נטעלי שלוסר

ציירת ישראלית

נטעלי שלוסר (נולדה ב-4 במאי 1979) היא ציירת ואמנית ישראלית. על עבודתה זכתה שלוסר בשנת 2007 בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר ובשנת 2009 בפרס אסנת מוזס לציור[1].

נטעלי שלוסר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במאי 1979 (בת 44)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית (2022)
פרס רפפורט (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נטעלי שלוסר נולדה בחיפה, גדלה בשכונת הוד הכרמל ובנעוריה למדה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בין השנים 2000–2004 למדה במחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות בצלאל, וסיימה את התואר בהצטיינות. בשנת 2008 למדה ב HISK, מכון הוגר לאמנויות יפות בגנט, בלגיה.

הציגה מספר תערוכות יחיד בגלריות ומוזיאונים, ביניהם מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה לאמנות, גלריה זומר לאמנות עכשווית ובבית האמנים בירושלים.[1][2]

עבודותיה עריכה

ציוריה של שלוסר מאופיינים בגישה פיגורטיבית-אקספרסיבית[2]. היא משלבת בציוריה שפות שונות ונבדלות ממסורת הציור. בין נושאי ציוריה, פורטרטים של נשים ושל אנשי מקצוע הסגורים בתוך עולמם ועיסוקיהם האניגמטיים[3] וכן דימויים ארכיטקטונים בעלי משמעות סמלית[2]. בעבודותיה חוקרת שלוסר צורה חדשה בתפיסת החלל של הציור העכשווי[4]/ שפת הציור של שלוסר מתוארת כפראית וגרוטסקית המערערת גבולות וזהויות "העיוותים ביצירתה הם בחינה של גבולות החומר האור והזהות, אשר אינה מכירה בזהות אחת קבועה וברורה אלא בזהות נזילה"[5]. על עבודותיה נכתב "שלוסר היא מאסטרית של אווירה, והיא בוראת מלנכוליה קלינית-ויקטוריאנית, שהפרא משתלח בה פה ושם. היא מרבה להשתמש בלבן, לבן נגוע, אפרפר, בוצי, ובו היא מכיירת את הנפש והמיטה, וששה לשים בה את ראשה הבריא"[6].

בשנת 2005 הציגה בגלריה זומר בתל אביב תערוכת יחידה ראשונה לאחר סיום לימודיה בבצלאל. התערוכה כללה ציורים של נופים, דמויות ופורטרטים והציגה את פלטת הצבעים המונוכרומטית וטכניקות מריחת הצבע איתה זוהתה שלוסר מאז.

בשנת 2008 זכתה שלוסר בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר ובעקבותיה הציגה במוזיאון תל אביב את תערוכת היחידה אורקסטרא. על זכייתה בפרס נאמר כי ציוריה מגלמים ומגלים בו זמנית את הפנטסטי ואת הקונקרטי דרך שילוב בין פנטזיה עכשווית עירונית החוברת למסורת ציורית עתיקת יומין. "בציורי השמן שלה הגבולות בין החוץ והפנים הופכים לנזילים, מיטשטשים ונפרצים: חוץ ופנים של הגוף, של הארכיטקטורה, של העיר והכפר, של מצבי חלום ועירות המתערבים זה בזה...שמיים מתחלפים בתקרה, ואור טבעי מתחלף בתאורה מלאכותית."[7].

בשנת 2009 בעקבות זכייתה בפרס אסנת מוזס לציור, הציגה שלוסר את התערוכה אריקה, שנקראה על שם סבתה, בבית האמנים בירושלים. בנימוקי השופטים נאמר כי כוחם של ציוריה בנוכחות ובישירות המיידית שלהם המציגים אירוע המתרחש כאן ועכשיו, דרך החומר הפיזי והנפשי המרוח על משטח הקנבס. "כמו אלכימאית היא (שלוסר) מטילה אל תוך קדירת הציור שלה את המסורת הפיגורטיבית הסמלית של ימי הביניים, הביקורת החברתית חסרת הרחמים של האקספרסיוניזם הגרמני ואת תודעת החומריות הקונקרטית של הציור המודרניסטי, ורוקחת אותן יחדיו לכדי תמונות עולם מצמיתות אשר שואבות אליהן את הצופה"[8].

בשנת 2020 הציגה שלוסר את תערוכת היחיד שלה יִרְמְסוּך במסגרת מקבץ התערוכות אם גדולה, במוזיאון אורי ורמי נחושתן, בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. תערוכה זו ציינה מהפך בעשייתה, מהציור הדקדנטי האירופי אל עיסוק במקומיות. בתערוכה חיברה שלוסר בין תקופת האבן הפרהיסטורית לעידן החדש דרך שימוש בצילום, עבודת מחשב, הדפסת תלת־ממד ופיסול[9]. בראיון עם האמן יונתן צופי למגזין הדיגיטלי "מרבה עיניים" הציגה שלוסר את עיסוקה בחתך הסימטרי "קווי המתאר נפתחים כשער אותו עמי הקדם נהגו לסגור בפולחן מול הצלמית. מקווי המתאר של הצלמית ועד לחתך שחוצה אותה מונחים השער של מחוזות פולחן קדום וחצייתו משני קצוות ההיסטוריה. הפרהיסטוריה וקץ ההיסטוריה מותכים יחד בנקודת המפגש בין הגאולוגי לדיגיטלי וחושפים עוצמה א-היסטורית שהסתתרה בהיסטוריה כמסתורין"[10] .

השכלה עריכה

  • 2000–2004- המחלקה לאמנות, בצלאל (בהצטיינות)
  • 2003- Amgardstrsse, המבורג, גרמניה (חילופי סטודנטים)
  • 2007–2008- HISK מכון הוגר לאמנויות יפות, גנט, בלגיה

פרסים, שהות אמנית ומלגות עריכה

  • 2007 - פרס רפפורט לאמן צעיר
  • 2009 - פרס אסנת מוזס לציור
  • 2011 - מלגת אמן בקהילה, משרד התרבות והספורט
  • 2012 - מלגת אמן בקהילה, משרד התרבות והספורט
  • 2014 - שהות אמן, Cite des arts, פריז
  • 2016 - שהות אמן, The Curfew Tower, צפון אירלנד
  • 2022 - פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית[11]

תערוכות יחיד עריכה

  • 2005 - ציורים, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב.
  • 2007 - RoadKill, גלריה זומר לאמנות עכשווית
  • 2008 - אורקסטרא, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב. במסגרת זכייתה בפרס רפפורט לאמן צעיר (אוצרת: לאה אביר)
  • 2009 - אריקה, בית האמנים, ירושלים.
  • 2013 - לה גארדיה, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2020 - ירמסוך, מוזיאון בית רמי ואורי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד

מבחר תערוכות קבוצתיות עריכה

  • 2004 - שלושה בוגרי בצלאל, גבעון גלריה לאמנות, תל אביב
  • 2005 - זומר בברלין, Christian Ehrentraut Project Room, ברלין
  • 2005 - favorites, גלריה גבעון, תל אביב
  • 2006 - רגשות מעורבים, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה (אוצרת: תמי כץ פרימן)
  • 2006 - Ein Freies Land, מונסטר החדשה, גרמניה
  • 2007 - רכישות חדשות, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 2008 - You Can't Go Home Again, HISK, גנט, בלגיה
  • 2009 - Love Me Tender, Van de Weghe Fine Art, אנטוורפן, בלגיה
  • 2009 - הגזמה פראית, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה (אוצרת: תמי כץ פרימן)
  • 2009 - האמנות המנוונת, גלריה דן, תל אביב (אוצרת: מעיין אמיר)
  • 2010 - דיוקנאות, זומר, גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2010 - עץ/משפחה ll, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תל אביב (אוצרת: אלן גינתון)
  • 2012 - מחנה ציור 5, גלריה לאמנות עכשווית, רמלה (אוצר: דוד וקשטיין)
  • 2012 - פורטרטים עכשיו, גלריה לאמנות עכשווית רמלה (אוצר: דוד וקשטיין)
  • 2015 - In search of lost time, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2015 - סלון הקוביה, הקוביה גלריה לאמנות, ירושלים (אוצרות: אלה כהן ונסובר, דן אורמיאן)
  • 2017 - אסיף, עשור לפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר/בכיר, מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 2017 - Sing While You're Burning – Restless Painting from Israel, circle1, ברלין
  • 2017 - Nothing But Longing,void gallery, דרי, צפון אירלנד
  • 2018 - הממלכה הקסומה, מוזיאון בית רמי ואורי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד (אוצר: אבי לובין)
  • 2018 - שקיעה, סדנאות האמנים (קלישר), תל אביב
  • 2018 - למה מקקים מתים על הגב?, ונטילטור, תל אביב (אוצרים: ישי שפירא קלטר, ערן נווה)
  • 2019 - אגודת לרווה לחקר העל-טבעי, בית האמנים, ירושלים
  • 2019 - In Restless Dreams I Walk Alone, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 גלריה זומר, נטעלי שלוסר- קורות חיים אמנית, גלריה זומר, באתר גלריה זומר
  2. ^ 1 2 3 שלוסר נטעלי, באתר מוזיאון ישראל, מרכז המידע לאמנות ישראלית, ‏13.2.2021
  3. ^ שלוסר נטעלי, נטעלי שלוסר- אורקסטרא / תערוכה [אוצרת- לאה אביר], תל אביב: מוזיאון תל אביב, 2008, מסת"ב 9789657161722
  4. ^ שלוסר נטעלי, קתרטיקה, באתר [גרסה אלקטרונית] ערב רב, ‏10.12.2015
  5. ^ רז מיטל, עלילות מאדאם אריתמטיקה והגיבור הנעלם, באתר ערב רב, ‏8.8.2010
  6. ^ עוזי צור, אור העצמות החשופות, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2007
  7. ^ פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר, מנימוקי הפרס, באתר פרס רפפורט
  8. ^ אידלמן רונן, נטעלי שלוסר היא זוכת הפרס לאמן צעיר ע"ש אסנת מוזס לשנת 2009, באתר מארב-כתב עת מקוון לאמנות ותרבות, ‏17.6.2009
  9. ^   עוזי צור, עוצם עין אחת | האם הגדולה מהעמק, באתר הארץ, 23 ביוני 2020
  10. ^ צופי יונתן, נטעלי שלוסר, ראיון. מרבה עיניים, באתר מרבה עיניים, ‏20.5.2020
  11. ^ הוכרזו הזוכים והזוכות בפרס משרד התרבות בתחומי האמנות הפלסטית 2022, באתר ערב רב Erev Rav