סויוז (סדרת משגרים)
סויוז הייתה סדרת משגרים רב־שלבים בעלי מנוע דלק נוזלי, אשר שימשה את רוסיה לשיגור חלליות סויוז, לשיגור חלליות פרוגרס לתחנת החלל הבינלאומית ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". כל השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור וקוסמודרום פלסצק. בשנת 2004 לאחר שדרוג משמעותי של משגר "סויוז" נכנס לשימוש משגר מדגם סויוז 2. ב-2008 החלו להתבצע תוך שימוש ב"סויוז 2" שיגורים גם ממרכז החלל הגיאני שליד העיר קורו בגיאנה הצרפתית. באפריל 2016 בוצע שיגור הבכורה מקוסמודרום ווסטוצ'ני תוך שימוש במשגר "סויוז". בשנת 2019 לאחר קרוב ל-1000 שיגורים בוצע שיגור אחרון של משגר "סויוז" ומאז כל שיגורים מבוצעים על ידי סויוז 2.
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המראתו של משגר סויוז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | R-7 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | מרכז הטילים והחלל פרוגרס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ברית המועצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גרסאות |
סויוז סויוז L סויוז M סויוז U סויוז U2 סויוז FG | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור |
1/5, 31/6 (קוסמודרום בייקונור) LC-41, 16, 43 (קוסמודרום פלסצק) 1 (קוסמודרום ווסטוצ'ני) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 969 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 944 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כישלונות | 25 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 28 בנובמבר 1966 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 22 במרץ 2021 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטענים ידועים |
סויוז פרוגרס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 6,450 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משגר הסויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, אשר הוא עצמו היה פיתוח של הטיל הבליסטי הבין יבשתי R-7. בהתחלה היה המשגר תלת שלבי, אך דגם ה"מולניה" כלל שלב רביעי שאפשר הגעה למסלול גבוה יותר.
דגמים שונים של המשגר סויוז שוגרו למעלה מ-900 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר, ולמרות תכנונו הנחשב מיושן כיום, הוא מצטיין במחיר זול ואמינות גבוהה ביותר. בין ה-1 בפברואר 2003 ו-26 ביולי 2005, כאשר המעבורות האמריקאיות היו מקורקעות בשל אסון מעבורת החלל קולומביה משגרי הסויוז היו הדרך היחידה לאספקת מזון וציוד לצוות תחנת החלל הבינלאומית.
שרשרת ארוכה של שיגורים מוצלחים נשברה ב-15 באוקטובר 2002, כאשר משגר סויוז בלתי מאויש שנשא לוויין פוטון-M ושוגר מקוסמודרום פלסצק התפוצץ באוויר 29 שניות לאחר המראתו. אדם אחד נהרג ושמונה נפצעו באירוע זה. ב-21 ביוני 2005 נכשל שיגור סויוז ארבעה שלבי שנשא לוויין תקשורת צבאי מולניה-M כ-6 דקות לאחר השיגור, בשל אי הפרדות השלב השלישי והשני. המשגר התרסק באזור טיומן בסיביר.
דגמים
עריכה- סויוז – היה בשימוש בשנים 1966–1970. בוצעו 32 שיגורים.
- סויוז L – היה בשימוש בשנים 1970–1971. בוצעו 3 שיגורים. בדגם זה בוצע שימוש בשלב שלישי זהה למשגר מדגם "מולניה".
- סויוז M – היה בשימוש בשנים 1971–1976. בוצעו 8 שיגורים. בדגם זו בוצעו התאמות לביצוע שיגור של חללית מאוישת מדגם חדש. כאשר הפרויקט הופסק, משגרים נוצלו לשיגור לוויינים ריגול מדגם "זניט".
- סויוז U/סויוז U2 – היה בשימוש בשנים 1973–2012. בוצעו 885 שיגורים. דגם "סויוז U2" השתמש בדלק סינתטי שאיפשר להגדיל את המטען ב-200 ק"ג. דלק זה היה יקר והשימוש בו הופסק בשנות ה-90 של המאה ה-20.
- סויוז FG – היה בשימוש בשנים 2001–2019. בוצעו 70 שיגורים
