נמל ביירות

נמל ים בביירות, לבנון

נמל ביירות הוא הנמל העיקרי של לבנון. הוא נמצא בעיר ביירות ומנהל על ידי מנהלת "רשת הנמל של ביירות" (בצרפתית: Gestion et Exploitation du Port de Beyrouth ‏(GEPB)). בנמל עוגנות כ-3,000 אוניות בשנה.

נמל ביירות
Portofbeirutlogo.gif
Hafen von Beirut.jpg
מיקום
מדינה לבנוןלבנון  לבנון
מיקום ביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
גוף מים הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°54′11″N 35°31′04″E / 33.90295°N 35.51778889°E / 33.90295; 35.51778889
פרטים
תאריך פתיחה 1887
מפעיל GEPB
בעלים ממשלת לבנון
מנכ"ל חסן קורייטם
שטח 1.2 קילומטרים רבועים (1,200 דונמים)
רציפים 16
עובדים 639
סטטיסטיקות
כלי שיט שפקדו 2,395 (2009)
תפוסת מטען שנתית 5.8 מיליון טון (2009)
הכנסה שנתית 163,486,146 דולר (2009)
www.portofbeirut.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Portofbeirutlogo.gif

פעילותעריכה

מאז תום מלחמת האזרחים בלבנון, עבר הנמל שיקום. נבנו בו תשתיות חדשות כמו מסוף מכולות ושודרגו תשתיות קיימות. שטחו הכולל הוא 1,200,000 מטרים רבועים (1,200 דונמים) ויש בו ארבעה מבדוקים, 16 רציפים ומסוף המכולות החדש לצד רציף 16 אשר מסוגל לטפל בנפח של 700,000 TEU מטען בשנה. בנמל יש אזור סחר חופשי בשטח של 11,200 מטרים רבועים (11.2 דונמים) שזכה להצלחה מאז תום מלחמת האזרחים. באזור המטען הכללי יש 12 מחסנים וסילו לגרעינים שיכול להכיל 120,000 טון.

נמל ביירות נבחר להיות מרכז אזורי של חברות התובלה במכולות השנייה והשלישית בעולם. החברה השווייצרית Mediterranean Shipping Company ‏(MSC) והחברה הצרפתית Compagnie Maritime d’Affrètement - Compagnie Générale Maritime ‏(CMA-CGM). החברה הצרפתית בונה מטה אזורי ליד הנמל.

מסוף המכולות החדש לצד רציף 16 מתופעל על ידי הקונסורציום האמריקאי-בריטי-לבנוני Beirut Container Terminal Consortium ‏(BCTC), אשר מורכב מ-International Maritime Associates ‏(IMA) האמריקאית, Mersey Docks and Harbour Company ‏(MDHC) הבריטית, ו-International Port Management Beirut ‏(IPMB) הלבנונית. המסוף פתח את שעריו בדצמבר 2004. במסוף המכולות ארבעה עגורני מכולות רציף ושמונה עגורני פיגום עם צמיגי גומי. רציף 16 הוא הרציף הארוך ביותר והעמוק ביותר בנמל - אורכו 600 מטרים ועומקו 15.5 מטרים, ועל כן יכולות לעגון בו אוניות המכולה הגדולות ביותר בעולם.

הנמל אינו מחובר למערכת רכבות, אבל הוא אמור להתחבר למערכת הרכבות הלבנונית כאשר זו תופעל מחדש.

הפיצוץ בנמל (2020)עריכה

  ערך מורחב – הפיצוץ בנמל ביירות

ב-4 באוגוסט 2020, בשעה 18:00 לערך לפנות ערב, עלה באש האנגר מספר 12 בנמל והחלו בו פיצוצים שונים. כבאים הוזעקו למקום ובמהלך עבודתם אירע פיצוץ אדיר שיצר הדף עצום, הדיו נשמעו לאורך עשרות קילומטרים ופטריית עשן היתמרה לגובה מאות מטרים. לפי המרכז הסייסמולוגי הירדני, עוצמת הפיצוץ הייתה 4.5 בסולם ריכטר.

לפי דיווחים, לפחות 70 בני אדם נהרגו, ביניהם ככל הנראה כבאים שניסו לכבות את השרפה באיבה, ו-2500 נפצעו. בין ההרוגים ניזאר נג'ריאן, מזכ"ל מפלגת הפלנגות הנוצריות. בתי החולים בביירות בתפוסה מלאה, והצלב האדום מעביר את הפצועים הרבים אל בתי חולים מחוץ לבירה.

נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, כלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, ביניהם משרדים ממשלתיים, ומשרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל. כן נפגעו מבנה הפרלמנט הלבנוני, ארמון הנשיאות בבעבדא, וביתו של ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי, הסמוכים לנמל. הוא עצמו לא נפגע. ממשלת לבנון הכריזה על אסון לאומי.

על פי רשויות המדינה מקור הפיצוץ בחומרים דליקים שאוחסנו בנמל. גורמים במדינת ישראל הכחישו כל קשר ישראלי לאירוע. ישראל אף פנתה ללבנון באמצעות גורמים בינלאומיים והציעה להעניק סיוע הומניטרי ורפואי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נמל ביירות בוויקישיתוף