נתן בן יצחק הבבלי
רבי נתן בן יצחק הכהן הבבלי היה היסטוריון של יהדות בבל, שחי בתקופת הגאונים במאה העשירית. אשר חיבור שכתב מהווה את אחד ממקורות המידע החשובים ביותר עליהן.
ביוגרפיה
עריכהאין לנו מקורות חיצונים עליו כלל, וכל המידע שיש בידינו מגיע מחיבורו.
נתן הוא כנראה בן זמנו של רב שרירא גאון (המאה ה-10).[1] הוא היה חלק מישיבת סורא,[2] דבר המסביר את שבחיו כלפי רב סעדיה גאון.
לוי גינצבורג טען כי נתן הבבלי הוא רב נתן מאפריקה שצוטט בתשובה של המהר"ם מרוטנבורג,[3] המתאר כי הגיע מארץ ישראל לצפון אפריקה, שם נשאל על ידי אנשי המקום שאלות בהלכה ושאלות על ראש הגולה מר עוקבא.[4] מה שמעיד בין היתר כי רבי נתן התגורר זמן מה בארץ ישראל.
חיבוריו
עריכההוא חיבר ספר היסטוריה על מוסדות ההנהגה של יהדות בבל שמספק פרטים מעניינים רבים על ראשי הגולה, במיוחד על מר עוקבא בן זמנו. תקצירים מחיבור זה פורסמו על ידי הרב שמואל שולם (אנ') במהדורה שהדפיס על ספר יוחסין של רבי אברהם זכות,[5] הודפס שוב בסדר החכמים וקורות דברי הימים לאדולף נויבאואר.[6] יצירתו של שולם היא המקור היחיד שנותר בהיסטוריה של נתן מלבד קטע בערבית שפרסם ישראל פרידלנדר שמקורו כנראה הוא בגניזת קהיר.[7]
מכיוון שרבי נתן בר יחיאל מרומי, מחבר ספר הערוך, מצוטט בספר יוחסין[8] כ"נתן הבבלי מנרבון", נתן בן יצחק הכהן הבבלי זוהה על ידי צבי גרץ[9] בטעות כמי שחיבר את ספר הערוך, גרץ אפילו הרחיק לכת וזיהה את נתן בן יצחק עם הרביעי מבין ארבעת השבויים שנתפסו על ידי אבן רומאיס (ראו חושיאל בן אלחנן), בהנחה שהתיישב לאחר השבי בנרבון.[10]
בספרו של רבי נתן בן יצחק הבבלי נזכר החלק הראשון של ברכת ברוך שאמר כפיוט שהושר בעת מינוי לתפקיד ראש הגולה, כשהחזן אומר והקהל עונה אחר כל קטע "ברוך הוא". דברים אלו של נתן הבבלי מוכיחים כי שני חלקי ברכה זו נתקנו בנפרד, ובהמשך הפיוט חובר עם הברכה.[11][12]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהחיבורו של רבי נתן בן יצחק הבבלי, תורתן של גאונים, יצחק יודלוב ושלמה ז. הבלין, עמוד 67, אוצר החכמה.
הערות שוליים
עריכה- ^ שניהם מדברים על אותן דמויות, כולל דוד בן זכאי, רב סעדיה גאון ויורשו, ואהרון בן סרדג'אדו. יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל, ערך נתן הבבלי.
- ^ מנחם בן-ששון, יחסים בין קהילתיים בתקופה הגאונית, עמוד 10, בדניאל פרנק, יהודי האסלאם של ימי הביניים.
- ^ צוטט בשמו בארחות חיים הלכות מאכלות אסורות
- ^ גאוניקה 1, עמ' 34-29
- ^ ספר יוחסין, קונסטנטינופול, 1666
- ^ אדולף נויבאואר, מד. יְהוּדִי. כרון. עמוד 83 ואילך.
- ^ Jewish Quarterly Review vol 17 pp. 747-761.
- ^ צבי פיליפאווסקי, יוחסין, עמוד 174, לונדון, 1856.
- ^ גרץ. 3d ed., V. 288, 469-471
- ^ דברי ימי ישראל חלק ב פרק א
- ^ כתב עת זכור לאברהם (חולון), תשס"ד, טו-קג.
- ^ סדר החכמים וקורות העיתים, מהדורת נויבר, חלק שני, עמוד 83 בשם נתן הבבלי.