נסיכות הבוחר מהנובר
נסיכות הבוחר מהנובר (בגרמנית: Kurfürstentum Hannover), ידועה גם בשם נסיכות הבוחר מבראונשווייג-לינבורג, הייתה אחת מנסיכויות הבוחר בגרמניה ואחת המדינות באימפריה הרומית הקדושה. בירתה הייתה העיר הנובר.
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | הנובר | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | שדרוג הדוכסות לנסיכות הבוחר | ||
| תאריך | 1692 | ||
| פירוק | צירוף הנסיכות לממלכת וסטפאליה | ||
| תאריך | 1807 | ||
| ישות קודמת |
 נסיכות קאלנברג | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת הנובר | ||
| שטח בעבר | 47,624.22 קמ"ר | ||
.svg)
.svg){kind=small}
גאוגרפיה
עריכההנסיכות כללה שטחים גדולים שנמצאים כיום במדינת סקסוניה התחתונה, וכללה את כל שטחי בראונשווייג, חוץ מנסיכות בראונשווייג-וולפנביטל, שהפכה בשנת 1815 לדוכסות בראונשווייג.
היסטוריה
עריכהארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג-לינבורג היה בנו הרביעי של גאורג, דוכס בראונשווייג-לינבורג, ולכן לא היה סיכוי רב כי האדמות הנרחבות של בית הנובר יגיעו אי פעם לידו, אולם בשנת 1665 מת כריסטיאן לודוויג, דוכס בראונשווייג-לינבורג, ושני אחיו הנותרים של ארנסט אוגוסט נותרו עדיין ללא צאצאים. בשנת 1679 נפטר עוד אחד מאחיו - יוהאן פרידריך, דוכס בראונשווייג-לינבורג וארנסט אוגוסט ירש את נסיכות קאלנברג, שבירתה בעיר הנובר. אחיו היחיד שנותר בחיים גאורג וילהלם, דוכס בראונשווייג-לינבורג נישא למאהבתו כדי להפוך את בתו סופיה דורותיאה לחוקית אולם השניים לא ילדו עוד ילדים. תחת החוק הסאלי נאסר על נשים לרשת את אדמותיהם ותאריהם של אביהן, ולכן נותר בנו של ארנסט אוגוסט - גאורג היורש היחיד לדוכסות בראונשווייג-לינבורג. בשנת 1682 החליט בית הנובר לאמץ את זכות הבכורה, לפיה הבן הבכור יורש את כל אדמותיו של אביו ולא חולק אותן עם אחיו הצעירים, כפי שהיה נהוג בדוכסות עד אז.
בשנת 1692 קיבל ארנסט אוגוסט מעמד של נסיך בוחר מלאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כהוקרה על תרומתו של בית הנובר במהלך מלחמת תשע השנים. אולם ארנסט אוגוסט נפטר לפני שקיבל רשמית את התואר והוריש את כל תאריו ואדמותיו לבנו גאורג לודוויג.
מעט לאחר עלייתו של גאורג לשלטון בהנובר נפטר ויליאם, דוכס גלוסטר, בנה ויורשה היחיד של אן, מלכת בריטניה והפרלמנט הבריטי העביר חוק לפיו יעבור הכתר הבריטי לאחר מותה של המלכה לקרוב משפחה הפרוטסטנטי בלבד. קרובת המשפחה הפרוטסטנטית הקרובה ביותר לאן הייתה בת דודתה סופיה, נסיכת הפפאלץ, אמו של הדוכס גאורג, שהפכה בן לילה ליורשת העצר לממלכה הבריטית.
בשנת 1701 פרצה מלחמת הירושה הספרדית ונסיכות הנובר לחמה נגד ספרד לצד האימפריה הרומית הקדושה, בריטניה והרפובליקה ההולנדית. במהלך המלחמה כבש גאורג את שטחי הדוכסויות השכנות, בראונשווייג-וולפנביטל וסקסוניה-לאוונבורג, ואף מונה על ידי הקיסר כפילדמרשל קיסרי. בשנת 1708 אישר הדיאט הקיסרי את מעמדו של גאורג כנסיך בוחר.
ב-28 במאי 1714 מתה אמו של גאורג, סופיה מהנובר בגיל 83 והוא הפך ליורש העצר לכתר הבריטי. המלכה אן מתה חודשיים לאחר מכן והפרלמנט הבריטי הכריז על גאורג כג'ורג' הראשון, מלך בריטניה הגדולה ואירלנד.
במהלך המלחמות הנפוליאוניות לחם צבא הנובר לצד צבא בריטניה, אך בשנת 1806 נכבשה הנסיכות ונמסרה לממלכת פרוסיה. בשנת 1807 הוחלט בחוזה טילזיט על הקמת ממלכת וסטפאליה, שכללה את שטחי הנסיכות יחד עם שטחים מנסיכות הבוחר מהסן ונסיכות בראונשווייג-וולפנביטל. לאחר קרב לייפציג פורקה ממלכת וסטפאליה, ושטחי הנסיכות חזרו לשליטת בית הנובר, כממלכת הנובר.
נסיכי הנובר
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה