סולט אנ' פפה
סולט אנ' פפה (באנגלית: Salt-N-Pepa בתרגום חופשי לעברית: מלח ופלפל) היא שלישיית היפ הופ אמריקאית, במקור מקווינס, ניו יורק.[1][2] הקבוצה, שכוללת את שריל ג'יימס ("סולט"), סנדרה דנטון ("פפה"), ובמקור גם את לטויה הנסון, אשר הוחלפה על ידי דירדרה רופר ("די ג'יי Spinderella"), הוקמה ב-1985, והייתה אחד מהרכבי הראפ הנשיים הראשונים.[3][4] הן זכו ב-1995 בפרס גראמי לביצוע הראפ הטוב ביותר של צמד או קבוצה.
 | |
| מקום הקמה |
קווינס  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
מ-1985 |
| סוגה | ראפ, היפ הופ |
| חברת תקליטים | Polygram |
| שיתופי פעולה בולטים | En Vogue |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
שריל ג'יימס ("סולט") נדרה דנטון ("פפה") דירדרה רופר ("די ג'יי Spinderella") | |
| חברים לשעבר | |
| לטויה הנסון | |
  | |
היסטוריה עריכה
התחלות עריכה
הקבוצה נכנסה לתעשיית המוזיקה בזמן שמוזיקת היפ הופ נחשבה לטרנד חולף, וחברות התקליטים הגדולות סירבו להחתים אמני היפ הופ.[5] כתוצאה, רבים מאמני ההיפ הופ המוקדמים הפיקו את תקליטיהם בלייבלים עצמאיים. הלהקה, שקראה לעצמה במקור Super Nature, יצאה בסינגל הראשון שלהן, Showstopper, ב-1985. השיר סימפל מנגינה מתוך פסקול הסרט "נקמת המרובעים", וזכה לזמן אוויר בתוכנית רדיו מקומית, ואז הפך ללהיט במצעד ה-R&B.[2] סולט אנ' פפה עשו רושם חזק בעולם ההיפ הופ בתור הלהקה הראשונה שמורכבת מנשים בלבד. בתקופה בה פמיניסטיות יצאו בעוצמה נגד ההיפ הופ, שנטה לכלול קליפים שמחפיצים את גופן של נשים ומילים סקסיסטיות ואלימות, Salt-N-Pepa הציעו אלטרנטיבה חדשה, שעדיין נכללת בז'אנר ההיפ הופ. גם בשיריהן סקס היה נושא גלוי, ו"בואו נדבר על סקס" היה להיט ענק.[6]
אלבומים עריכה
Hot, Cool & Vicious (1986) עריכה
עם ההצלחה הראשונית של הסינגל, שם הקבוצה שונה ל-Salt-N-Pepa (כך כינו את עצמן, בבית הראשון של השיר) והן חתמו עם הלייבל העצמאי Next Plateau כדי להקליט אלבום באורך מלא.[2] רופר הצטרפה לקבוצה בתור הדי. ג'יי, כ-Spinderella, במקום לטויה הנסון.[7][8][9] והאלבום הראשון של הלהקה לא איחר לבוא, Hot, Cool & Vicious, ב-1986. האלבום הופק על ידי הרבי אזור, בן זוגה בזמנו של סולט, ומנהלה של הלהקה.[2] שנים מאוחר יותר, עלו בעיות משפטיות בין הנשים ואזור, כשהן שהאשימו אותו על תשלום לא הוגן של תמלוגים. האלבום הניב להיטים מינוריים מהסינגלים שבו - כולל "My Mic Sound Nice", "Tramp", ו-"Chick On The Side". אבל כאשר הדי. ג'יי והמפיק מסן פרנסיסקו, קמרון פול, יצר רמיקס לשיר "Push It", שהיה בבי-סייד של "Tramp", הלהקה חוותה את הלהיט הענק הראשון שלה.[2] "Push It" - שהגיע למקום 19 במצעד האמריקאי, ולמספר 2 במצעד הבריטי - זכה לסטטוס פלטינה בארצות הברית ובעוד מספר ארצות. הוא היה למועמד לפרס גראמי, דבר שהזניק את מכירות האלבום לפלטינה, כשדנטון, ג' יימס, ורופר זכו להיות הנשים הראשונות בז'אנר הראפ שזכו לכך.
A Salt with a Deadly Pepa (1988) עריכה
האלבום הבא של סולט אנ' פפה יצא ב-1988, A Salt with a Deadly Pepa. הוא כלל את הלהיט "Shake Your Thang", בהשתתפות להקת הגו-גו E. U., וגם את הלהיטים "Get Up Everybody (Get Up)" ו-"Twist and Shout"[10] האלבום נמכר ב-800,000 עותקים ברחבי העולם עם בערך 600,000 בארצות הברית, וזכה לסטטוס אלבום זהב.
