נתתי לה חיי (מחזמר)
נתתי לה חיי הוא מחזמר ישראלי מאת מאור זגורי, המבוסס על שיריו של הזמר דני סנדרסון.
 | |
| בימוי | מאור זגורי |
|---|---|
| מילות השירים | דני סנדרסון |
| ליברטיסט | טל בלכרוביץ' |
| מוזיקה | טל בלכרוביץ' |
| מדינה |
 ישראל |
| סוגה | קומדיה רומנטית מוזיקלית |
| הצגת בכורה | 2011 (תל אביב) |
| מספר מערכות | 2 |
| משך ההצגה | שעתיים |
| שפה | עברית |
המחזמר הוצג לראשונה בתיאטרון הבימה ב-2011.
המחזמר בנוי סביב שלושים מלהיטיו הגדולים של דני סנדרסון מכל התקופות: להקת כוורת, גזוז, ודודה.
תקציר העלילה
עריכהמערכה ראשונה
עריכהיורם צוקרמן עומד על גג מגדל שלום מאיר בתל אביב, עומד להתאבד ("נתתי לה חיי"). המספר מסביר על חייו של יורם, בן שלושים ושש, שהיה לא-יוצלח מאז ילדותו, ושבעת התקפי חרדה נוטה לעמוד על ראשו ללא סיבה ברורה. זאת למרות שהמנהג המשונה מכניס אותו לצרות רבות ("מדינה קטנה"). יורם הפך לסטנדאפיסט מצליח שצחק על עצמו, ובמהלך הופעה פגש באהובתו, איתה החליט להתחתן ("זה הכל בשבילך"). במהלך החתונה, הכלה לא מוכנה לצאת, מה שגורם לפיצוץ החתונה ("חתונה"). אהובתו עוזבת אותו, ונוסעת לחו"ל. יורם נכנס לדיכאון ומפסיק להצליח כסטנדאפיסט. הוא חוזר לגור אצל הוריו, ומוצא מקום אצל הדודה והדוד. בשלב הזה המספר מפסיק את השיר בטענה שהוא לא רוצה לשיר את השיר הספציפי הזה. יורם לא מצליח לשכוח את אהובתו ("אל תדברו איתי"). לכן מחליט יורם להתאבד בקפיצה.
יורם לא מצליח להתאבד כיוון שהוא נוחת על פז'ו. הוא פוגש ברנש מסתורי בשם "אלון נודע", שמציע לו לחתום על חוזה שבמהלכו החברה שלו, "הלא נודע", תהרוג את יורם, בתנאי שזה לא יתחרט ("הלא נודע"). לאחר שכנוע, מחליט יורם לחתום על החוזה ולמות תוך חמישה ימים. מתברר שבעקבות מכתב שאותו השאיר יורם בביתו, מתקשרים הוריו אל הדודה והדוד (המספר שוב עוצר את השיר), והם מחליטים לקחת אותו אל מוסד "שקט שקט", מוסד למתאבדים מתחילים, שנועד למנוע ממנו להתאבד.
המספר הופך לאיז'ו, ומסביר על כך שהוא עומד להיות דמות עם מונולוג. לאחר מכן הוא מדבר עם האחראי, מנחם, ואומר לו שאם הוא לא יקבל מונולוג, הוא יפנה לאיגוד. הדיירים ב"שקט שקט" שרים שיר לכבוד "שלישי מוזיקלי" ("לו לו"). יורם מושלך אל המוסד, ומוחה על כך שאינו צריך להיות שם ("אור"). לאחר מכן מסיק יורם שהמוסד הוא תוכנית של אלון, שמנסה להוציא ממנו את הרצון לחיות כדי שירצה למות. יורם מחליט לשתף פעולה, ומכיר את הדיירים: המנהלת ריטה, ברונהילדה (שנשכבה על פסי רכבת ביום בו הייתה שביתה), לורה (שבלעה צנצנת של כדורי שינה ולא הצליחה להירדם), צ'ולי (שנמצא במוסד ארבע שנים וחצי ומסרב לספר למה ניסה להתאבד), איז'ו (שיש לו דיסלקסיה, ולכן קפץ מאחורי אוטובוס), וורוניקה, שניסתה להתאבד תשע פעמים בגלל לב שבור, ונראית מוכרת ליורם. לאחר מכן הסיפור עובר לערב, וצ'ולי מסביר ליורם שהוא מתכנן תוכנית בריחה שתצא לפועל בקרוב. יורם מנסה להבין מאיפה הוא מכיר את ורוניקה ("שקט שקט"). הדיירים הולכים לישון. יורם מתעורר בלילה ומדבר עם ריטה שניכר שמאוהבת בו. הם דנים בנושא אלוהים, ויורם טוען שאין צדק בעולם, והדיירים שרוקדים מתוך שינה מעודדים אותו ("יו יה").
איז'ו מתעורר בלילה ומבקש שוב ממנחם לבצע מונולוג, אולם לא מקבל את מבוקשו. הבוקר עולה ("שיר עבודה"). ורוניקה מתעצבנת וחוזרת לחדר. זהו יום "רביעי אישי", בו כל אחד מספר על עצמו. אלון מגיע אל המוסד, לבוש ברטייה. הוא מעמיד פנים שהוא לא מכיר את יורם ומסביר על עצמו בצורה שגורמת ללורה להתאהב בו ("שירות עצמי"). הדיירים יוצאים להפסקת צהריים, ואלון מסביר ליורם שהוא נכנס בכוונה למוסד כיוון שהוא לא מצא את יורם בשום מקום אחר. יורם מבין שמי שאחראי על הכנסתו למוסד הוא לא אלון אלא הדודה והדוד (איז'ו שוב עוצר את השיר). בינתיים, הוא ממליץ לו לשתף פעולה ("הבלדה על ארי ודרצ'י"). ברונהילדה מציעה לערוך פעילות, והדיירים מסכימים, למגינת ליבה של המנהלת ריטה. הם יושבים על הרצפה ולורה מספרת על חלום שחלמה ("חללית"). ריטה קוטעת את הטיפול בכעס ושולחת את כולם לחדרים.
ריטה לוקחת את יורם ומהפנטת אותו כדי לחזור אל הרגע הטראומטי בחייו. יורם נזכר בכיתה ג', וביום בו ורוניקה, שהייתה החברה שלו, עברה דירה. היא אמרה לו שגם אם יעמוד על הראש היא צריכה לעזוב, ולכן התחיל יורם לעמוד על הראש כל פעם שהוא בחרדה ("שיר המכולת").
מערכה שנייה
עריכהאיז'ו פותח את המערכה כשהוא רוצה לבצע את המונולוג שלו לפני שכולם באים, אבל נקטע בגלל תחילת המערכה השנייה ("תגיד לכולם לשבת"). ורוניקה ויורם עומדים על הראש ומדברים על הפרידה שלהם. הם מדברים על המוזרויות שלהם ומתחרים מי מביניהם יותר דפוק ("תה עושה סחרחורת"). ורוניקה רוצה לספר ליורם משהו, אולם בורחת כשאלון מגיע. אלון אומר שיש לו כמה רעיונות להרוג את יורם. הוא חושש שיורם מתחרט על החוזה.
יורם עובר טיפול ב"חמישי פסיכודרמה", ונלקח אל הרגע שהוביל אותו לניסיון ההתאבדות, כשאהובתו עזבה אותו ("בדיעבד"). יורם מרגיש חופשי בגלל החשיפה. לאחר מכן איז'ו פונה למנחם ואומר שלא מוצאים מקום למונולוג שלו, בגלל הבדיחה עם הדודה והדוד (גם הפעם הוא עוצר את השיר). איז'ו מתפטר מתפקיד המספר ואומר ליורם להסתדר לבד. יורם מנסה להודות למנהלת ריטה, שבטוחה שהוא עומד להתוודות על אהבתו אליה ("כמה"). הוא חושב שהיא ממליצה לו להתוודות על אהבתו לוורוניקה. ב"שישי זוגי" ("המגפיים של ברוך"), יורם מנסה לנשק את ורוניקה אולם היא בורחת. יורם הולך אל ורוניקה ומנסה למצוא לה שם חיבה. יורם מתוודה שהוא מצא סיבה לחיות. ורוניקה אומרת לו לשמור על עצמו ("היא כל כך יפה"). אלון מתעמת עם יורם, ואומר שיורם חייב למות, ושלא יהיו הארכות. יורם מתחנן בפניו, ומבטיח לו לא להתאהב.
למחרת בבוקר, צ'ולי מעיר את כולם בחמש לפנות בוקר כדי לספר למה הוא ניסה להתאבד ("היא התיישבה ליד פסנתר"). לאחר מכן ברונהילדה מגלה שוורוניקה התאבדה בחדר שלה. יורם נפרד ממנה ומספר לה שהוא מצא לה שם חיבה ("רוני"), ושהוא ישמור על עצמו. יורם מתעמת עם אלון ומבין שהוא היה אחראי למוות של ורוניקה כדי שיורם ירצה למות. יורם אומר שהוא מתכוון לבטל את העסקה, ואלון מזכיר לו שאין ביטולים ("ילד מזדקן").
יורם רואה את אלון מדבר עם ריטה, ומשכנע את צ'ולי שזה הזמן לבצע את תוכנית הבריחה שלו עם שאר הדיירים. הם מסיחים את דעתה של המנהלת ריטה בעזרת איז'ו, שסופסוף מקבל את המונולוג שלו (סיפור בניקוד). מתברר שהתוכנית של צ'ולי היא לעלות לגג ולצעוק לעזרה. הם עולים לגג ("אלף כבאים"). יורם מנסה לצעוק לעזרה, אולם מגלה שהדיירים נמצאים עם אלון וריטה. הם יורים על יורם ברוגטקה ("גולית") ויורם נופל מראש הבניין. יורם עולה לשמיים ("מגדלור"), שם הוא פוגש את אלוהים. יורם מוחה על חוסר הצדק, ואלוהים מסביר לו שהמטרה שלו הייתה למות. בנוסף הוא מופתע מכך ששליחו, אלון נודע, השתמש בשם כל כך לא מקורי.
