קונסורציום

קונסורציוםאנגלית: Consortium) או מַאֲגָד[1] הוא התאגדות של לפחות שני אינדיבידואליים, חברות, ארגונים או ממשלות (או כל שילוב של גופים אלה) במטרה להשתתף בפעילות משותפת או לאחד את משאביהם להשגת מטרה משותפת.

קונסורציום היא מילה לטינית שמשמעותה "שותפות", "התאחדות" או "חברה", ונובעת מהמילה consors ("חולקים ברכוש"), עצמה מ-con- ("יחד") ו-sors ("גורל").

דוגמאותעריכה

אקדמיה ותעשייהעריכה

הנחה מקובלת בעולם שפיתוח טכנולוגיה הנשענת על ידע חדש מהווה יסוד למשק מודרני ומתחדש. המקור העיקרי לפיתוח ידע חדש הוא מערך המחקר הבסיסי הנמצא ברובו באוניברסיטאות המחקר, אבל כושר היישום שלו נמצא ברובו בתעשייה המתקדמת. מכאן נובע הצורך לשיתוף פעולה הדוק ואפקטיבי בין האוניברסיטאות לתעשייה[2]. בישראל, גופים ממשלתיים מעודדים הקמת קונסורצייה מסוג זה באמצעות הענקת מענקי מחקר להתארגנויות נבחרות של אקדמיה-תעשייה. הגורמים הפעילים העיקריים בתחום זה הם: משרד התעשייה והמסחר - לימים משרד הכלכלה באמצעות המדען הראשי של המשרד; המדען הראשי במשרד המדע; ומו"פ ממשלתי בתחום הבריאות[3].

חינוךעריכה

ברית עשר האקדמית הגדולה (אנ') (BTAA) במערב התיכון והאטלנטי בארצות הברית, קונסורציום מכללות קלרמונט (אנ') (7Cs) בדרום קליפורניה, קונסורציום חמשת הקולג'ים (אנ') במסצ'וסטס וחמשת הקולג'ים של אוהיו (אנ') הם בין קונסורציומים ההשכלה הגבוהה הוותיקים והמצליחים ביותר בעולם. קונסורציומים אלה איחדו את המשאבים של הקולג'ים והאוניברסיטאות החברות בהן כדי לחלוק נכסים אנושיים וחומריים וכן לקשר משאבים אקדמיים ומנהליים. דוגמה לקונסורציום ללא מטרות רווח הוא איגוד הקולג'ים באפלצ'ים (אנ') (ACA) הממוקם בריצ'מונד, קנטקי. האיגוד כולל 33 קולג'ים ואווניברסיטאות פרטיים הפרוסים לאורך הרי האפלצ'ים המרכזיים במדינות קנטקי, קרוליינה הצפונית, טנסי, וירג'יניה ווירג'יניה המערבית. המוסדות החברים בקונסורציום מסייעים ל־ACA בבדיקת בקשות למענקים ולמלגות, בהעברת סדנאות ובמתן סיוע טכני.

מסחרעריכה

דוגמה לקונסורציום למטרות רווח היא קבוצה של בנקים המשתפים פעולה למתן הלוואה - המכונה גם סינדיקט. סוג זה של הלוואה ידוע יותר בתור הלוואה בסינדיקציה (אנ'). באנגליה מקובל שקונסורציום רוכש מועדוני כדורגל שנקלעו למצב כלכלי כדי להימנע מפירוק.

תעופה וחללעריכה

איירבוסעריכה

איירבוס תעשיות הוקמה ב־1970 כקונסורציום של יצרני תעופה וחלל. שמירת נכסי הייצור וההנדסה על ידי החברות השותפות הפכה למעשה את איירבוס תעשיות לחברת מכירות ושיווק[4]. הסדר זה הוביל לחוסר יעילות עקב ניגוד העניינים המובנה איתם התמודדו ארבע החברות השותפות; שניהם היו בעלי המניות של הקונסורציום וגם קבלני המשנה שלו. החברות שיתפו פעולה בפיתוח טווח האיירבוס, אך שמרו על הפרטים הפיננסיים של פעילות הייצור שלהן וביקשו למקסם את מחירי ההעברה של מכלולי המשנה שלהן[5].

פאנאוויה טורנדועריכה

מטוס הטורנדו תוכנן על ידי קבוצת החברות פאנאוויה (אנ') המאגדת את החברות: "בריטיש אירוספייס" הבריטית, "מסרשמיט-בולקואו-בלוהם (אנ')" (MBB) הגרמנית ו"אלניה אווירונאוטיקה (אנ')" האיטלקית.

שיתוף פעולה של מתחריםעריכה

שיתוף פעולה של מתחרים משמש כאשר חברות מתחרות משתפות פעולה בקונסורציום כדי לשתף פעולה בתחומים לא אסטרטגיים עבור עסקי הליבה שלהן. הם מעדיפים להפחית את העלויות שלהם בתחומים הלא אסטרטגיים הללו ולהתחרות בתחומים אחרים שבהם הם יכולים להבדיל עצמן טוב יותר.

לדוגמה, GENIVI Alliance (אנ') הוא קונסורציום ללא מטרות רווח בין יצרניות רכב שונות במטרה להקל על בניית מערכת אינפו-בידור לרכב (אנ') (ICE).

דוגמה נוספת היא World Wide Web Consortium, שהוא קונסורציום המתקן טכנולוגיות אינטרנט כמו HTML, XML ו־CSS.

ממשל ותעשייהעריכה

המכון לבטיחות ובריאות המזון (אנ') (IFSH) הוא קונסורציום המורכב מהמכון הטכנולוגי של אילינוי (אנ') (Illinois Tech), המרכז לתזונה ולבטיחות במזון (אנ') (CFSAN) של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) וחברים מתעשיית המזון. חלק מהעבודה הנעשית במכון כוללת, "הערכה ותיקוף של טכנולוגיות חדשות וחדישות לבטיחות ושימור מזון, מערכות עיבוד ואריזה, שיטות מיקרוביולוגיות וכימיות, רכיבי מזון מקדמי בריאות ואסטרטגיות לניהול סיכונים"[6].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קונסורציום בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מַאֲגָד במילון בנקאות (תשס"ז), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ פרופ' חנוך גוטפרוינד וחבריו, קשרי אוניברסיטה - תעשיה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2005.
  3. ^ סיוע בחיזוק תהליכי העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה, משרד האוצר, מאי 2011, עמ' 27.
  4. ^ Done, Kevin (2 February 2001). "Survey - Europe Reinvented: Airbus has come of age". Financial Times.
  5. ^ Sparaco, Pierre (19 March 2001). "Climate Conducive For Airbus Consolidation". Aviation Week & Space Technology.
  6. ^ "About". IIT IFSH. Illinois Institute of Technology. Archived from the original on 28 June 2013. Retrieved 21 March 2014.