פתיחת התפריט הראשי

ניואיה קראסטוס, קיסר אתיופיה

ניואיה קראסטוס היה קיסר האימפריה האתיופית בשיא תקופת תור הזהב. קראסטוס נולד בשם "קונסטנטינוס" והיה בנו בכורו של הקיסר עמדה ציון הראשון מאשתו הראשונה בלנה סבא. ירש את אביו כאשר נפטר ב-1344 תחת השם "סיפו ערד".

ניואיה קראסטוס, קיסר אתיופיה
לידה המאה ה־14 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1372 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת השושלת הסולומונית
אב עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ניואיה מריאם, קיסר אתיופיה
דווית הראשון, קיסר אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר אתיופיה
1344 – 1372
(כ־28 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאחר מותו של אביו, הסכים ניואיה קראסטוס להפצרות של אבונה יעקב השלישי לקיים את ההבטחה שנתן אביו לחיות חיי מונוגמיה שלא כמו הקיסרים הקודמים שדגלו בפוליגמיה, אולם, במהלך השנים הוא הפר את ההבטחה ונשא שלוש נשים[1].

במשך שלטונו של עלי אבן סאבר אד-דין התמרדה שושלת וולאשמה. בתגובה פתח ניואיה קראסטוס במערכה צבאית בגבול המזרחי של אתיופיה בשטחים של אדאל ויפאט. בגלל חוסר תמיכה מנתיניו, המרד של עלי אבן סאבר אד-דין לא הייתה מוצלח, והוא נלכד עם כל ילדיו, ואתיופיה הרסה את יפאט כמדינה עצמאית. ניואיה קראסטוס אסר את עלי אבן סאבר אד-דין וילדיו חוץ מאחמד אבן עלי, שמונה למושל יפאט. אחרי שמונה שנים עלי אבן סאבר אד-דין שוחרר מבית הסוהר וחזר למשול. אחמד אבן עלי ובניו האחרים הודחו מכסאם, ונדרשה התערבותו הישירה של הקיסר האתיופי לצורך השבת אחמד אבן עלי לתפקידו[2][3].

חרף פעולותיו המוקדמות כנגד הכנסייה האתיופית, לקראת סוף תקופת מלכותו הוא עזר לפטריארך אלכסנדריה מארק הרביעי, שנכלא על ידי אל-סאליה, סולטאן מצרים. ניואיה קראסטוס כלא את כל הסוחרים המצריים בממלכתו, ופנה לעבר מצרים בראש צבא. על פי המסורת שבעל פה הפטריארך שוחרר והקיסר חזר לממלכתו. ניואיה קראסטוס חזר, אך השאיר את המשלחת לחסום אורחים בלתי רצויים[4][5].

ניואיה קראסטוס הוא הקיסר אשר בנה מחדש את בנין הכנסייה העתיקה דאברה יגזיבהר הנמצא באגם האיק. הכנסייה נגזלה ונשרפה על ידי אחמד אבן איברהים אל-גאזי בשנת 1531.[6]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Taddesse Tamrat, Church and State in Ethiopia, p. 117
  2. ^ Taddesse Tamrat, Church and State, p 146-148
  3. ^ E.A. Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, p. 299
  4. ^ Taddesse Tamrat, Church and State, p. 253
  5. ^ Paul B. Henze, Layers of Time: A History of Ethiopia, p. 67
  6. ^ Sihab ad-Din Ahmad bin 'Abd al-Qader, Futuh al-Habasa: The conquest of Ethiopia, p. 265


הקודם:
עמדה ציון הראשון
קיסר האימפריה האתיופית
13441372
הבא:
ניואיה מריאם