השושלת הסולומונית

שושלת קיסרים ושליטים ששלטו באתיופיה כמעט ברציפות

השושלת הסולומונית (מכונה גם "בית שלמה") היא שושלת קיסרים ושליטים ששלטו באתיופיה כמעט ברציפות משנת 1270 בקירוב ועד ל-12 בספטמבר 1974 שושלת זו היא השושלת השלטונית החוקית היחידה בחבש כמתחייב ממסורת הדתית הנוצרית האתיופית. השושלת טוענת למוצא משושלת מנליק שהיא עצמה טוענת למוצאה משלמה המלך ומלכת שבא.

השושלת הסולומונית
ሰሎሞናዊው ሥርወ መንግሥት
מדינה האימפריה האתיופית
בית האב שושלת מנליק (ענף של בית דוד)[1]
מייסד יקונו אמלק
השליט האחרון היילה סלאסי
ראש הבית הנוכחי זרע יעקב אמחה סלאסי
תקופת השושלת 12701974 (כ־704 שנים)
אתניות אמהרים • תיגרים
ענפים גונדר, תיגראי, שאווה, גוג'אם.

אם מונים את השושלת יחד עם בית האב שושלת מנליק ובית האב שלה השושלת האגעזית[2] מקבלים את אחת השושלות הארוכות ביותר בעולם שתחילתה ב-1978 לפנה"ס[3] ועד 1974 כך יוצא ששנות שלטונם הם כ-3,952 שנים. הספר כברה נגסט הוא מקור גאוותה של שושלת זו וגם סיפור מוצאם.

היסטוריה

עריכה

הקמת השושלת

עריכה

בשנת 1270 התחוללה הפיכה שלטונית באימפריה האתיופית כאשר שושלת חדשה עלתה לשלטון וטענה שמוצאם ממלכי אקסום ומשושלת מנליק ובכך למוצא משלמה המלך. שליטי שושלת זאגווה שסולקו היו תמיד תחת מתקפה והחבשים לא תמכו בהם מכיוון שלא נמנו על שושלתו של מנליק (הם טענו ליחוס של משה רבנו). על פי המסורת האתיופית מצאו קיסרי אקסום מקלט בשאווה לאחר השתלטות כוחות יהודית המלכה וב-1268 החלו לצבור כוח. במהלך תקופה זו החלה להיווצר קבוצה אתנית חדשה - האמהרים. מקורם של האמהרים באזור צפונית לשאווה ודרומית ללסתה - כיום מחוז דרום וולו. האמהרים, שדגלו בחזרה לימי הפאר של קיסרות אקסום, הונהגו על ידי האציל האמהרי יקונו אמלק[4]. תחת מנהיגותו פתחו האמהרים בלחימה כנגד שושלת זאגווה הבלתי לגיטימית בעיניהם, ולמען החזרת השלטון לידי 'צאצא קיסר אקסום'.

שאיפתו של יקונו אמלק - שייחס את מוצאו לקיסר האחרון של קיסרות אקסום - הייתה להפיל את שושלת זאגווה ולמנות את עצמו לקיסר אתיופיה. על מנת לעודד את תושבי אתיופיה ובייחוד את התגרים להתקומם כנגד הזאגווה, נדרש יקונו אמלאק לעזרת הכנסייה. לכן הוא סיכם עם ראש הכנסייה האתיופית, הקדוש תקלה היימנות, שכאשר יצליח להשתלט על אתיופיה, יעניק לכנסייה שני שלישים מאדמות הממלכה. ראשי הכנסייה הסכימו והאמהרים החלו בפלישה מאזור אמהרה ההיסטורי צפונה ללסתה וווג ומערבה למחוז גוג'אם. האמהרים הצליחו, לאחר קרבות דמים, להרוג את המלך הזאגווי האחרון, אך יורשיו המשיכו בלחימה. בסופו של דבר נוסח הסכם בין הצדדים, על פיו השלטון המרכזי יהיה בשליטת האמהרים ושושלת זאגווה תמשיך לשלוט במחוז וג תחת התואר וגשום (שליט וג).

השנים 12701529 נחשבת לתור הזהב של שושלת זו. באותה תקופה הייתה שליטה אפקטיבית של שושלת אחת, והשלטון עבר מאב לבן. לקיסר הייתה שליטה פוליטית, צבאית ושליטה אזורית. בתקופה זו ביססה אתיופיה את עצמה כאימפריה החשובה ביותר במזרח אפריקה ולדומיננטית ביותר בקרן אפריקה כולה.

