נשקה גולדפרב

פעילה ציונית, ממקימי קיבוץ פרוד

נשקה אגנס גולדפרבהונגרית: Neshka Goldfarb‏; 9 בינואר 19211 בפברואר 2000) הייתה פעילה מרכזית במחתרת תנועות הנוער החלוציות במסגרת התנועה הציונית דרור (תנועה) בבודפשט במלחמת העולם השנייה.[1] קיבלה את "אות הגבורה" מממשלת הונגריה ונושאת אות המציל היהודי בארץ.[2][3] השתתפה כציר בקונגרס הציוני בבזל ב-1946, לאחר מלחמת העולם השנייה. הייתה ממקימות קיבוץ פרוד בגליל העליון.[4]

נשקה גולדפרב
Neshka Goldfarb
לידה 9 בינואר 1921
בוגדאן, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 2000 (בגיל 79)
פרוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Szandel Ágnes עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות המציל היהודי (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נשקה גולדפרב לבית סנדל[5] נולדה בשנת 1921 בטיסבוגדאן (הו'), קרפטורוס, צ'כוסלובקיה.[6] נשקה הייתה בתם של פייגה לבית רוזנטל ושמואל סנדל, והיו לה חמישה אחים[7].

בגיל 15 הצטרפה לתנועת הנוער "החלוץ הצעיר"[8]שהקימו בכפר הולדתה מרדכי כספי ושלמה ליפסקי שהגיעו מישראל. התנועה הפכה בהמשך לתנועת "דרור הבונים".[9] בעת שהשתתפה בפלוגות הכשרה כהכנה לעלייתה לארץ ישראל בשנת 1939, הופתעו היא וחבריה על ידי שוטרים הונגריים שהובילו אותה לכלא בבודפשט למספר ימים ולאחר מכן גורשה חזרה לכפרה בקרפטורוסיה, שהיה בשליטת ההונגרים.[10]

ב־1940 עזבה את ביתה פעם נוספת, והגיעה לבודפשט שבה תנועות הנוער הציוניות כבר לא היו חוקיות. הוריה של נשקה נפטרו בצעירותה. אחיה ואחיותיה נלקחו לגטו ולמחנה ההשמדה אושוויץ. שתיים מאחיותיה נספו בשואה.

נשקה נישאה לאחר המלחמה לצבי גולדפרב שהיה פליט מפולין שהגיע לבודפשט לאחר שהות בסלובקיה. יחד פעלו בהנהגת פעילויות ההצלה של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה ונולד בנם הבכור אורי. הזוג עלה ארצה במסגרת עליה ד' ב-1947. הם היו ממקימי קיבוץ פרוד על שם יוסף גרדוש, חברם במחתרת. בנם אורי היה הילד הראשון בקיבוץ[6][11]נהרג במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

בתקופת המלחמה

עריכה

בשנת 1940 התגוררה נשקה בבודפשט עם חבריה לתנועת הנוער במסגרת קומונה. כבר ב־1941 החלו חברי הקומונה להיפגש עם פליטים יהודים שבאו מפולין ושמעו מפיהם על גירוש היהודים ועל הרג של גברים, נשים וטף וקבורתם בקברים המוניים. חלק מהפליטים הופנו אל נשקה ואל חבריה דרך אנשי כפרה בוגדאן בקרפטים, שציידו את הפליטים במידע על אמצעי תחבורה והגעה, בצידה לדרך ובתעודות, והפנו אותם אל נשקה ואל חבריה שנמצאו בבודפשט.[12] כשהגיעו הפליטים לבודפשט, נשקה וחבריה שחלקם היו מאותו הכפר או מחבל הקרפטים סייעו להם. אחת המשימות החשובות הייתה האכלתם והלבשתם של כל הפליטים היהודים שהוסתרו ברחבי בודפשט מפני השלטונות שחיפשו אזרחים זרים על מנת לגרש אותם לארץ מוצאם. בשנת 1942 התחילו להגיע פליטים גם מסלובקיה. לרוב היו אלה צעירים חברי תנועות הנוער הציוניות בארצותיהם, שמצאו מקלט ומקומות מסתור אצל חבריהם לתנועה בבודפשט. בשל שפתם הזרה ועד שהוסדרו להם תעודות, הם חיו בחסות חברי התנועות בבודפשט[4].

