לוי גינצבורג

רב וחוקר תלמוד אמריקאי, ממנהיגי היהדות הקונסרבטיבית

הרב לואיס לוי בן יצחק גינצבורג או לואיס גינצברג (Louis Ginzberg;‏ 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.

הרב לוי גינצבורג
Louis Ginzberg
לוי גינצבורג
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 בנובמבר 1873
קובנא, פלך קובנא, ליטא, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1953 (בגיל 79)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי שם עברי: לוי בן יצחק גינצבורג
"העילוי מניישטאט"
מדינה האימפריה הרוסית
ארצות הברית
השכלה ישיבת טלז
אוניברסיטת שטרסבורג
אוניברסיטת היידלברג
תקופת הפעילות ? – 11 בנובמבר 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית (בנעוריו)
יהדות קונסרבטיבית (מסורתית)
תחומי עיסוק רב קונסרבטיבי, חוקר ספרות חז"ל, חוכמת ישראל, מרצה
מעסיק בית המדרש לרבנים באמריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה
רבותיו הרב יצחק בלאזר
חיבוריו "שאלות ותשובות הגאונים"
"שאלות ותשובות מענה לוי"
"אגדות היהודים (אנ')"
עורך Jewish Encyclopedia
בת זוג אדלה גינצבורג לבית כצנשטיין
צאצאים אלי גינצבורג
סופי גינצבורג גולד
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הרווארד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

גינצבורג נולד בט"ו בכסלו ה'תרל"ג (1873) בקובנה שבליטא, אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית, למשפחה מיוחסת.

בגיל תשע, שוחרר על ידי ה"מלמד" שלו, שהגיע למסקנה שטוב יותר יעשה אם ילמד באופן עצמאי; וכך החל ללמוד לבדו, כאשר הוא מעדיף את הלימוד הפשטני על פני הפלפול. בהמשך למד בישיבת טלז, ונודע כ"עילוי מניישטאט".

לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבה עזב את עולם הישיבות, למד באוניברסיטאות ברלין ושטרסבורג, וב-1898 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת היידלברג, כשהיה בן 25 בלבד.

מהיידלברג עבר לאמסטרדם, וב-1899 היגר לארצות הברית כדי להשתתף בעבודת העריכה של האנציקלופדיה היהודית. לאחר מכן היה מראשי בית המדרש לרבנים באמריקה, היה חבר ועד הנאמנים של האוניברסיטה העברית. נפטר בניו יורק ב-1953.

השקפתו עריכה

מראשית ימיו חיפש גינצבורג את החיבור שבין תורה ומדע, ישיבה ואוניברסיטה. עם זאת חיפש בכל נושא את הפשט הפשוט, והתרחק מן הפלפול.

הוא מספר על עצמו[1], שבגיל תשע, כשלמד לבדו אגדה תלמודית ממסכת בבא בתרא, "התחילה הספקנות לנקר את מוחי ובייחוד הטרידו אותי אלו האווזות השמנות שנחלי שמן נוזלים מהן והצפור הגדולה שמי הים מגיעים עד קרסוליה וראשה בוקע שמים".

התפרסם כאחד מגדולי החוקרים בדורו של הטקסטים התלמודיים, מתוך גישתה של האסכולה ההיסטורית, שגרסה שעם ישראל אינו עם ייחודי בעל יעוד מטפיזי, אלא עם חי, שהמלחמה הבלתי פוסקת על קיומו, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה רוחנית, היא מפתח להבנת המקורות העתיקים. מתוך כך הוא הרבה לחקור אחרי סגנון החיים שהיה נהוג בתקופה התלמודית, והרבה לחקור את יחסי הגומלין שבין ההלכה לסגנון החיים.

בשנת 1917 נערך כנס שנתי של בתי הכנסת המאוחדים של התנועה הקונסרבטיבית, ובה הציע גינצבורג להקים "ועד לפירוש ההלכה", שמטרתו לייעץ לקהילות הקונסרבטיביות בשאלות הלכה, וגינצבורג הציע להרכיבו מחמשה חברים מלומדים. בסופו של דבר גינצבורג היה הפעיל המרכזי בוועדה שהוקמה וכתב את כל התשובות בעצמו, וחלקן נדפס אחר כך כ"שאלות ותשובות מענה לוי". באחת מפסיקותיו המפורסמות, בעת תקופת היובש, התיר להשתמש במיץ ענבים במקום ביין לצורכי קידוש.

מספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לוי גינצבורג בוויקישיתוף
כתביו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הלכה ואגדה, עמ' 13