פיצול השושלת

עריכה

במהלך תקופת מלחמת אתיופיה-אדאל כוחות אחמד גראן ביקשו להשמיד את השושלת, והקיסר לבנה דנגל איבד כמה מקרוביו: בנו הבכור פיקטור נהרג ב-7 באפריל 1537 בידי קצין של גראן, בן אחר בשם מינאס נפל בשבי ב-19 במאי 1539 והוגלה לתימן. בנוסף לכך הכלא המלכותי ליורשי הכתר באמבה גישן הותקף בינואר 1540 מאוחר יותר באותה שנה נהרג לבנה עצמו בקרב ליד דברה דאמו ב-2 בספטמבר. אך השושלת שרדה ובנו של לבנה דנגל, יעקב, הסתתר במערה במחוז שאווה ובן נוסף גלאוודיוס מונה לקיסר לאחר מות לבנה והצליח להשמיד את צבא אדאל בעזרת הפורטוגזים. לאחר שגלאוודיוס נהרג מונה מינאס לקיסר לאחר שחזר מגלותו, זרעו של מינאס שלט באתיופיה עד עלייתו של הקיסר סוסניוס שהיה נכדו של יעקב, הבן שהתחבא במערה וכך התחיל הענף הגונדרי. בן נוסף של יעקב היה מאבותיו של האציל האמהרי נאגסי קראסטוס אשר החל את הענף השאווני במהלך תקופה זו נוצרו עוד שני ענפים בתיגראי ובגוג'ם אך בשונה משאר הענפים, ענפים אלו משתייכים לשושלת בקו נשי ולא גברי.

קץ שלטונם

עריכה

הענף הגונדרי עלה לשלטון ושלט באופן רופף באתיופיה במהלך תקופת התחייה האתיופית ותקופת השופטים האתיופית עד לשנת 1855 שנת עלייתו של הקיסר תוודרוס השני שטען למוצא מהשושלת הסולומונית כנצר לקיסר פאסילידס. לאחריו כתר הקיסרים עבר מהשושלת חזרה לשושלת זאגווה במסווה של הקיסר תקלה גיורגיס השני שהיה דרך אמו שייך גם לשושלת הסולומונית לאחר שנהרג יירש אותו הקיסר מהענף התגרי יוהנס הרביעי ולאחר מותו של זה הכתר חזר לשושלת הקיסרים האמהרים בראשותו מלך שאווה מנליק השני. הכתר נשאר עד היום תחת הענף השאווני שייצא מקרבו גם הקיסר היילה סלאסי שניסה להקים שושלת מזרעו והופל במהפכה האתיופית. כיום השושלת עדיין קיימת ומנסה לחזור לשלטון באתיופיה בתור מונרכיה חוקתית, חבריה הפזורים כיום ברחבי העולם הקימו את מועצת הכתר האתיופית - מועצה שתשמור על המשכיות השושלת.

קיסרי השושלת

עריכה

רשימת קיסרי הענף המרכזי:

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 יקונו אמלק 10 באוגוסט 1270 19 ביוני 1285
2 יאגבה ציון 18 ביוני 1285 1294
3 סנפה ערד הרביעי 1294 1295
4 חזבה אסגד 1295 1296
5 קדמה אסגד 1296 1297
6 ג'ין אסגד 1297 1298
7 סבא אסגד 1298 1299
10 וואדאם ערד 1299 1314
11 עמדה ציון הראשון 1314 1344
12 ניואיה קראסטוס 1344 1372
13 ניואיה מריאם 1372 1382
14 דווית הראשון 1382 6 באוקטובר 1413
15 תוודרוס הראשון 6 באוקטובר 1413 יולי 1414

כיהן כתשעה חודשים בתפקיד.

16 יסחק הראשון יולי 1414 1429
17 אנדראיאס 1429 1430

כיהן ארבעה או שישה חודשים בתפקיד.

18 תקלה מריאם 1430 1433
19 סארוו ייאסוס 1433 1433

כיהן כמעט כשנה בתפקיד.

20 עמדה ייאסוס 1433 19 ביוני 1434

כיהן כשמונה חודשים בתפקיד.

21 זרע יעקב 19 ביוני 1434 26 באוגוסט 1468
22 באדה מריאם הראשון 26 באוגוסט 1468 8 בנובמבר 1478
23 אסכנדר 8 בנובמבר 1478 1494
24 עמדה ציון השני 1494 26 באוקטובר 1494

כיהן כשישה או שבעה חודשים בתפקיד.

25 נהואד 26 באוקטובר 1494 31 ביולי 1508
26 דווית השני 31 ביולי 1508 2 בספטמבר 1540
27 גלאוודיוס 3 בספטמבר 1540 23 במרץ 1559
28 מינאס 23 במרץ 1559 1 בפברואר 1563
29 סרצה דנגל 1 בפברואר 1563 4 באוקטובר 1597
30 יעקב 4 באוקטובר 1597 1603
31 זה דנגל 1603 1604
- יעקב 1603 1607

הוחזר לכס הקיסרות.