ב־1943 הכירה נשקה את צבי גולדפרב שהגיע מפולין להונגריה לאחר שהות של אחד־עשר חודשים בסלובקיה[13][14]. חברי תנועות הנוער שבמסגרתה פעלה נשקה נערכו למקרה של כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים באמצעות הקמת בונקרים, אגירת מזון, רכישת נשק ודאגה לתעודות מזויפות. נשקה הסתובבה במדים והמראה הארי שלה אפשר לה להסתובב בין אתרי הפעילות השונים.

השליחויות להצלת יהודים אחרים בהונגריה היו ייחודיות לחברי תנועות הנוער. נשקה הייתה מבין השליחים שנשלחו להזהיר יהודים בפלוגות העבודה ובערים ובישובים המרוחקים. מתווה הצלה הנוסף היה הברחת הנוער היהודי אל מעבר לגבול הרומני – בכיוון ארץ ישראל. הייתה זו דרך ההצלה היחידה ממחנות הריכוז, ממחנות השמדה ומהמוות הבטוח - בריחה מעבר לגבול רומניה, לכיוון ארץ ישראל. כך החלה ההברחה המאורגנת של הנוער היהודי. שם צופן של הברחה זו היה "הטיול", שם עברי גם בפי המבריחים המקצועיים.

שר החקלאות בנאומו בכנסת בישיבה לציון 50 שנה לשואת יהדות הונגריה אמר: "ובצד אלה ראוי שנזכיר כאן במעמד זה את המחתרת החלוצית, שחבריה היו נערים ונערות, חניכי תנועות הנוער, בלא הכשרה צבאית, בלא הנהגה, בלא תוכנית להתנגשות חזיתית עם הגרמנים או עם ההונגרים. התנאים של בודפשט ב-1944 היו שונים מאלה של ורשה. צעירים אלה זייפו תעודות, גנבו נשק, חילצו יהודים מידי אנשי "צלב החץ" והצילו יהודים תוך חירוף נפש וקנאות לוחמת", ומוסיף "בספר הזיכרון לידידי צבי גולדפרב, זכרו לברכה, איש קיבוץ פרוד, לוחם וממנהיגי המחתרת בהונגריה, מספרת נשקה רעייתו: "ב-10 בנובמבר 1944, מוקדם בבוקר, העירו את כל תושבי הבתים ציוו עליהם להשאיר את ילדיהם הקטנים בתוך הבתים. האמהות שסירבו, הופרדו בכוח. גרמנים כיוונו את ההמון מכל החצרות אל בית-החרושת ללבנים, מבנה שכולו פרוץ, למחרת עם שחר התחילה הצעדה. גוויות קפואות לא מכוסות היו מוטלות בצדי הכביש".[15]

נשקה עסקה במגוון רחב של פעילויות ושליחויות מסוכנות. באחת הפעולות נתפסה, יחד עם צבי ועם חברים אחרים, נחקרה ועונתה קשות, אך לא גילתה את סודותיה. נשקה נכלאה בבית הכלא בשדרות מרגיט (Margit körút), שהיה בית הכלא המרכזי של הצבא ההונגרי בבודפשט, ובבית הסוהר בשופרונקהידה (Sopronkohida).[16] היא שוחררה בפעולה של המחתרת החלוצית. אחרי השחרור, בינואר 1945, עסקו צבי ונשקה בשיקום התנועה, בטיפול בשארית הפליטה ובבתי היתומים שבהם מצאו מחסה מאות ילדים יהודים. על כל פועלה זכתה לקבל את "אות המציל היהודי" ב-2014.[17][18][19][20] בנוסף, העניקה ממשלת הונגריה לנשקה את אות הגבורה על פעולות ההצלה במחתרת.[6]

ב-1949 עלתה לישראל ביחד עם צבי בעלה, והייתה בין מקימי קיבוץ פרוד. בנם, אורי גולדפרב, נפל במלחמת יום הכיפורים בקרבות ברמת הגולן.[21]

בשנת 1994 זכתה נשקה להדליק את המשואה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביד ושם בירושלים יחד עם פעילים לשעבר של המחתרת[22] .

