סופרגירל (סרט, 1984)
סופרגירל (באנגלית: Supergirl) הוא סרט גיבורי-על בריטי משנת 1984 בבימויו של ז'אנו שוורץ על פי תסריט מאת דייוויד אודל. הסרט מבוסס על דמות DC Comics בעלת אותו שם ומשמשת כסרט ספין אוף מסדרת סרטי סופרמן של אלכסנדר ואיליה סלקינד. בסרט מככבים הלן סלייטר בתפקיד סופרגירל, יחד עם פיי דונאווי, מיה פארו ופיטר או'טול, כשמארק מקלור מגלם את תפקידו כג'ימי אולסן מסרטי "סופרמן". "סופרגירל" היה סרט גיבורי העל בשפה האנגלית הראשון שהציג אישה בתפקיד הראשי.[2][3][4]
מבוסס על | סופרגירל |
---|---|
בימוי | ז'אנוט שווארק |
הופק בידי | איליה סלקיינד |
תסריט | דייוויד אודל |
עריכה | מלקולם קוק |
שחקנים ראשיים |
סיימון וורד (זור אל) מיה פארו (אלורה אין זי) מורין טייפי (לוסי ליין) מארק מק'קלור (ג'ימי אולסן) הלן סלייטר (Supergirl) הארט בוכנר פיי דאנאוויי ברנדה ואקרו פיטר קוק פיטר או'טול דיוויד הילי |
מוזיקה | ג'רי גולדסמית' |
צילום | אלן יום |
מדינה | ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה |
|
חברה מפיצה | סרטי קולומביה, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 22 במרץ 1985 |
משך הקרנה | 125 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט נעורים, סרט פעולה, סרט פנטזיה, סרט מדע בדיוני, סרט ילדים |
תקציב | 35 מיליון דולר[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | supergirl |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט הוצג בהקרנת בכורה בבריטניה ב-19 ביולי 1984, אך לא הצליח להרשים את המבקרים והצופים.[5] דונאווי ואו'טול זכו במועמדות לפרס פטל הזהב לשחקנית הגרועה ביותר ולפרס השחקן הגרוע ביותר, בהתאמה. עם זאת, סלייטר הייתה מועמדת לפרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר. כישלונו של הסרט הביא בסופו של דבר את המפיקים למכור את זכויות סופרמן לקנון גרופ בשנת 1986. הה-DVD הראשון יצא לאור על ידי חברת הווידאו הביתי העצמאית Anchor Bay Entertainment בשנת 2000, ברישיון של בעלי הזכויות, StudioCanal. האחים וורנר רכשו את הזכויות לסרט והוציאו אותו מחדש ב-DVD בסוף שנת 2006 לצד יציאתו לאקרנים של סופרמן חוזר. אף על פי שמדובר בקאנון עם סרטי הסופרמן של כריסטופר ריב, הוא לא נכלל באף אחת ממהדורות ה-DVD או ה-Blu-ray של סופרמן של האחים וורנר.
עיבוד הסרט לספר נכתב על ידי נורמה פוקס מייזר ויצא לדפוס בכריכה רכה בשנת 1984.
עלילה
עריכהקארה זור-אל מתגוררת ביישוב קריפטוני מבודד בשם ארגו סיטי, בכיס של חלל טרנס-ממדי. אדם בשם זלטר מאפשר לקארה לראות פריט ייחודי ועוצמתי להפליא המכונה אומגהדרון, אותו הוא לווה ללא ידיעת רשויות העיר. עם זאת, לאחר תקלה, האומגהדרון מפוצץ לחלל. לאחר ששמעה את מידת הזהירות של הוריה, קארה עוקבת אחרי הפריט לכדור הארץ (עוברת טרנספורמציה ל"סופרגירל" בתהליך) במאמץ להשיבו ולהציל את העיר.
על פני האדמה, אומגהדרון משוחזרת על ידי סלינה, מכשפה תאוות-כוח שמסתייעת בביאנקה התמימה, המבקשת להשתחרר ממערכת היחסים שלה עם המכשף נייג'ל. אף על פי שאינה יודעת בדיוק מה זה, סלינה מבינה מהר מאוד כי אומגהדרון הוא חזק ויכול לאפשר לה לבצע לחשים קסומים אמיתיים. סופרגירל מגיעה לכדור הארץ ומגלה את כוחותיה החדשים. בדרכה של האומגהדרון היא מאמצת את השם לינדה לי, מזדהה כבת דודה של קלארק קנט ונרשמת לבית ספר לבנות בו היא מתיידדת עם לוסי ליין, אחותה הצעירה של לויס ליין שבמקרה לומדת שם. סופרגירל גם פוגשת את איתן, שעובד בתור חצרן בבית הספר והופך למושא אהבתה.
איתן תופס גם את עינה של סלינה, המדביקה אותו עם שיקוי אהבה (שיגרום לו להתאהב מיד באדם הראשון שהוא רואה במשך יום אחד); עם זאת, איתן חוזר להכרה בהיעדרה של סלינה ונודד ברחובות. סלינה זועמת ומשתמשת בכוחותיה החדשים כדי להחיות רכב בנייה שאותו היא שולחת כדי להחזיר את איתן, וגורמת לאנדרלמוסיה ברחובות תוך כדי כך. סופרגירל, במסווה של לינדה לי, מצילה את איתן, והוא מתאהב בה במקום.