32 מלאק סגד השלישי 18 במרץ 1607 7 בספטמבר 1632
33 פאסיל 7 בספטמבר 1632 18 באוקטובר 1667
34 יוהנס הראשון 18 באוקטובר 1667 19 ביולי 1682
35 ייאסו הראשון 19 ביולי 1682 13 באוקטובר 1706

ב-1685 יסחק ייאסו מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר הורג אותו בקרב.

36 תקלה היימנות הראשון 27 במרץ 1706 30 ביוני 1708

בספטמבר 1707 עמדה ציון מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מוחץ את המרד.

37 טאוופלוס 1 ביולי 1708 14 באוקטובר 1711

1709 - יולי 1710 נאבחנה יוהנס מכריז על עצמו כקיסר בתגובה לכך הקיסר מוחץ את המרד באכזריות.

יוסטוס 14 באוקטובר 1711 19 בפברואר 1716

אינו מהשושלת

38 דווית השלישי 8 בפברואר 1716 18 במאי 1721
39 בקפה 18 במאי 1721 19 בספטמבר 1730
40 ייאסו השני 19 בספטמבר 1723 27 ביוני 1755

17361737 חאזקאיס מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר השמיד את המרד.

41 יואס הראשון 26 ביוני 1755 7 במאי 1769
42 יוהנס השני 7 במאי 1769 18 באוקטובר 1769
43 תקלה היימנות השני 18 באוקטובר 1769 יוני 1770
44 סוסניוס השני יוני 1770 23 בדצמבר 1777
- תקלה היימנות השני 23 בדצמבר 1770 13 באפריל 1777
45 סלומון השני 13 באפריל 1777 20 ביולי 1779
46 תקלה גיורגיס הראשון 20 ביולי 1779 8 בפברואר 1784
47 ייאסו השלישי 16 בפברואר 1784 24 באפריל 1788

קיסרי האופוזיציה לייאסו השלישי.

שם
תקופת כהונה
- תקלה גיורגיס הראשון 24 באפריל 1788 26 ביולי 1789

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.

48 חאזקאיס 26 ביולי 1789 ינואר 1794
- תקלה גיורגיס הראשון ינואר 1794 15 באפריל 1795

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

49 באדה מריאם השני 15 באפריל 1795 דצמבר 1795
- תקלה גיורגיס הראשון דצמבר 1795 20 במאי 1796

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השלישית.

50 סלומון השלישי 20 במאי 1796 15 ביולי 1797
51 יונס 18 באוגוסט 1797 4 בינואר 1798
- תקלה גיורגיס הראשון 4 בינואר 1798 20 במאי 1799

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הרביעית.

- סלומון השלישי 20 במאי 1799 15 ביולי 1799

הוחזר לכס הקיסרות.

52 דמטריוס 25 ביולי 1799 24 במרץ 1800
- תקלה גיורגיס הראשון 24 במרץ 1800 יוני 1800

הוחזר לכס הקיסרות בפעם החמישית.

- דמטריוס יוני 1800 יוני 1801

הוחזר לכס הקיסרות.

53 אגוולה ציון יוני 1801 3 ביוני 1818
54 יואס השני 19 ביוני 1818 3 ביוני 1821
55 ג'יגר 3 ביוני 1821 אפריל 1826
56 באדה מריאם השלישי אפריל 1826 אפריל 1826
- ג'יגר אפריל 1826 18 ביוני 1830

הוחזר לכס הקיסרות.

57 ייאסו הרביעי 18 ביוני 1830 18 במרץ 1832
58 גברה קראסטוס 18 במרץ 1832 1832
59 סהלה דנגל 1832 1832
- גברה קראסטוס 1832 8 ביוני 1832

הוחזר לכס הקיסרות.

- סהלה דנגל אוקטובר 1832 29 באוגוסט 1840

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.
ב-1832 אגוולה אנבסה מכריז על עצמו כקיסר בתגובה לכך הקיסר מטפל במרד.

60 יוהנס השלישי 30 באוגוסט 1840 אוקטובר 1841
- סהלה דנגל אוקטובר 1841 1845

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- יוהנס השלישי 1845 1845

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.

- סהלה דנגל 1845 1851

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- יוהנס השלישי 1850 1851

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- סהלה דנגל 1851 11 בפברואר 1855

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השלישית.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ טענות שאינן מבוססות היסטורית אלא רק מסורתית.
  2. ^ השושלת ששלטה בממלכת שבא.
  3. ^ על פי רשימת קיסרי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר ראס טפרי לעולם הגדול
  4. ^ שם שלא נבחר באופן אקראי ומשמעותו יכון המלך.