נמל ביירות

נמל ביירות (בערבית: مرفأ بيروت, בתעתיק מדויק: מַ֫רְפַאְ בירות) הוא הנמל העיקרי של לבנון. הוא נמצא בעיר ביירות ומנוהל על ידי מנהלת "רשת הנמל של ביירות" (בצרפתית: Gestion et Exploitation du Port de Beyrouth ‏(GEPB)). בנמל עוגנות כ-3,000 אוניות בשנה.

נמל ביירות
مرفأ بيروت

מיקום
מדינה
מיקום	ביירות
גוף מים	הים התיכון
קואורדינטות	33°54′11″N 35°31′04″E
פרטים
תאריך פתיחה	1887
מפעיל	GEPB
בעלים	ממשלת לבנון
מנכ"ל	חסן קורייטם
שטח	1.2 קילומטרים רבועים (1,200 דונמים)
רציפים	16
עובדים	639
סטטיסטיקות
כלי שיט שפקדו	2,395 (2009)
תפוסת מטען שנתית	5.8 מיליון טון (2009)
הכנסה שנתית	163,486,146 דולר (2009)
www.portdebeyrouth.com
(למפת ביירות מוגדלת)   נמל ביירות (למפת ביירות רגילה)   נמל ביירות

נמל ביירות הוא נמל הכניסה העיקרי לסחורות בלבנון, עם 70% מהיקף הסחר במדינה. ב-2018 נכנסו דרך הנמל 7.05 מיליון טונות של סחורות, ויצאו כמיליון טונות. הכנסותיו באותה שנה היו 313 מיליון דולר, אך הן ירדו ל-200 מיליון דולר ב-2019. בפיצוץ שאירע בנמל ב-4 באוגוסט 2020 נגרם נזק כבד למתקני הנמל.

היסטוריה

בביירות פעל נמל עוד מהעת העתיקה. את מבנהו הנוכחי קיבל הנמל בסוף המאה ה-19. בשנת 1887 העניקה האימפריה העות'מאנית זיכיון לניהול הנמל לחברה בשם Compagnie du Port, des Quais et des Entrepôts de Beyrouth. החברה בנתה שובר גלים שנחנך ב-1894. הזיכיון שניתן לחברה זו וממשיכותיה פקע בסוף 1990.

מאז תום מלחמת האזרחים בלבנון, עבר הנמל שיקום. נבנו בו תשתיות חדשות כמו מסוף מכולות ושודרגו תשתיות קיימות. שטחו הכולל הוא 1,200,000 מטרים רבועים (1,200 דונמים) ויש בו ארבעה מבדוקים, 16 רציפים ומסוף המכולות החדש לצד רציף 16 אשר מסוגל לטפל בנפח של 700,000 TEU מטען בשנה. בנמל יש אזור סחר חופשי בשטח של 11,200 מטרים רבועים (11.2 דונמים) שזכה להצלחה מאז תום מלחמת האזרחים. באזור המטען הכללי יש 12 מחסנים וסילו לגרעינים שיכול להכיל 120,000 טון.

נמל ביירות נבחר להיות מרכז אזורי של חברות התובלה במכולות השנייה והשלישית בעולם. החברה השווייצרית Mediterranean Shipping Company ‏(MSC) והחברה הצרפתית Compagnie Maritime d’Affrètement - Compagnie Générale Maritime ‏(CMA-CGM). החברה הצרפתית בונה מטה אזורי ליד הנמל.

מסוף המכולות החדש לצד רציף 16 מתופעל על ידי הקונסורציום האמריקאי-בריטי-לבנוני Beirut Container Terminal Consortium ‏(BCTC), אשר מורכב מ-International Maritime Associates ‏(IMA) האמריקאית, Mersey Docks and Harbour Company ‏(MDHC) הבריטית, ו-International Port Management Beirut ‏(IPMB) הלבנונית. המסוף פתח את שעריו בדצמבר 2004. במסוף המכולות ארבעה עגורני מכולות רציף ושמונה עגורני פיגום עם צמיגי גומי. רציף 16 הוא הרציף הארוך ביותר והעמוק ביותר בנמל – אורכו 600 מטרים ועומקו 15.5 מטרים, ועל כן יכולות לעגון בו אוניות המכולות הגדולות ביותר בעולם.

הנמל אינו מחובר למערכת רכבות, אבל הוא אמור להתחבר למערכת הרכבות הלבנונית כאשר זו תופעל מחדש.

הפיצוץ בנמל (2020)

ערך מורחב – הפיצוץ בנמל ביירות

ב-4 באוגוסט 2020 התפוצץ בנמל מחסן שבו אוחסנו כ-2,750 טונות של אמוניום חנקתי. הפיצוץ זרע הרס ברדיוס גדול בנמל ובסביבתו וגרם ליותר ממאה וחמישים הרוגים, אלפי פצועים ומאות נעדרים. נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, כלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, ביניהם משרדים ממשלתיים, ומשרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נמל ביירות בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נמל ביירות
• טרמינל המכולות