נתוני אוויר
נתוני אוויר (באנגלית: Air Data) בתעופה הם נתונים הנמדדים על ידי המערכת הפיטו־סטטית של כלי טיס ומקנים למערכות וצוות האוויר מידע על תנאי הטיסה של המטוס.
נתוני אוויר בסיסיים נמדדים ישירות על ידי מדידת לחץ (מערכת פיטו־סטטית) או על ידי מדידת זווית (משדרי זווית התקפה למיניהם). הנתונים הנכללים בקטגוריה זאת הם מהירות אווירית מכשירית, גובה ברומטרי, קצב נסיקה/הנמכה, קצב החלקה וזווית התקפה.
קטגוריה נוספת של נתוני אוויר, הם נתוני אוויר מחושבים, אלה משתמשים במכשירים מכניים או אלקטרוניים המשלבים מספר נתוני אוויר בסיסיים בשביל לספק נתונים נוספים. נתונים הנכללים בקטגוריה זאת הם מספר מאך, מהירות אווירית מתוקנת, מהירות אווירית אמיתית, מהירות אווירית מושווית, זווית התקפה מחושבת, זווית וקצב החלקה וכדומה. מערכות הללו עושות גם שימוש בחיישני טמפרטורה חיצונית לחישובים שלהם.
נתוני אוויר הם קריטיים מערכות בקרת טיסה אוטומטיות ככלל ומערכות טוס־על־חוט בפרט שכן אלה נכנסים ישירות לחוגי הבקרה של המערכות וקובעות ערכים שונים המשפיעים על חישובים ועל ידי כך ישירות על התנהגות ותגובת המערכת וכלי הטיס. הם גם קריטיים לצוותי האוויר, שכן הם מוצגים במחווני הטיסה ושמשים כנתונים בסיסיים עליהם מסתמכים אנשי הצוות לביצוע תמרונים, לניווט והערכת מצב. שגיאות בנתונים אלה הנגרמות מבעיית המכשיר, צוות האוויר או צוותי קרקע הן לרוב הרות אסון.
תאונות ואסונות שנגרמו מתקלות נתוני אוויר
עריכהתקלות מערכת פיטו־סטטי
עריכה- 1 בדצמבר 1974 – טיסה 6231 של נורת'ווסט איירליינס, מטוס בואינג 727 התרסק בשלב הטיפוס צפון מזרחית לנמל התעופה קנדי. התאונה נגרמה עקב התקרחות בצינור הפיטו של כלי הטיס, בעקבותיה התצוגה במחוון מהירות האוויר לצוות האוויר הייתה שגויה – גבוהה מהמהירות המעשית. הצוות הרים את אף המטוס בשביל להאט עד שהמטוס נכנס להזדקרות והתרסק.
- 6 בפברואר 1996 – טיסה 301 של בירגנאייר, מטוס בואינג 757 התרסק זמן קצר לאחר המראה משדה התעופה גרגוריו לופרון שבפוארטו פלטה. החוקרים משערים שקן צרעות סתם את אחד מצינורות הפיטו וגרמו לתצוגה שגויה במחוון מהירות האוויר גרם לצוות האוויר לתפעול שגוי שגרם להתרסקות.
- 2 באוקטובר 1996 – טיסה 603 של אירופרו, מטוס בואינג 757 התרסק עקב חסימה של חרירים סטטיים על ידי מסקינטייפ שלא הוסר לאחר שטיפת המטוס. החסימה גרמה לתצוגה שגויה במחווני הגובה והמהירות וכן התרעות סוטרות במערכות המטוס השונות, מה שגרם לתפעול שגוי של צוות האוויר וגרם לבסוף להתרסקות.
- 23 בפברואר 2008 – מטוס B-2 של חיל האוויר של ארצות הברית, התרסק בגואם במהלך המראה עקב לחות שחסמה את חיישני נתוני אוויר. עקב הנתונים השגויים, מערכת בקרת הטיסה מסוג טוס־על־חוט של המטוס הרימה את אף המטוס בחריפות וגרמה להזדקרות ולהתרסקות.
- 1 ביוני 2009 – טיסה 477 של אייר פראנס, מטוס איירבוס A330 התרסק באוקיינוס האטלנטי עקב סתימה של צינור הפיטו של המטוס שגרמה לתצוגה שגויה של מהירות אוויר ועקב כך לתפעול שגוי של צוות האוויר.
תקלות משדרי זווית התקפה
עריכה- 29 באוקטובר 2018 – טיסה 610 של ליון אייר מטוס בואינג 737 התרסקה עקב כשל של משדר זווית התקפה שגרם למערכת MCAS לנסות ולהוריד את אף המטוס. צוות האוויר ניסה להיחלץ אבל ניסיונותיהם לא צלחו עקב חוסר היכרות עם המערכת. האסון העלה כשל הנדסי אפשרי של מערכת ה־MCAS.