נסטור הכרוניקן

כומר וסופר של קיוון רוס

נסטור, המכונה גם נסטור הכרוניקןסלאבית כנסייתית: Нестор Летописец)‏ או נסטור מקייב (חי במחצית השנייה של המאה ה-11 ובראשית המאה ה-12) היה נזיר מקייב אשר כתב שני חיבורים הגיוגרפיים על קדושים מוקדמים באוקראינה, וכן יוחסה לו מאז המאה ה-17 עריכת "הכרוניקה הרוסית הראשונה", הכרוניקה הסלאבית הקדומה והמפורסמת ביותר, שמתארת את תולדות העמים הסלאבים המזרחיים, ועותקים ממנה נשתמרו עד היום. ייחוס זה עורער במאה ה-21 בידי כמה חוקרים.[1]

נסטור הכרוניקן
Нестор Летописец
לידה 1056?
קייב, רוס של קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1114 (בגיל 58 בערך)
קייב, רוס של קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוס של קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה לאוורת קייב-פצ'רסק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה סלאבית מזרחית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הכרוניקה הרוסית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרק אנטוקולסקי, נסטור, 1890 (המוזאון הרוסי)

נסטור הוכרז כקדוש בנצרות האורתודקוסית המזרחית. יום החג שלו נחגג ב-27 באוקטובר. הוא מונצח יחד עם קדושים אחרים מלאוורת קייב-פצ'רסק ב-28 בספטמבר, וכן ביום ראשון השני של התענית הגדולה (התענית שלפני חג הפסחא).

ביוגרפיה

עריכה

קורות חייו של נסטור תוארו לראשונה בפאטריק של קייב-פצ'רסק, אוסף הגיוגרפי המכיל מעשיות, אנקדוטות ואימרות של קדושים, אבות כנסייה, ונזירים בולטים בלאוורת קייב-פצ'רסק (מנזר המערות).

לפי דבריו ב"חיי תאודוסיוס", נסטור הגיע למנזר המערות בקייב אחרי מותו של תאודוסיוס, וראש המנזר שעשה אותו לנזיר היה סטפן. משערים כי כתב את שתי ההגיוגרפיות ששרדו עד ימינו בשנות ה-80 של המאה ה-11.

הוא נשלח יחד עם שני נזירים נוספים למצוא את שרידיו של הקדוש תאודוסיוס מקייברוסית: Феодосий Печерский), ממייסדי המנזר.נסטור וחבריו הצליחו לאתר את השרידים, שהועברו לקתדרלת המנזר, וארוחה חגיגית שנתית נקבעה ליום מציאתם, 14 באוגוסט 1091.

 
ויקטור ואסנצוב (Васнецов), ציור איקונוגרפי של הקדוש נסטור הכרוניקן, 1919 (קתדרלת ולדימיר הקדוש, קייב)

בסביבות שנת 1114 מת נסטור, ונקבר במערות קייב-פצ'רסק, השייכות למנזר, ושרידיו נמצאים שם עד היום.

הייחוס כמחבר "הכרוניקה הראשונה"

עריכה

במשך מאות שנים ייוחסה לנסטור כתיבת הכרוניקה הרוסית הראשונה, כרוניקה המגוללת את ההיסטוריה של רוס של קייב החל ב-850 לערך, ועד שנת 1110. הכרוניקה נערכה במקור בקייב בין השנים 1110-1116, כאשר יש דעות שונות באשר למחבר ולשנה המדויקת. המקור הקדום ביותר לייחוס הזה הוא הפאטריק (Paterik) ממנזר המערות של קייב, שמהדורתו הראשונה מ-1406 כוללת הערה על "נסטור שכתב את הכרוניקה". במהדורה מאוחרת יותר שנכתבה בשנים 1460-1462, הניח העורך שהכוונה לכרוניקה הראשונה ושיבץ קטעים מהטקסט שהיה בידו כשהוא מייחס אותם לנסטור, ואפילו בגוף ראשון.[2]

כעבור כמאה שנה (סביב 1560) מועתק בקייב (ייתכן שבמנזר המערות עצמו) קודקס חלבניקוב, שמכניס את הייחוס לנסטור לכותרת הטקסט (בכתבי יד קודמים של הקודקס ההיפאטי הייחוס איננו קיים). ב-1621 הוצג הקודקס לכבוד ביקורו של תאופנס השלישי, פטריארך ירושלים, שקידש דיוקסיה אורתודוקסית חדשה באוקראינה, כחלק מהמאבק בזרם האוניאטי, ואף העתיקו ממנו כתב יד חדש. בעשורים לאחר מכן, הזכירו יותר ויותר את "הכרוניקה של נסטור" כסמכות חשובה בתעמולה האורתודוקסית.[3] מלכתחילה היו כלולות בקודקס חלבניקוב שייוחס לנסטור גם כרוניקות מאוחרות, שרבים מהאירועים שתיארו התרחשו במאה ה-12 וה-13, זמן רב לאחר מותו של נסטור. בהדרגה החלו במרחב האוקראיני לייחס לנסטור כתבים היסטוריים נוספים, כמו הפאטריק עצמו, ואפילו תיאורים מן המאה ה-15, כך שלמעשה כל חיבור מז'אנר הכרוניקה ייוחס לנסטור.[4]

ברוסיה, שמו של נסטור לא היה ידוע כלל עד שנות ה-30 של המאה ה-18, כאשר ואסילי טאטישצ'ב מצא לדבריו שני כתבי יד של כרוניקות (שאבדו אחר כך) עם שמו של נסטור בכותרתן. בהסתמך עליהן ועל טקסטים מקייב שנכתבו במאה ה-17, כמו ההגיוגרפיה "חיי נסטור", הוא כתב פרק על "נסטור והכרוניקה שלו", בספרו "היסטוריה רוסית". בעקבותיו של טאטישצ'ב הלכו חוקרים נוספים, וכאשר אוגוסט לודוויג פון שולצר, מי שנחשב למומחה הגדול ביחס לכרוניקה הרוסית הראשונה, התייחס אליה באופן חד משמעי בתור "הכרוניקה של נסטור", הייחוס התקבל כמוחלט מבחינה מדעית.[5]

משנות ה-30 של המאה ה-19 ועד 1900 בערך, היה ויכוח אקדמי עז על יצירתו של נסטור, שלא הוכרע, והייחוס לנסטור המשיך להיות מקובל. באמצע המאה ה-20 התעוררה שוב ביקורת על הייחוס, וניתוח של היחס בין הכרוניקה לשתי ההגיוגרפיות שכתב נסטור הראה כי הסגנון שונה מאוד, ויש סתירות בולטות במידע ההיסטורי הכלול בהן, ובכלל זה מידע ביוגרפי על המחבר והערכה חיובית או שלילית של אישים.[6] לאור המסקנה הזו, חוקרים מודרניים רבים סבורים כי נסטור לא כתב את הכרוניקה המיוחסת לו, ויש המציעים לשנת את כינויו ל"נסטור ההגיורגרפיקן".

כתביו

עריכה
  • חיי תאודוסיוס הקדוש ממערות קייב (1080–1090 לערך).
  • תולדות חייהם של הקדושים בוריס וגלב (1080–1090 לערך).
  • מיוחסת לו כתיבת הכרוניקה הרוסית הראשונה (1010–1018).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Oleksiy Tolochko, On "Nestor the Chronicler", Harvard Ukrainian Studies Vol. 29, No. 1/4, 2007
  2. ^ Oleksiy Tolochko, On "Nestor the Chronicler", Harvard Ukrainian Studies Vol. 29, No. 1/4, 2007, עמ' 37-39
  3. ^ Tolochko, p.40-41
  4. ^ Tolochko, p.43-44
  5. ^ Tolochko, p. 34-35
  6. ^ Tolochko, p. 33