סופרגירל וסלינה מתעמתות. נראה שידה של סופרגירל על העליונה עד שסלינה מזמנת כוחות חדשים לתפוס את איתן ובהמשך לפתות וללכוד את סופרגירל, ושולחת אותה לאזור הפנטום. שם, ללא כוחותיה, היא משוטטת במרחב, נופלת לבור לבה ומתעלפת. זלטר, שהגלה את עצמו לאזור הפנטום כעונש על איבוד אומגהדרון, מוצא את קארה מחוסרת הכרה. לאחר שהיא מתעוררת, זלטר משכנע את קארה לברוח ומקריב את חייו כדי לאפשר לה לעשות זאת. בחזרה לכדור הארץ, סלינה עושה שימוש לרעה באומגהדרון כדי להפוך את עצמה ל"נסיכת כדור הארץ" עם איתן כמאהבה. עם יציאתה מאזור הפנטום דרך מראה, סופרגירל מחזירה את כוחותיה ומתעמתת עם סלינה, המשתמשת בכוחו של אומגהדרון כדי לזמן שד צל ענקי. השד תוקף את סופרגירל וכשהיא על סף תבוסה היא שומעת את קולו של זלטר המפציר בה להילחם. סופרגירל משתחררת ומגלה באמצעות נייג'ל שהדרך היחידה להביס את סלינה היא להפוך את שד הצל כנגדה. סופרגירל מתחילה לעוף במעגלים סביבה, כשהיא לוכדת אותה בטורנדו. סלינה מותקפת על ידי השד כשהסופת רוח מושכת גם את ביאנקה. שלושתם נשאבים בחזרה לשער המראה, שם הם נלכדים לנצח. משוחרר מהכישוף של סלינה, איתן מודה באהבתו ללינדה. הוא אומר שהוא יודע שהיא וסופרגירל זהים זה לזה, אך גם יודע שזה אפשרי שהוא לעולם לא יראה אותה יותר ומבין שעליה להציל את ארגו סיטי. בסצנת הסיום נראית קארה מחזירה את אומגהדרון לעיר ארגו האפלה, שמיד נדלקת.
שחקנים ודמויות
עריכה- הלן סלייטר בתפקיד קארה זור-אל / לינדה לי / סופרגירל[6]
- פיי דונאוויי כסלינה
- פיטר או'טול בתפקיד זלטר
- הארט בוכנר בתפקיד איתן
- מיה פארו בתפקיד אלורה אין-זה
- ברנדה ואקארו בתפקיד ביאנקה
- פיטר קוק בתפקיד נייג'ל
- סיימון וורד בתפקיד צור-אל
- מארק מקלור בתפקיד ג'ימי אולסן
- מורין טייפי בתפקיד לוסי ליין
- דייוויד הילי בתפקיד מר דנברס
כריסטופר ריב אמור היה להופיע בהופעת קמע כסופרמן, אך פרש לפני תחילת הצילומים.[7] אי-הופעתו בסרט מוסברת באמצעות מהדורת חדשות בה נאמר כי סופרמן עזב את כדור הארץ ל"משימה שוחרת שלום לגלקסיה רחוקה". הבמאי טען כי מעורבות של ריב בסרט זה הייתה מעניקה אמינות גבוהה יותר, והוא הודה שהוא ייחל לכך שריב היה תורם תרומה להפקת הסרט. עם זאת, תצלום פרסום שלו כסופרמן הופיע ככרזה בחדר המעונות המשותף של לוסי ולינדה.
מארק מקלור מגלם בפעם הרביעית מבין חמש הופעותיו בסרטים הקשורים ל"סופרמן"; הוא השחקן היחיד שהופיע בכל ארבעת הסרטים המציגים את סופרמן ובסרט הספין-אוף הזה. דמי מור ניגשה לאודישנים לגילום דמותה של לוסי ליין, אך לבסוף השתתפה בצילומי "להאשים את בריו". מורין טייפי לוהקה במקומה לתפקיד.
קישורים חיצוניים
עריכה- "סופרגירל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "סופרגירל", באתר נטפליקס
- "סופרגירל", באתר AllMovie (באנגלית)
- "סופרגירל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "סופרגירל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "סופרגירל", באתר Metacritic (באנגלית)
- "סופרגירל", באתר אידיבי
- "סופרגירל", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "סופרגירל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דף הבית של סופרמן: סופרגירל – תקציר / ביקורת / ביקורת סרטים
הערות שוליים
עריכה- ^ FILM VIEW; THE SALKIND HEROES WEAR RED AND FLY HIGH Salmans, Sandra. New York Times 17 July 1983: A.15.
- ^ אתר העל סופרמן - סופרגירל
- ^ סקירה מקורית של ניו יורק טיימס
- ^ "ארוחת הערב שלי עם סופרגירל", מגזין פיפל, 3 בדצמבר 1984; ריאיון עם הלן סלייטר.
- ^ Maslin, Janet (1984-11-22). "The Screen: Helen Slater as 'Supergirl'". The New York Times. נבדק ב-2010-10-09.
- ^ Pantozzi, Jill (2009-12-07). "Helen Slater is Still "Super"". Comic Book Resources. נבדק ב-2010-10-09.
- ^ You Will Believe: The Cinematic Saga of Superman (Redemption), Warner Home Video, 2006.