סביון יפו (שם מדעי: Senecio glaucus subsp. glaucus) הוא צמח עשבוני חד-שנתי נפוץ, אנדמי למישור החוף ממשפחת המורכבים[1]. הצמח בשרני, מכחיל וזקוף, גובהו 10 עד 30 ס"מ ותכופות הוא מסועף מבסיסו ופרחיו (הקרקפות) צהובים. העלים על פי רוב בשרניים בפרטים סמוכים לקו החוף ובעלי עלים ואונות צרות יחסית. המין שכיח בחולות של מישור החוף בחברת לענה חד זרעית, ותפוצתו המצומצמת משתרעת לאורך החוף המזרחי של הים התיכון, מאזור ביירות בלבנון ועד רצועת עזה, בואכה סיני ומצרים[2]. בעבר סביון יפו (Senecio joppensis) נחשב למין העומד בפני עצמו, אבל בעקבות מחקרים נמצא שהוא אחד משלושה תת-מנים של סביון הערבות שתפוצתה רחבה[3].

קריאת טבלת מיוןסביון יפו
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
סוג: סביון
מין: סביון יפו
שם מדעי
Senecio joppensis או Senecio glaucus
לינאוס, 1753

סביון יפו הוא אחד משלושה מינים שנפוצים מאוד: סביון הערבות במדבריות דרום ישראל, סביון אביבי באזורים הגשומים בצפון ישראל ומרכזה, סביון הערבות במדבריות דרום ישראל, וסביון יפו שהוא תת-המין של סביון הערבות לאורך מישור החוף.

סביון יפו הוא כמו סביון הערבות הוא מין ויקרי לסביון האביבי, שהתפתח ממנו כנראה בפלייסטוקן [חסר מקור].

עונת הפריחה מסוף דצמבר עד תחילת מאי. העלווה מתפתחת מתחילת נובמבר עד סוף מאי. הפירות ירוקים מופיעים בסוף ינואר ופיזור הזרעים מאמצע מרץ עד אמצע יוני[2].

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Senecio glaucus subsp. glaucus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 סביון יפו, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  3. ^ .Senecio glaucus L, .Senecio glaucus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סביון יפו בוויקישיתוף