הבלדה על ארי ודרצ'י

"הבלדה על אָרִי ודֶרְצִ'י" היא בלדת רוק בסגנון אופרת רוק, שנכתבה והולחנה על ידי דני סנדרסון ובוצעה על ידי להקת כוורת.

"הבלדה על ארי ודרצ'י"
עטיפת ספר ילדים בהשראת "הבלדה על ארי ודרצ'י", מאויר על ידי אבנר כץ, 2011
עטיפת ספר ילדים בהשראת "הבלדה על ארי ודרצ'י", מאויר על ידי אבנר כץ, 2011
שיר בביצוע כוורת
מתוך האלבום פוגי בפיתה
יצא לאור 1974
תאריך הקלטה 1974
סוגה רוק מתקדם
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 6:32
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה דני סנדרסון
לחן דני סנדרסון
הפקה אברהם דשא (פשנל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"הבלדה על ארי ודרצ'י" מופיעה באלבום השני של להקת כוורת "פוגי בפיתה" שיצא לאור ב-1974. האלבום זיכה את הלהקה בתואר להקת השנה של קול ישראל והשיר הגיע למקום התשיעי במצעד הפזמונים השנתי (לאחר שבמצעדים השבועיים הגיע למקום הראשון במשך שבועיים).

"הבלדה" נכתבה כשיר איגיון הומוריסטי, כמו רבים משיריו של סנדרסון. ייחודה הוא שכל בית מהווה מעין סצנה/תמונה נפרדת, דבר ההופך אותה לאופרה בזעיר אנפין. פירוש המילה "אריוֶדרצ'י" (Arrivederci) באיטלקית הוא "להתראות". סנדרסון הפריד את המילה והפך אותה לשמות שתי דמויות: ארי ודרצ'י. השניים הם פועלי בנין שנרדמו בעת ריצוף בית. לאחר שהתעוררו, הפועלים החליטו להישאר מתחת לבלטות ולצאת משם רק בלילות כדי לרקוד סטפס, בעוד בעלת הבית, שאינה מודעת לפועלים, בטוחה שהרעש הוא פרי חלום.

מוזיקה

עריכה

אחת מההשפעות הבולטות ביצירה היא אופרת הרוק "טומי" אשר נכתבה במהלך שנות השישים והיוותה מודל לאופרות הרוק של סנדרסון. השיר מערב מספר סגנונות ובהם: רוק מתקדם, מזמור גרגוריאני, שירה גרונית במסורת המוזיקה המונגולית, הורה ושירי הלהקות הצבאיות. בהתאם לכך הוא כולל שינוי מקצבים מהיר בין הקטעים. משך השיר בביצוע המקורי הוא כשש וחצי דקות.

בביצוע השיר מנגנים, בין היתר, גידי גוב בחלילית, ויוני רכטר במספר כלי נגינה יוצאי דופן לאותה תקופה: מלוטרון, סינתיסייזר, סינתיסייזר מוג ומוג באס.

  • פתיחה (0:00 - 0:56) - השיר נפתח ב"מנגינת רועים" על ידי סולו חלילית (גידי גוב). בהדרגה מצטרפים כלים נוספים לחזרה על הנושא (0:00 - 0:28). זמר מצטרף סולו מצטרף למוטיב החוזר "הבלדה על ארי ודרצ'י" ולאחר מכן מצטרפים אליו זמרים נוספים. (0:28 - 0:56)
  • רצ'יטטיב (0:56 - 2:29) - נפתח במזמור גרגוריאני א-קפלה אשר במהלכו מסופרת מסגרת העלילה בסגנון רצ'יטטיב. המוזיקה עוברת לשירה גרונית מונגולית והמספר ממשיך כאשר ברקע נוספים אפקטים.
  • הורה (2:30 - 3:44) - המספר שר את הפזמון ולאחריו מצטרפים אליו זמרים נוספים. ההרכב המורחב חוזר על סיפור הרקע בשירה ומתחיל בעלילה.
  • בלדה (3:45 - 4:22) - לאחר קטע מעבר מתחיל קטע אינסטרומנטלי של סולו גיטרות (3:45 - 3:53). מעבר סולם לרגל הצגת תמונת בעלת הבית (3:53 - 4:22).
  • הורה (4:23 - 5:03) - שינוי מוזיקלי. המספר חוזר לסיפור הצמד ולמוזיקה המקורית (4:23 - 4:36). לאחר מכן חזרה לפזמון (4:37 - 5:03).
  • סיום (5:03 - 6:30) - מעבר אינסטרומנטלי שלאחריו מצטרפת הלהקה. קטע רוק של הכלים. חזרה לקטע הפתיחה של הלהקה וסיום.

בתרבות

עריכה
  • באלבום "סע לאט" (1974) של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב מופיע השיר "הבלדה על זומטי ולבטי". על פי יואב קוטנר מדובר בפרודיה על "הבלדה על ארי ודרצ'י".[1]
  • בשנת 2001 יצא סרט בשם השיר המתאר מערכת יחסים בין בחור תמהוני לבין נערה צעירה הבורחת מפנימיה לנערות לתל אביב. הקשר לשיר הוא עקיף, תמונות של כוורת מופיעות בסרט. במאי ותסריטאי: איתן לונדנר.
  • בשנת 2001 הועלה המופע "ארי ודרצ'י" בפסטיבל הרמת מסך בכוריאוגרפיה של דניאל פריד וסוניה דורליאנס ג'וסט. היצירה תוארה כ"ממעמקי המאבק הקיומי אל השחרור והאקסטזה: שירה חיה, סקסופון, ריקוד."[2]
  • כמעט ארבעים שנה לאחר כתיבת הבלדה עובד השיר לספר ילדים ואויר על ידי אבנר כץ (שאף שיתף פעולה עם סנדרסון בספרו הראשון).[3]

ביצוע

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • "הבלדה על ארי ודרצ'י" מאת דני סנדרסון, איורים: אבנר כץ, עריכה: דבורה בושרי. הוצאת אגם, 2011.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יואב קוטנר, פרק 68 - לילה שקט עבר על כוחותינו - סע לאט, מתוך "למרות הכל - סיפורו של הרוק הישראלי", אתר iCast.
  2. ^ אתר עמותת הכורוגרפים
  3. ^ "לראות אותם רוקדים זה משגע" – ריאיון עם אבנר כץ, ינואר 25, 2012