Blacks' Magic (1990) עריכה
האלבום השלישי של ההרכב, Black's Magic, יצא ב-1990. זו הייתה הפעם הראשונה שרופר הופיעה בשירה, ולא רק בתקלוט. האלבום כלל שישה סינגלים, שחלקם הפכו ללהיטים, כולל "Expression", שהגיע למקום 26 בארצות הברית ומקום 23 בבריטניה, והגיע לסטטוס פלטינה; "Independent"; "I Don't Know" ; "Do You Want Me" שהגיע למספר 21 בארצות הברית, ומספר 5 בבריטניה, והוסמך כזהב; "Let's Talk About Sex" (מספר 13 בארצות הברית, מספר 2 בבריטניה) הוסמך כזהב, והוקלט מחדש מאוחר יותר בתור "Let's Talk About Aids"; ו-"You Showed Me" שהגיע למקום 15 במצעד הבריטי. האלבום נמכר ב-1.6 מיליון עותקים והוסמך כפלטינה.
אלבום מיטב הלהיטים A Blitz of Salt-N-Pepa Hits יצא ב-1992, וכלל להיטים משלושת האלבומים הראשונים.
Very Necessary (1993) עריכה
האלבום הרביעי נקרא Very Necessary, ויצא באוקטובר 1993 בלייבל London Records/Polygram.[10] האלבום היה לאלבום הנמכר ביותר שלהן עד כה, עם להיטים שכללו את "Shoop" (ארצות הברית #4, בריטניה #13); "Whatta Man" (ארצות הברית #3, בריטניה #7) (בהשתתפות En Vogue); ו-"None of Your Business". נמכרו שבעה מיליון עותקים של האלבום ברחבי העולם, כאשר חמישה מיליון מהם בארצות הברית (5x פלטינה), מה שהפך אותם לאקט הנשי הראשון (בין אם אקט סולו או הרכב) בתחום הראפ להשיג אלבום מולטי-פלטינה. חברות ההרכב נהנו מפרסום גדול יותר, ואף השתתפו בסרטים ותוכניות טלוויזיה. השלישייה זכתה בפרס גראמי לביצוע הראפ הטוב ביותר ב-1995 עבור הסינגל "None of Your Business", מה שהפך אותן גם לנשים הראשונות שזכו בגראמי עבור שיר ראפ.
Brand New (1997) עריכה
עד שיצא האלבום הבא שלהם, Salt-N-Pepa סיימו את תהליך ההתנתקות החוקי מאזור, שאותם הם האשימו באי תשלום תמלוגים. סולט כבר לא הייתה איתו בקשר רומנטי בשל העליות והמורדות התכופים. השלישייה גם עזבה את London Records וחתמו עם Red Ant Records, עדיין בהפצת Polygram. Red Ant Records הציעו להרכב מענק חתימה בסכום 15 מיליון דולר. וכך ב-1997 יצאה האלבום החמישי שלהם. ואולם, חברת ההפקה פשטה רגל זמן קצר לאחר מכן, והפסיקה את קידום כל האלבומים שלהם, כולל זה של סולט אנ' פפה. הקבוצה יצאה למסע הופעות בתמיכה באלבום, אבל ללא קידום או שיווק, הצליחו לייצר רק להיטים מינוריים - "R U Ready" ו-"Gitty Up". האלבום הוסמך כזהב בארצות הברית, עם מכירות של למעלה מ-500,000 עותקים שם, ו-200,000 נוספים ברחבי העולם. אמנם לא רב-מכר כמו קודמו, הרצף של אלבומי פלטינה וזהב של השלישייה לא נקטע.
פירוק עריכה
במרץ 1999, ההרכב יצא לסיבוב הופעות. פפה נישאה לבן זוגה מזה שנים, טריץ', מהרכב הראפ Naughty by Nature. בינואר 2000, יצא אלבום להיטים, The Best of Salt-N-Pepa, באירופה. ב-2001 טריץ' ופפה התגרשו.
מכיוון שהקבוצה לא הייתה מחויבת בשלב זה להקלטות נוספות, סולט החליטה שזה זמן טוב לפרוש, מכיוון שמאסה בתעשיית המוזיקה. הקבוצה התפרקה רשמית ב-2002. היא הודיעה על אלבום סולו שתוציא, אך זה לא התממש. היא השתתפה בהקלטת אלבום ראפ נוצרי, Holy South Worldwide, ב-2004.
פפה הופיעה בעונה החמישית של התוכנית של VH1 The Surreal Life. היא גם פרסמה אוטוביוגרפיה בשם Let's Talk About Pep באוגוסט 2008. הספר נכתב יחד עם הסופרת קארן הנטר. את ההקדמה כתבה קווין לטיפה, ואת אחרית הדבר מיסי אליוט. יחד עם הספר, פתחה אתר באותו השם, ואף הפיקה תוכנית בשם זה ב-VH1.
ספינדרלה (רופר) היא אישיות רדיו בלוס אנג'לס, ומארחת תוכנית ארצית של היפ הופ קלאסי. היא גם מתקלטת לעיתים במועדונים.
הקמה מחדש עריכה
.jpg)
ב-2005, סולט ופפה הופיעו יחד בתוכנית "Hip Hop Honors" ב-VH1, כאשר ההרכב הוכר בה על מקומו בהיסטוריית ההיפ הופ. כל שלוש הנשים חברו להופעה משותפת בתוכנית שנה מאוחר יותר, ושרו את "Whatta Man" יחד עם En Vogue, הפעם הראשונה מזה שש שנים שהופיעו יחדיו. ב-2007, הוקמה הלהקה מחדש.
באוקטובר 2007, התוכנית The Salt-n-Pepa Show שודר לראשונה ב-VH1. זו הייתה תוכנית ריאליטי, שתיעדה אירועים בחייהן של סולט ופפה בזמן שאלה חזרו אל אולפן ההקלטות, ואת הבעיות שחוו על הדרך. גם ספינדרלה השתתפה במספר פרקים. מאוחר יותר, בשנת 2008, השלישייה הופיעה בטקס פרסי ההיפ הופ של BET. באותה שנה, הן גם השתתפו בהופעת במה מיוחדת עם נשים בולטות אחרות משנות השמונים, ובשנים הבאות המשיכו להופיע בפסטיבלים ואירועים מיוחדים. באוקטובר 2010, זכתה השלישייה בפרס I Am Hip Hop מטעם פרסי ההיפ הופ של BET.
מופעים בולטים אחרים של חברות ההרכב כוללים את X פקטור אוסטרליה, פרסומת לחברת ביטוח Geico, ו-Lip Sync Battle, אותה מארח הראפר הקלאסי אל אל קול ג'יי.
דיסקוגרפיה עריכה
- 1986: Hot, Cool & Vicious
- 1988: A Salt with a Deadly Pepa
- 1990: Blacks' Magic
- 1993: Very Necessary
- 1997: Brand New
- 1990: A Blitz of Salt-n-Pepa Hits
- 1991: The Greatest Hits
- 1992: Rapped in Remixes: The Greatest Hits Remixed
- 1999: The Best of Salt-N-Pepa
- 2008: 20th Century Masters: The Millennium Collection
- 2011: Icon
פרסים ומועמדויות עריכה
- American Music Awards
- 1995: Favorite Hip-Hop Artist (nominated)
- 1995: Favorite R&B/Soul Duo or Group (nominated)
- Grammy Awards
- 1989: Best Rap Performance by a Duo or Group: "Push It" (nominated)
- 1992: Best Rap Performance by a Duo or Group: "Let's Talk About Sex" (nominated)
- 1995: Best R&B Performance by a Duo or Group: "Whatta Man" (w/ En Vogue) (nominated)
- 1995: Best Rap Performance by a Duo or Group: "None of Your Business" (winner)
- MTV Video Music Awards
- 1994: Best Dance Video "Whatta Man" – winner
- 1994: Best R&B Video "Whatta Man" – winner
- 1994: Best Choreography In A Video "Whatta Man" – winner
- 1995: Best Dance Video "None of Your Business" (nominated)
- 1995: Best Choreography "None of Your Business" (nominated)
- 2nd Annual VH1 Hip Hop Honors Honoree
ראו גם עריכה
- TLC (להקה)
- En Vogue
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סולט אנ' פפה (באנגלית)
סולט אנ' פפה, ברשת החברתית פייסבוק
סולט אנ' פפה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סולט אנ' פפה, ברשת החברתית אינסטגרם
סולט אנ' פפה, סרטונים בערוץ היוטיוב
סולט אנ' פפה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר אייטונס (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר ספוטיפיי
סולט אנ' פפה, באתר Last.fm (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר AllMusic (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר דיזר
סולט אנ' פפה, באתר Discogs (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר Songkick (באנגלית)- סולט אנ' פפה, באתר Genius
- סולט אנ' פפה, באתר SecondHandSongs
- סולט אנ' פפה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סולט אנ' פפה, באתר בילבורד (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר טיידל (באנגלית)
סולט אנ' פפה, באתר אמזון מיוזיק
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Elafros 2007, p. 196.
- ^ 1 2 3 4 5 Strong, Martin C. (2000). The Great Rock Discography (5th ed.). Edinburgh: Mojo Books. pp. 842–843. ISBN 1-84195-017-3.
- ^ Elafros 2007, pp. 193–194.
- ^ ""Ladies First": Queen Latifah's Afrocentric Feminist Music Video" (PDF). African American Review. נבדק ב-17 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Elafros 2007, p. 195.
- ^ White, Bay, Martin Jr., Deborah, Mia, Waldo E. (2013). Freedom on My Mind: a History of African Americans with Documents. Bedford St. Martins. p. 767.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Roberts, Michael (1999-04-01). "Seasoned Performers". Denver Westword. נבדק ב-2007-10-02.
- ^ Appiah, Kwame Anthony; Henry Louis Gates, Jr. (1999). Africana: The Encyclopedia of the African and African American Experience. Basic Civitas Books. p. 1661. ISBN 0-465-00071-1.
- ^ "Da Original". Discogs. נבדק ב-2007-10-02.
- ^ 1 2 Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 480. ISBN 1-904994-10-5.