לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך הונגריה וקרואטיה, מלך בוהמיה
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שמות, ניסוחים, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בשמו המלא: לאופולד איגנאץ יוזף בלטזר פליציאן, לבית הבסבורגגרמנית: Leopold Ignaz Joseph Balthasar Felician, בהונגרית: Első Lipót, ‏ 9 ביוני 1640 - 5 במאי 1705) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה בת הלאום הגרמני (המזוהה מעל לכל עם אוסטריה ועם חלק מגרמניה) (1705-1658), מלך הונגריה (1705-1655) וקרואטיה (1705-1657) ומלך בוהמיה (1705-1656).

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Leopold der Erste
הקיסר לאופולד הראשון, בציור מאת צייר אלמוני. התמונה, ששופצה בשנת 1939, נמצאת במוזיאון של באד זאולגאו
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לידה 9 ביוני 1640
וינה, ארכידוכסות אוסטריה Bindenschild Privilegium maius 1512.svg
פטירה 5 במאי 1705 (בגיל 64)
וינה, ארכידוכסות אוסטריה Bindenschild Privilegium maius 1512.svg
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה וינה
עיסוק מונרך, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרגריטה תרסה מספרד
קלאודיה פליציטס מאוסטריה
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
שושלת בית הבסבורג
אב פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם מריה אנה מספרד
צאצאים ראו בהמשך
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
18 ביולי 16585 במאי 1705
(46 שנים)
מלך הונגריה
27 ביוני 16555 במאי 1705
(49 שנים)
מלך בוהמיה
14 בספטמבר 16565 במאי 1705
(48 שנים)
מלך קרואטיה, ארכידוכס אוסטריה
2 באפריל 16575 במאי 1705
(48 שנים)
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Leopold I signature.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאופולד הראשון היה בנו של הקיסר פרדיננד השלישי, מאשתו הראשונה, מריה אנה מספרד. הוא הפך ליורש העצר הרשמי בעקבות מותו של אחיו הגדול פרדיננד הרביעי בשנת 1654. בשנת 1658 נבחר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ושלט מתוקף תפקיד זה עד מותו בשנת 1705.

בתוך ממלכתו שלט לאופולד בסגנון אבסולוטיסטי. בתקופתו הקונטרה-רפורמציה ידעה שיאים אחרונים. לעומת זאת אימץ הקיסר באופן מוגבל וסלקטיבי תפקיד של ערב לזכויות הדתות השונות באימפריה. באמצעות מדיניות מושכלת הבטיח לאופולד הראשון מעמד איתן למשטר הקיסרות.

השגים צבאייםעריכה

לאופולד הראשון נודע בעיקר במלחמות שניהל עם האימפריה העות'מאנית והיריבות עם לואי הארבעה-עשר, מלך צרפת, שהיה בן דודו מדרגה ראשונה. בשנת 1683 בעת שלטונו נכשל המצור העות'מאני על וינה. מקץ עשור של מלחמה, יצא לאופולד מנצח ב"מלחמה הטורקית הגדולה" בזכות כישרונו הצבאי של הנסיך אויגן מסבויה. בהסכם קרלוביץ השיג לאופולד לעצמו כמעט את כל חלקי ממלכת הונגריה שכבשו הטורקים בשנים שלאחר קרב מוהאץ' ב-1526. לאופולד ניהל גם שלוש מלחמות נגד צרפת: מלחמת הולנד, מלחמת תשע השנים ומלחמת הירושה הספרדית. במלחמה אחרונה זו תכנן לאופולד להשיג את כתר ספרד עבור בנו, תוך התעלמות מצוואת המלך הספרדי האחרון וכך פתח במלחמה שאליה נגררו חלקים גדולים באירופה.

ביוגרפיהעריכה

הרקע המשפחתי וילדותועריכה

לאופולד הראשון לבית הבסבורג נולד ב-9 ביוני 1640 בווינה כבנם השני של הקיסר פרדיננד השלישי (1657-1608) ושל האינפנטה מריה אנה מספרד (1640-1606).

אחיו היה פרדיננד, לימים פרדיננד הרביעי. אחותו מריאנה מאוסטריה (1696-1634) התחתנה עם מלך ספרד, פליפה הרביעי. אחותו למחצה אלאונורה מאוסטריה התחתנה עם מלך פולין, מיכל הראשון ומאוחר יותר עם קרל החמישי, דוכס לורן. אחות אחרת למחצה, מריה אנה יוזפה מאוסטריה, הייתה לאשתו של הדוכס יוליך-ברג ואחר כך של יוהאן וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ, שאחותו אלאונורה מגדלנה מפפאלץ-נויבורג הייתה אשתו השלישית של לאופולד.

ללאופלד הייתה גם קרבת ייחוס גם למלך צרפת, לואי הארבעה עשר, יריבו ארוך-השנים. הם היו בני דודים דרך אימהותיהם הספרדיות ובה בעת גיסים דרך נשותיהם הספרדיות.

לאופולד אהב ללמוד מגיל רך. בנוסף לגרמנית למד לדבר בצורה שוטפת לטינית, איטלקית, צרפתית וספרדית. האיטלקית תפסה בסופו של דבר את המקום השני בחשיבותו בחצרו. כנסיך, קיבל חינוך נבחר שכלל לימודים קלאסיים, היסטוריה, ספרות, מדעי טבע ואסטרונומיה, וגילה משיכה מיוחדת למוזיקה, מאחר שירש את כישוריו המוזיקליים של אביו. עם זאת נועד לקריירה כנסייתית - להיות בישוף של פאסאו. התחנך בין היתר אצל יוהאן פרדיננד, רוזן פורציה ואצל הישועים כריסטיאן מילר ויוהאן אברהרד ניידהרדט. מוריו הרביצו בו חינוך דתי אדוק ברוח הקונטרה-רפורמציה. בהשפעתם צבר ידע רב בתאולוגיה, מטאפיזיקה, משפטים והתעניין באסטרולוגיה ואלכימיה. כאדם מאמין, נאמן מאוד לכנסייה הקתולית, תואר לאופולד בחייו כגילום של "האדיקות האוסטרית" (pietas Austriaca). בעת שלטונו חשש מפשרות עם זרמים דתיים ודתות אחרים.

אמרו עליו שהיו לו התכונות הפיזיות האופייניות של בני הבסבורג. היה נמוך קומה, רזה ורגיש למחלות, קריר ועצור בהופעותיו הפומביות, ומגושם ואף כושל מבחינה חברתית. מצד שני היה פתוח יותר בפני מקורביו. ההיסטוריון ויליאם קוקס תיאר אותו כך: "הליכתו הייתה גאה, איטית ומכוונת, נראה מהורהר, פניותיו היו מגושמות, התנהגותו לא מהוקצעת, מזגו קר ופלגמטי". לדעת סיפלמן, "התוכניות לגבי קריירת כמורה גרמו לו לאמץ מגיל צעיר מאוד אדיקות קתולית עמוקה וגינונים שהלמו תפקיד של מתן תמיכה. הוא גדל כגבר נעדר אותן השאיפות הצבאיות שאפיינו את רוב עמיתיו המונרכים. מלכתחילה נראה שלטונו הגנתי ושמרני ביותר".

עלייתו לשלטוןעריכה

ב-9 ביולי 1654 מת בפתאומיות אחיו הגדול פרדיננד הרביעי, מלך הרומאים שנפגע מ אבעבועות שחורות. בעקבות זאת התוכניות לגבי לאופולד השתנו והוא הפך בגיל 14 ליורש יחיד של נכסי בית הבסבורג, וקיבל עליו את תפקידיו המלכותיים של אחיו. כעבור שנה הוכתר למלך הונגריה ב-1656 למלך בוהמיה וב-1657 למלך קרואטיה.

ירושת תואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה נתקלה תחילה בקשיים: השר הצרפתי ז'ול מזרן העלה את מלכו, לואי הארבעה-עשר כמועמד אפשרי לתפקיד הקיסר. דובר גם על מועמד בווארי או אפילו מועמד פרוטסטנטי כגון מלך שוודיה, ועל נסיכים מברנדנבורג, סקסוניה או פפאלץ. האימפריה ידעה באותם ימים תקופת חוסר משילות זמנית - Interregnum - שנמשכה שנה - הארוכה ביותר בתולדותיה.

הירושה הובטחה ללאופולד רק אחרי משא ומתן מיגע עם הנסיכים הבוחרים עד שהושגה חזית מאוחדת נגד מלך צרפת, לואי הארבעה עשר ומועמדו, הדוכס פיליפ וילהלם מפפאלץ-נויבורג, וכנגד הארכידוכס לאופולד וילהלם מאוסטריה והנסיך הבוחר פרדיננד מריה מבוואריה. הבחירות התקיימו ב-18 ביולי והכתרת הקיסר התנהלה ב-1 באוגוסט 1658 בקתדרלה על שם ברתולומאוס הקדוש בפרנקפורט.

החצרעריכה

לאופולד טיפח את חיי החצר. בחורף בילה רוב הזמן בהופבורג בווינה. באביב שהה בטירות בלקסנבורג, בקיץ בארמון "פבוריטה" (לימים בניין "האקדמיה התרזיאנית") ובסתיו בטירת קייזראברסדורף. האגף הלאופולדי של הופבורג נבנה בשנים 1660–1670 בימי שלטונו. בדומה לחצר בורסאי, נועדה החצר בווינה למשוך אליה את האצולה הגבוהה של אוסטריה ובוהמיה באמצעות הבטחת משרות אטרקטיביות בשלטון ובצבא. החצר התנהל לפי פרוטוקול החצר הספרדית. הפאר הבארוקי בא לידי ביטוי בחגיגות מרהיבות. בשנת 1672 חיו בחצר ובמתחמי הממשל הקיסרי המרכזי 1966 בני אדם. מאה שנה קודם לכן מנתה החצר הקיסרית 531 אנשים בלבד. עד לתקופה של לאופולד הראשון הוכפלו הוצאות החצר פי חמישה.

לרגל טקס חתונתו של הקיסר ב-12 בדצמבר 1666 עם מרגריטה תרסה, נסיכת ספרד, התחילו בחצר הקיסרית חגיגות שנמשכו כמעט שנה שלמה. בהזדמנות אחרת, לכבוד יום הולדת הקיסרית הוצגה האופרה "תפוח הזהב" מאת אנטוניו צ'סטי, שנחשבה לאחד משיאי תרבות הבארוק. לצורך מופע תיאטרלי (festa teatrale) זה, נבנה ביתן מיוחד ששיחזר דגם של ונציה, והמופע התקיים פעמיים, יום אחרי יום, ונמשך בכל פעם חמש שעות. חוץ מצ'סטי השתתפו בחגיגה גם מלחינים ידועים נוספים כמו יוהאן הינריך שמלצר, הלברתן פרנצ'סקו זבארה ואף הקיסר עצמו שכתב מוזיקה לשתי סצנות. הצגה זו הייתה לבני התקופה לדוגמה של פאר ובזבזנות שההוצאות עליה הסתכמו במאה אלף גולדן.

החצר נכרה גם ברוח הקתולית שהייתה טבועה בה. הקיסר נמנע מרומנים מחוץ לנישואים ולא היו לו פלגשים בסגנון החצר הצרפתית. לעומת זאת הוא הקיף את עצמו באנשי כמורה שונים שהשפיעו עליו. כך היו, למשל, הישועי אמריך זינלי, לימים בישוף, הנזיר הקפוצ'יני מרקו ד'אוויאנו, הפרנציסקני קריסטובל דה רוחאס אי ספינולה, והאוגוסטיני אברהם א סנקטה קלרה. בימי המלחמה בטורקים בשנת 1683 הטיף מרקו ד'אוויאנו בהצלחה לגיוס מסע צלב ברוח העבר. חצר הקיסר ידעה גם תככים פוליטיים לא מעטים, ופלגים שונים בתוכה ביקשו להשפיע על מדיניות הקיסר וניהלו סכסוכים אין סוף, מזימות ובריתות שונות חדשות לבקרים.

סגנון שלטונועריכה

בשל ניסיון מדיני מועט, עד תחילת שנות ה-1680 השאיר לאופולד את ניהול ענייני הממלכה בידי יועציו. כשר ראשי כיהן תחילה מורו לשעבר, פורציה. אחריו בא יוהאן וייקהרד, נסיך אאוארספרג (1677-1615) ויושב ראש מועצת החצר, ובסוף הנסיך ונצל אויזביוס פון לובקוביץ (1677-1609). שניים האחרונים יצרו מגעים עם צרפת בלי ידיעת הקיסר, והוא הדיח אותם מתפקידם ב-1669 (וייקרד) וב-1674 (פון לובקוביץ).

בהמשך לקח הקיסר בידיו את ניהול המדיניות ולא מינה יותר שרים ראשיים. הקנצלר יוהאן פאול הוכר (1683-1616) ויורשו בתפקיד התמנו מקרב הבורגנות. בסוגיות דיפלומטיות מול צרפת נעזר לאופולד בעיקר בשירותיו של פרנץ פון ליזולה.

המצב הכלכלי של הקיסרות היה באופן תמידי במרכז הדאגות. הקיסר הדיח את יושב ראש לשכת החצר, גאורג לודוויג פון זינצנדורף, בעקבות מעילה. מי שהצליח לייצב את אוצר הממלכה היה הרוזן גונדקר תומאס שטארהמברג. במדיניות הקיסרית היו מעורבים במיוחד גם סגן קנצלר הרייך, לאופולד וילהלם פון קניגזג-רוטנפלס וקודמו, וילדריך פון ואלדרדורף.

מכיוון שהמועצה החשאית, על חבריה המרובים, לא הייתה יעילה, הקים לאופולד "ועידה חשאית" כמוסד אחראי על מדיניות החוץ של האימפריה. מאוחר יותר הוקמו גם ועדות מקצועיות. סגנון השלטון של לאופולד הראשון הפך עם השנים דומה באופיו ושיטותיו לזה של לואי הארבעה עשר.

הקמתם והרחבתם של השירותים הדיפלומטיים נשענה על חצרות הנחלות הקיסריות החשובות של האימפריה ועל ה"מעגלים הקיסריים". תפקיד חשוב מילאו הנציב הקיסרי והמשלחת האוסטרית ברייכסטג. הושג שיתוף פעולה בין הקנצלריה הקיסרית והקנצלריה האוסטרית תוך מניעת מחלוקות מזיקות על הסמכויות.

משפחתועריכה

בשנת 1666 התחתן לאופולד עם האינפנטה מרגריטה תרסה, נסיכת ספרד בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד ורעייתו מריאנה מאוסטריה, ממנה היו לו 4 ילדים, ששלושה מהם מתו בילדותם:

בשנת 1673 התחתן לאופולד עם הארכידוכסית קלאודיה פליציטס מאוסטריה בתם של פרדיננד קרל, ארכידוכס אוסטריה ושל רעייתו אן דה מדיצ'י, ממנה היו לו 2 בנות, שמתו בילדותן:

  • אנה מריה סופיה (1674).
  • מריה יוזפה (16751676).

בשנת 1677 התחתן לאופולד עם הארכידוכסית אלאונורה מגדלנה מנויבורג בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ורעייתו אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט, ממנה היו לו 10 ילדים:

אילן יוחסיןעריכה

וילהלם החמישי, דוכס בוואריה
 
רנאטה מלורן
 
קרל השני, ארכידוכס אוסטריה
 
מריה אנה מבוואריה
 
פליפה השני, מלך ספרד
 
אנה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה אנה מבוואריה
 
 
 
פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
 
 
פליפה השלישי, מלך ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
מריה אנה מספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה


קישורים חיצונייםעריכה

Band 14, Duncker & Humblot, Berlin 1985, ISBN 3-428-00195-8, S. 256–260

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
בית הבסבורג
נולד: 9 ביוני 1640 מת: 5 במאי 1705
פרדיננד השלישי האימפריה הרומית הקדושה
16581705
יוזף הראשון
ממלכת קרואטיה
ארכידוכסות אוסטריה
17921793
פרדיננד הרביעי ממלכת הונגריה
16551705
ממלכת בוהמיה
16561705