סיפר

ערך זה עוסק במושג ספרותי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סיפר (פירושונים).

סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. למושג מספר משמעויות שונות ומשתנות, בעיקר הודות לפופולריות הגואה שלו במאה ה-20 ובמאה ה-21. מקור המילה "נרטיב" הוא בשפה הלטינית, והיא הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית.

בשנים האחרונות הורחבה משמעות המונח, ומשתמע ממנו גם בניית סיפור דרך זווית ראייה מסוימת. המונח אף משמש לתאר סוגה מחקרית מסוג שיטת מחקר איכותני שבה הנחקר מביא את סיפורו כפי שהוא מוצא לנכון לספרו, עם מיעוט התערבויות ושאילת שאלות על ידי החוקר על מנת לקבל את נקודת המבט האותנטית של הנחקר ^[1]. באופן שבו משתמשים בו עתה חוגים מסוימים ניתן אף לומר כי גם עצמים שאינם חיים יכולים לספק סיפר עבור סובייקט מסוים. כך, למשל, תאוריות פוסט-מודרניות רבות משתמשות במונח זה לתיאור האופן שבו אנו מביטים על היסטוריה, על תאוריות ואף על מחלות.

המונח נרטיבים גדולים מקושר להגותו הפוסטמודרניסטית של ז'אן-פרנסואה ליוטאר ובא לתאר נרטיבים חובקי כל, הבאים לתאר את המציאות בכללותה, למשל כפי שמתואר על ידי המרקסיזם. הפוסטמודרניזם מבקש להצביע על קריסתם של הנרטיבים הגדולים.

מחקר הסיפר (בעיקר בהתאם לפרדיגמה הסטרוקטורליסטית) הוא נרטולוגיה.

מרכיבים של הנרטיב

סגנון הנרטיב

סגנון הנרטיב הוא האופן שבו סיפור מתואר, והוא כולל בחירות וטכניקות שונות בהן היוצר משתמש כדי למסגר את הסיפור. זה כולל את סוג המידע שמוצג או מוסתר, סגנון השפה שנבחר, והמדיום שבו הסיפור מופיע. לדוגמה, בנרטיב בגוף ראשון, הדמות מספרת את הסיפור מנקודת מבטה האישית ומשתמשת בכינויים כמו "אני" ו"אותי". לעומת זאת, בנרטיב בגוף שלישי, המספר מסקר את האירועים כאילו מהצד, ומשתמש בכינויים כמו "הוא" ו"היא". סגנון הנרטיב מאפשר הבנה עמוקה יותר של האופן שבו הסיפור מובנה ומועבר לקהל, מדוע בחירות מסוימות נעשו וכיצד הסגנון משפיע על התפיסה והחוויה של הקוראים או הצופים.^[2]

דמות

ערך מורחב - דמות

דמות בנרטיב היא תיאור של אנשים בדיוניים הנראים אמיתיים לקוראים. לנרטיבים יש בדרך כלל דמויות ראשיות, פרוטגוניסטים, שסביבם מתרחש הסיפור, אשר נתקלים בקונפליקט מרכזי, רוכשים ידע, או מתפתחים משמעותית לאורך הסיפור. לחלק מהסיפורים יש גם אנטגוניסטים, הדמויות המתנגדות שמפריעות או נלחמות בפרוטגוניסט.^[3]

קונפליקט

מרכיב נוסף של הנרטיב הוא קונפליקט - מתח שמניע את המחשבות והפעולות של הדמויות. הקונפליקט קיים בכל יצירה ספרותית והוא הבעיה המרכזית שפרוטגוניסט, או דמות ראשית, נתקל בה לאורך הסיפור. בנרטיבים מסורתיים רבים הפרוטגוניסט נאבק בנבל - אנטגוניסט הפועל בניגוד לערכים מוסריים ואתיים שפרוטגוניסט מאמין בהם. לעיתים קרובות, פרוטגוניסט מתמודד בנוסף עם תחושה של חרדה, חוסר ביטחון, היסוס, או קושי מנטלי אחר כתוצאה מקונפליקט זה. ניתן לסווג קונפליקטים למגוון סוגים והם: דמות מול דמות, דמות מול הטבע, דמות מול החברה, דמות מול נסיבות בלתי נמנעות, ודמות מול עצמה.^[3]

נרטיב תקשורתי ככלי שכנוע

נרטיבים ממלאים תפקיד משמעותי בתהליכי שכנוע. הם יוצרים מציאות מסוימת - כפי שהמספר בוחר להציג אותה. הבחירות של המספר כיצד לתאר את האירועים משקפות אידיאולוגיות ותפיסות עולם, גם אם הקהל לא תמיד מודע לכך^[4]. מחקרים מראים כי נרטיבים משכנעים יותר, ככל שהם נתפסים כעקביים, אמינים וקוהרנטיים, בין אם מדובר בסיפור אמיתי או בדיוני, שלילי או חיובי ^[5].

כשמישהו תופס סיפור כאמין, עשויה להתרחש תופעת ה"היסחפות", במסגרתה אדם הנשאב לתוך סיפור מתרחק מנטלית מהמציאות וחווה את העלילה כאחת הדמויות המשתתפות בה. היסחפות זו כוללת גם מעורבות רגשית, הזדהות עם הדמויות וירידה בביקורתיות כלפי התוכן. תשומת הלב של הקורא מתמקדת כולה באירועים המתרחשים בסיפור, באופן בלתי תלוי בסוג המדיה ובסוגה של הסיפור^[6].

אנשים שחווים היסחפות יהיו מעורבים ומושקעים רגשית בנרטיב – הם יקבלו את כללי העלילה והעולם הבדיוני בו שקעו וידמיינו את עצמם במסגרת הסיפור ולא בסביבתם האמיתית. בתום תהליך ההיסחפות, הם ישובו למציאות כשהם עשויים לחוות שינוי באמונותיהם, דעותיהם או תפיסת עולמם הודות לשכנוע באמצעות נרטיב^[7].

ככל שהסיפור יהיה בעל מאפיינים נרטיביים דוגמת רצף כרונולוגי, סיבה ותוצאה, קונפליקט – כך יש יותר סיכוי שישכנע את הנמענים. עם זאת, ככל שיימצאו חוסר עקביות או פערי אמינות בקרב הדמויות – תיפגע חווית ההיסחפות וייפגע גם תהליך השכנוע הנרטיבי^[8].

משמעויות נוספות

שירה נרטיבית היא שירה שמספרת סיפור.
היסטוריה נרטיבית היא ז'אנר של כתיבה היסטורית המשתמשת בכרונולוגיה כמסגרת העבודה שלה (בניגוד לטיפול תמטי בנושא מסוים).
נראטיב (היסטוריה) – גישה פוסטמודרניסטית להיסטוריה ששמה דגש על איך האירועים נתפשים ומבוטאים על ידי קבוצה מסיימת (כגון עם או קבוצה אתנית) תוך הצגת הצד שלהם בסיפור, על חשבון האמת ההיסטורית (מה באמת קרה).

ראו גם

לקריאה נוספת

נילי דינגוט, נרטיב: עיון רב-תחומי, האוניברסיטה הפתוחה, 2010.
רבקה תובל-משיח וגבריאלה ספקטור-מרזל, מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות, הוצאת מאגנס, 2010. (הספר בקטלוג ULI)
תרצה הכטר, ימית - מודל של התנגדות לפינוי? על דיאלוג בין טראומה היסטורית ובין קונפליקט אידאולוגי. אלפיים, 31, 2007.

Hühn, P., Meister, J., Pier, J. & Schmid, W. (2014). Handbook of Narratology. Berlin, München, Boston: De Gruyter. https://doi.org/10.1515/9783110316469
Phillips, B. (2004). Character in Contemporary Fiction. The Hudson Review, 56(4), 629–642. https://doi.org/10.2307/3852955
Phillips, B. (2004). Character in Contemporary Fiction. The Hudson Review, 56(4), 629–642. https://doi.org/10.2307/3852955

קישורים חיצוניים

דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "נרטיב", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
תורת הספור (רטוריקה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ מירב אסף, ערגה הלר, ורד טוהר וענת קינן, מה הסיפור שלך? מודלים לניתוח נרטיבים, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, 2010, עמ' 7-19
^ Handbook of Narratology, De Gruyter, 2014-10-10, ISBN 978-3-11-031646-9. (באנגלית)
^ ¹ ² Brian Phillips, Character in Contemporary Fiction, The Hudson Review 56, 2004, עמ' 629–642 doi: 10.2307/3852955
^ Russian formalist criticism: four essays, Second edition, Lincoln: University of Nebraska Press, 2012, ISBN 978-0-8032-7451-8
^ Rick Busselle, Helena Bilandzic, Fictionality and Perceived Realism in Experiencing Stories: A Model of Narrative Comprehension and Engagement, Communication Theory 18, 2008-05, עמ' 255–280 doi: 10.1111/j.1468-2885.2008.00322.x
^ Melanie C. Green, Jeffrey J. Strange, Timothy C. Brock, Narrative impact : social and cognitive foundations, 1st ed., L. Erlbaum Associates, 2002, עמ' 315–342
^ Irina Andreeva, Melanie C. Green, Sneha Gupta, Chapter 7 Narratives and Entertainment Media, De Gruyter, 2024-10-07, עמ' 103–118, ISBN 978-3-11-079288-1
^ Kinnebrock, Susanne, and Helena Bilandzic, How to make a story work: Introducing the concept of narrativity into narrative persuasion, 2006

[1] מירב אסף, ערגה הלר, ורד טוהר וענת קינן, מה הסיפור שלך? מודלים לניתוח נרטיבים, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, 2010, עמ' 7-19

[2] Handbook of Narratology, De Gruyter, 2014-10-10, ISBN 978-3-11-031646-9. (באנגלית)

[הערה1-3] ¹ ² Brian Phillips, Character in Contemporary Fiction, The Hudson Review 56, 2004, עמ' 629–642 doi: 10.2307/3852955

[4] Russian formalist criticism: four essays, Second edition, Lincoln: University of Nebraska Press, 2012, ISBN 978-0-8032-7451-8

[5] Rick Busselle, Helena Bilandzic, Fictionality and Perceived Realism in Experiencing Stories: A Model of Narrative Comprehension and Engagement, Communication Theory 18, 2008-05, עמ' 255–280 doi: 10.1111/j.1468-2885.2008.00322.x

[6] Melanie C. Green, Jeffrey J. Strange, Timothy C. Brock, Narrative impact : social and cognitive foundations, 1st ed., L. Erlbaum Associates, 2002, עמ' 315–342

[7] Irina Andreeva, Melanie C. Green, Sneha Gupta, Chapter 7 Narratives and Entertainment Media, De Gruyter, 2024-10-07, עמ' 103–118, ISBN 978-3-11-079288-1

[8] Kinnebrock, Susanne, and Helena Bilandzic, How to make a story work: Introducing the concept of narrativity into narrative persuasion, 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נרטיב
ציטוטים בוויקיציטוט: סיפר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפר