבות ובאמנות עריכה

הסופר האירי קולום מק'קאן (Colum McCann) כתב רומן בשם "רקדן" (2003)

סיפור עריקתו למערב עובד לסרט קולנוע בבימויו של רייף פיינס בשם העורב הלבן (2018).

תפקיד ובימוי עריכה

סרטיו עריכה

  • אני רקדן (1972) I Am a Dancer
  • ולנטינו (1977) Valentino
  • (1983) Exposed

בימוי עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה