ניקולאס פוסטהומוס

ניקולאס (ניין) פוסטהומוסהולנדית: Nicolaas Wilhelmus Posthumus;‏ 1880, אמסטרדם - 1960, בוסום (אנ') שבצפון הולנד) היה היסטוריון של הכלכלה, ארכיונאי וחסיד אומות העולם מהולנד.

ניקולאס פוסטהומוס
NPosthumus.jpg
לידה 26 בפברואר 1880
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1960 (בגיל 80)
בוסום, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כלכלן, מרצה באוניברסיטה, לוחם מחתרת, משפטן, ארכיונאי, היסטוריון כלכלי, היסטוריון, University professor עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג וילמיין ון דר חוט עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (16 במרץ 2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם ניקולאס פוסטהומוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

פוסטהומוס למד משפטים והיה בעל תואר דוקטור בתחום המשפט הקונטיננטלי. משנת 1913 היה מרצה להיסטוריה כלכלית באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם (אנ') מעת ייסודה של האוניברסיטה, ולאחר מכן לימד משפטים ופילוסופיה במספר אוניברסיטאות. הוא היה מזכיר החברה להיסטוריה כלכלית של הולנד שישבה בהאג, וכן סופר פורה, בעיקר בתחומי ההיסטוריה החברתית ונושאי צדק חברתי. משנת 1922 היה מרצה במחלקה לאמנות ולפילוסופיה באוניברסיטת אמסטרדם ובשנת 1932 ייסד שם את הספרייה להיסטוריה כלכלית. בין היתר היה אחראי על אצירת הארכיון של ה-SPD שכלל כתבים של קרל מרקס ופרידריך אנגלס. בשנת 1935 היה פוסטהומוס ממייסדי המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית (אנ').

בשנת 1931 נישא לווילמיין ון דר חוט. בני הזוג חיו באמסטרדם ושם נולדה בתם קלייר (Claire) בשנת 1938.

פעילות הצלה בתקופת מלחמת העולם השנייהעריכה

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה, עברה משפחת פוסטהומוס לנורדוויק (אנ') בצפון הולנד שם הצטרפה למשפחה אחותה של וילמיין, אני, עם בתה. השלטונות הגרמניים השתלטו על בית המשפחה כדי לשכן בו חיילים גרמנים, והמשפחה עברה לאזור ליידן.

בשנת 1941 התפטר פוסטהומוס במחאה על הצעדים האנטי-יהודיים של הגרמנים. בין מכריו של פוסטהומוס היה גם פרופסור יאן רומיין (Jan Romein), שלימים הוכר אף הוא בתואר חסיד אומות העולם. השניים אספו תיעוד בנוגע לשואת יהודי הולנד, תיעוד שלימים היווה את הבסיס למכון המחקר NIOD‏ (Nederlands instituut voor oorlogsdocumentatie), המכון ההולנדי ללימודי רצח עם, שואה ומלחמה (אנ'). איסוף התיעוד היווה סיכון נוסף עבור כל המעורבים. השניים אף תכננו פקולטה חדשה באוניברסיטת אמסטרדם, פקולטה ללימודי מדעי החברה, שאותה ביקשו להקים אחרי המלחמה.

ביוני 1943 פנתה אל בני הזוג פוסטהומוס אחותה של הסטר ון לנפ (Hester van Lennep) שהייתה פעילה במחתרת ההולנדית ולימים הוכרה בתואר חסידת אומות העולם. ון לנפ הבריחה ילדים יהודים ממחנה מעבר שממנו גורשו יהודים למחנות השמדה במזרח. ון לנפ הצליחה להבריח מהמחנה את בפ קוסטר בת העשר וביקשה עבורה מקום מקלט. אביה של בפ גורש למאוטהאוזן ונספה שם. אמה גורשה לאושוויץ אך שרדה.

פוסטהומוס ואשתו קיבלו את בפ לביתם והתייחסו אליה כאל בתם. הם ידעו על יהדותה אך כלפי חוץ הציגוה כיתומה מרוטרדם. בפ הצטרפה לאחיותיה המאמצות בלימודיהן בבית הספר וגם שם ידעו המורים על זהותה האמיתית.

במהלך הרעב בהולנד בחורף 1944–1945 שרדו בני המשפחה והמסתתרים על מרקי פקעות צבעונים ועל שורש סלק סוכר. בפ נותרה עם בני משפחת פוסטהומוס עד השחרור במאי 1945.

לאחר המלחמהעריכה

משנת 1949 היה פוסטהומוס חבר בדירקטוריון של NIOD.

בשנת 2008 הכיר יד ושם בפוסטהומוס, באשתו ובגיסתו, אני דיאץ ון דר חוט (Annie Diaz-van der Goot) בתור חסידי אומות העולם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקולאס פוסטהומוס בוויקישיתוף