טיומן

**טיומן**
**Тюмень**
סמל טיומן סמל טיומן	דגל טיומן דגל טיומן
	מעון מושל מחוז טיומן
	מעון מושל מחוז טיומן
מדינה	רוסיה
אובלסט	טיומן
חבל ארץ	סיביר
ראש העיר	רוסלן קוחארוק
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	1586
שטח	235 קמ"ר
גובה	102 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	861,100 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	2,476 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	57°10′N 65°30′E / 57.167°N 65.500°E
אזור זמן	UTC +5
	http://www.tyumen-city.ru/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני טיומן

טיומן (ברוסית: Тюмень) היא עיר במערב סיביר שברוסיה, בירת מחוז טיומן, אחד המחוזות הגדולים בשטח הפדרציה הרוסית. העיר נמצאת על הנהר טורה, יובלו של טובול, שהוא יובלו של אירטיש. אוכלוסיית העיר: 768,358 אלף איש (נכון ל-2018).

גאוגרפיה

אקלים

אקלים בטיומן
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	3.6	7.3	17.1	30.7	33.7	35.2	35.6	35.0	31.2	23.1	12.8	6.7	35.6
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	-11.1	-8.0	0.0	9.7	17.9	23.3	24.4	21.4	15.0	7.1	-3.5	-9.1	7.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-19.6	-18.1	-10.5	-1.0	5.4	11.3	13.4	11.0	5.5	-0.6	-10.4	-16.8	-2.5
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	-41.1	-38.9	-32.7	-21.9	-9.9	-1.9	2.8	-0.1	-5.6	-19.2	-36.7	-44.0	-44.0
משקעים ממוצעים (מ"מ)	23.0	14.8	17.8	25.4	42.2	56.3	88.9	55.8	53.8	37.4	37.0	25.8	478.2
מקור: Погода и климат, Тюмень

היסטוריה

במקום שבו נמצאת כיום טיומן שכנה העיר המונגולית-טטרית צ'ינגי-טורה, שהוקמה בתקופת כיבושי ג'ינג'יס חאן ונקראה על שמו. לאחר התפרקות האימפריה המונגולית היה האזור בשליטת חאנות סיביר. ב-1585 צורף המקום לרוסיה לאחר פשיטה לסיביר בראשות ירמק טימופייביץ - הכובש הרוסי של סיביר. ב-5 ביולי 1586 הקימו הקוזקים במקום מבצר מסוג אוסטרוג, לפי צו של הצאר פיודור איוונוביץ'. העיר התחילה להתפתח כתחנה חשובה בדרך מרוסיה לסין וכן תחנה חשובה לקוזקים ולחוקרים הרוסיים לכיבוש סיביר. ב-1763 גרו בטיומן 7,000 איש.

ב-1836 נבנתה בעיר האונייה הראשונה בסיביר. ב-1885 נבנתה דרך העיר מסילת רכבת ממוסקבה לסיביר. במלחמת האזרחים ברוסיה ב-1918 שלט בעיר אלכסנדר קולצ'ק, מפקד הצבא הלבן, אך כבר באותה שנה היא נכבשה על ידי הצבא האדום. בזמן מלחמת העולם השנייה הועברו לעיר בתי חרושת רבים מאירופה, וחלקם נשארו בה אף אחרי המלחמה. גופתו החנוטה של לנין הועברה לעיר ב-7 ביולי 1941 מחשש שההפגזות הגרמניות על מוסקבה תפגענה בגופתו ולכן בעיר ניצב פסל לזכרו.

העיר היא בירת חבל טיומן המורחב מ-14 באפריל 1944. ב-1948 התגלה בחבל טיומן נפט והענף הנלווה נהפך לחלק משמעותי מאוד בכלכלת העיר. במשך זמן קצר בעיר נקבר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של יוון, ניקוס זכריאדיס.

בשנת 1911 נפתח בעיר בית הכנסת שנסגר בתקופת ברית המועצות. בשנת 1997 הוא נפתח מחדש.

תחבורה

את העיר משמש נמל התעופה הבין-לאומי רושצ'ינו.

ספורט

בעיר 10 אצטדיונים כשהגדול מביניהם הוא אצטדיון גאולוג, המשמש כמגרש הבית של מועדון הכדורגל טיומן, מליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה. בחסותו פועל גם מועדון קטרגל המתמודד בליגת העל הרוסית בקטרגל.

בעיר פועל גם מועדון ההוקי קרח רובין טיומן מליגת VHL ומועדון לגיון טיומן מליגת MHL.

בענף הכדורעף העיר מיוצגת על ידי מועדון הכדורעף טיומן מליגת העל הרוסית בכדורעף.

"אדרנלין טיומן" היא קבוצת רוגבי חובבנית שמתמודדת בליגה הפדרלית ובגביע הרוסי ברוגבי.

העיר אירחה את אליפות עולם בביאתלון בשנת 2018 ואירחה גם את אליפות אירופה בביאתלון.

ממשל

בניין הדומה העירונית

ראש העיר הוא האישיות הפוליטית הבכירה בעיר המתמנה בעקבות הצבעת הדומה העירונית של טיומן. מאז 31 במאי 2018 ממלא תפקיד זה רוסלן קוחארוק.

הרשות העירונית המחוקקת היא הדומה העירונית (Тюменская городская Дума) ובה 36 חברים.

העיר מהווה לבירת מחוז טיומן ולכן משמשת כמושב ממשלת מחוז טיומן ובה גם שוכן מעון המושל.

חלוקה מינהלית

מחוזות העיר

העיר מחולקת לארבעה מחוזות אדמיניסטרטיביים^[2]:

מספר במפה	שם	אוכלוסייה (באלפים)	שטח (קמ"ר)
1	המחוז האדמיניסטרטיבי המזרחי	180,257	59,9
2	המחוז האדמיניסטרטיבי קאלינין	210,998	204,2
3	המחוז האדמיניסטרטיבי לנין	—	218,1
4	המחוז האדמיניסטרטיבי המרכזי	—	126,5

ערים תאומות

לטיומן שבע ערים תאומות:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טיומן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של טיומן (ברוסית)
טיומן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טיומן (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Численность населения Российской Федерации по муниципальным образованиям на 1 января 2018 года
^ раздел «Территориальные органы Администрации» на официальном сайте администрации Тюмени.

הערים הגדולות של רוסיה נכון ל-2021^{[אוכלוסין 1]}
^ "Оценка численности постоянного населения по субъектам Российской Федерации". Federal State Statistics Service. נבדק ב-1 בספטמבר 2022. `{{cite web}}`: (עזרה)
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
מוסקבה סנקט פטרבורג
	1	מוסקבה	מוסקבה	12,655,050	11	אופה	בשקורטוסטן	1,125,933	נובוסיבירסק יקטרינבורג
	2	סנקט פטרבורג	סנקט פטרבורג	5,384,342	12	קרסנויארסק	קרסנויארסק	1,092,851
	3	נובוסיבירסק	נובוסיבירסק	1,620,162	13	וורונז'	וורונז'	1,050,602
	4	יקטרינבורג	סברדלובסק	1,495,066	14	פרם	פרם	1,049,199
	5	קאזאן	טטרסטן	1,244,254	15	וולגוגרד	וולגוגרד	1,004,763
	6	ניז'ני נובגורוד	ניז'ני נובגורוד	1,257,341	16	קרסנודאר	קרסנודאר	948,827
	7	צ'ליאבינסק	צ'ליאבינסק	1,187,960	17	סראטוב	סראטוב	830,155
	8	סמרה	סמרה	1,139,897	18	טיומן	טיומן	816,800
	9	אומסק	אומסק	1,144,759	19	טוליאטי	סמרה	693,072
	10	רוסטוב על הדון	רוסטוב	1,137,704	20	איז'בסק	אודמורטיה	648,468

[1] Численность населения Российской Федерации по муниципальным образованиям на 1 января 2018 года

[2] раздел «Территориальные органы Администрации» на официальном сайте администрации Тюмени.

[2021Census-3] "Оценка численности постоянного населения по субъектам Российской Федерации". Federal State Statistics Service. נבדק ב-1 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[אוכלוסין 1]