חברי "הלא נודע" חוגגים את מותו של יורם ("העולם שמח"). ורוניקה נכנסת ומסבירה שהתאהבה ביורם למרות מדיניות החברה לא להתאהב. אלון מסביר לה שבמילא אין טעם כי יורם מת, אבל מציע לה לחתום על חוזה. ורוניקה עולה לשמיים ופוגשת את יורם, והשניים מתנשקים ("לא יפריד דבר"). לאחר הקידה לקהל, שרים השחקנים את "אצל הדודה והדוד", לאחר שאיז'ו מסכים לכך.
שירים
עריכהמערכה ראשונה
עריכה| מס' | שם השיר | ביצוע |
|---|---|---|
| 1 | נתתי לה חיי | כולם |
| 2 | מדינה קטנה | כולם פרט ליורם ולברונהילדה |
| 3 | זה הכל בשבילך | יורם |
| 4 | חתונה | כולם פרט ליורם |
| 5 | אל תדברו איתי | יורם והשאר |
| 6 | הלא נודע | אלון, יורם והבנות |
| 7 | לו לו | כולם פרט ליורם ואלון |
| 8 | אור | כולם פרט ליורם ואלון |
| 9 | שקט שקט | ורוניקה והשאר |
| 10 | יו יה | כולם פרט לאלון |
| 11 | שיר עבודה | ברונהילדה והשאר פרט לאלון |
| 12 | שירות עצמי | אלון וכולם פרט ליורם |
| 13 | הבלדה על ארי ודרצ'י | כולם |
| 14 | חללית | לורה והשאר פרט לריטה |
| 15 | שיר המכולת | יורם והשאר |
מערכה שנייה
עריכה| מס' | שם השיר | ביצוע |
|---|---|---|
| 1 | תגיד לכולם לשבת | כולם פרט לאיז'ו, ורוניקה ויורם |
| 2 | תה עושה סחרחורת | ורוניקה ויורם |
| 3 | בדיעבד | כולם |
| 4 | כמה | ריטה |
| 5 | המגפיים של ברוך | צ'ולי |
| 6 | היא כל כך יפה | ורוניקה, יורם ואלון |
| 7 | היא התיישבה ליד פסנתר | צ'ולי |
| 8 | רוני | יורם |
| 9 | ילד מזדקן | ריטה וברונהילדה |
| 10 | אלף כבאים | כולם פרט לריטה, ורוניקה ואלון |
| 11 | גולית | כולם פרט לוורוניקה ויורם |
| 12 | מגדלור | איז'ו |
| 13 | העולם שמח | כולם פרט לוורוניקה ויורם |
| 14 | לא יפריד דבר | ורוניקה ויורם |
| 15 | אצל הדודה והדוד | כולם |
שחקנים ודמויות
עריכה| שם השחקן/ית | הדמות | אודות הדמות |
|---|---|---|
| עידן אלתרמן | יורם צוקרמן | גיבור המחזמר; סטנדאפיסט בן שלושים ושש, שרוצה להתאבד ומואס בחייו |
| טלי אורן | המנהלת ריטה/אהובתו של יורם | אהובתו של יורם שעוזבת אותו ביום חתונתם/המנהלת של מוסד "שקט שקט" |
| אור אילן | ורוניקה | בחורה דיכאונית, אהובתו של יורם מילדותו |
| אלון נוימן | אלון נודע | מנהל חברה להריגת אנשים, האנטגוניסט הראשי |
| תמר בן עמי | ברונהילדה שטופנהולץ | מטופלת במוסד. העוזרת של ריטה. |
| אתי ועקנין | לורה | מטופלת במוסד. נוטה להגיד "מה?" פעמים רבות ומאוהבת באלון |
| פיני קידרון | המספר / איז'ו | המספר של הסיפור, שונא את השיר "אצל הדודה והדוד". מתלבש בבגדים מוזרים וחפץ לבצע מונולוג |
| אסף שגב | צ'ולי | רוקיסט נוטה לכעסים שמטופל ארבע שנים במוסד |
| גידי גוב | אלוהים (קול בלבד) |
קישורים חיצוניים
עריכה- לילך וולך, "נתתי לה חיי" - מחווה יפה לדני סנדרסון ומחזמר מוצלח משל עצמו, באתר וואלה, 7 בפברואר 2012
- אורית הראל, ביקורת תיאטרון: נתתי לה חיי, באתר "מוטקה", 27 בפברואר 2012
- רון שוורץ, הולכים אל הלא נודע, באתר גלובס, 4 במרץ 2012