בתאריך 31.5.2002, בתקופת הקדנציה של ד"ר יאנוש הווארי dr. Hóvári János שגריר הונגריה בישראל הוענקו ל-42 אנשי מחתרת אותות ה-"עוז" בבית עינב, רח' אבן גבירול 71, ת"א. על התעודות חתם ד"ר שאנדור פינטר dr. Pintér Sándor שר הפנים של הונגריה. באיסוף העדויות מחברי המחתרת סייעו פרץ רבס, פרופ. מנחם צבי קדרי, ישעיהו רוזנבלום, נשקה גולדפרב, מאיר פרידמן.

עיטורים

עריכה
  • "אות הגבורה" ממשלת הונגריה[6]
  • "אות המציל היהודי"[2][3]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

קראו גם

עריכה
  • צבי גולדפרב
  • יהודים שהצילו יהודים בשואה- המרכז העולמי של בני ברית-ירושלים, 2020
  • saving one's own-Mordechai Paldiel

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נשקה גולדפרב, לימים - חברת המחתרת החלוצית בהונגריה, נבדק ב-2022-12-23
  2. ^ 1 2 רשימת המצילים שקיבלו את אות המציל היהודי בין השנים 2011–2019 - יהודי מציל יהודי בשואה, באתר www.jrj.co.il
  3. ^ 1 2 אתר הגבורה, נשקה גולדפרב
  4. ^ 1 2 הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2
  5. ^ Portrait of Agnes Szandel (later Neshka Goldfarb), USHUM מוזיאון השואה של ארצות הברית
  6. ^ 1 2 3 4 גולדפרב נשקה אגנס, באתר www.gal-ed.co.il
  7. ^ Neshka Goldfarb, Geni
  8. ^ יהודה ארז, אנציקלופדיה של גלויות, כרך שביעי - קארפאטורוס. "החלוץ הצעיר" מנחם אורן 341 - 344, ירושלים - תל אביב: הוצאת חברת "אנציקלופדיה של גלויות בע"מ", אוגוסט 1959
  9. ^ נשקה גולדפרב, חברת המחתרת החלוצית בהונגריה., נבדק ב-2022-12-23
  10. ^ אלן שניידר, ד"ר צילה הרשקו, חנה ארנון, יובל אלפן, נעה גדרון, יהודים שהצילו יהודים בשואה, באתר המרכז העולמי של בני ברית – ירושלים, הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה, ‏2020
  11. ^ אורי גולדפרב, באתר OLAMI
  12. ^ ש.י. גרוס/י.יוסף כהן, ספר מרמארוש, תל אביב: בית מארמארוש, תשמ"ג, עמ' 372
  13. ^ ההרג האחרון / דוד גלעדי - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  14. ^ יהודית רותם, איש אשר רוח בו, העמותה לחקר תנועות הנער הציוניות בהונגריה, 2002
  15. ^ שר החקלאות -י. צור, 50 שנה לשואת יהדות הונגריה, באתר הכנסת, ‏1994
  16. ^ הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2
  17. ^ Jewish Rescuers Citation - B'nai B'rith International, B’nai B’rith International (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ יהודים מצילים יהודים – מחתרת התנועות הציוניות בהונגריה 1944 – 1945, באתר עין שמר
  19. ^ משה גרומב, יהודים שהצילו יהודים בשואה
  20. ^ דר' י. חולי, יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה, באתר יהודים שהצילו יהודים בשואה
  21. ^ לזכרו של אורי גולדפרב - הנוער העובד והלומד - ספר הזיכרון, באתר הנוער העובד והלומד
  22. ^ דוד גור, מקורות הזכרון שלנו, באתר העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה