סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר

סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר
Superman II: The Richard Donner's Cut
מבוסס על	סופרמן (קומיקס)
בימוי	ריצ'רד דונר; ריצ'רד לסטר (ללא קרדיט)
הופק בידי	פייר ספנגלר; מייקל ת'או (2006)
תסריט	קומיקס:; ג'רי סיגל; ג'ו שוסטר; תסריט:; מריו פוזוהרוברט בנטון; דייוויד ניומן; לזלי ניומן; טום מנקוויץ'
עריכה	סטוארט ביירד; מייקל ת'או
שחקנים ראשיים	מרלון ברנדו; ג'ין הקמן; כריסטופר ריב; טרנס סטמפ
מוזיקה	ג'ון ויליאמס; קן ת'ורן
צילום	ג'פרי אנסוורת', רובר פיינטר
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	האחים וורנר
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה, direct-to-video
הקרנת בכורה	28 בנובמבר 2006
משך הקרנה	116 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פעולה, סרט מדע בדיוני
תקציב	$54,000,000
סרט קודם	סופרמן: הסרט
סרט הבא	סופרמן 3
	דף הסרט ב־IMDb

סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר הוא סרט גיבורי על מדע בדיוני, עיבוד מחודש שנעשה בשנת 2006 לסרט "סופרמן 2" משנת 1980, סרט ההמשך לסופרמן: הסרט. זוהי גרסת הבמאי אותה ביים במקור הבמאי ריצ'רד דונר, שהוחלף בעת עשיית הסרט על ידי הבמאי ריצ'רד לסטר, ומככבים בו מרלון ברנדו, ג'ין הקמן, כריסטופר ריב וטרנס סטמפ בתפקידים הראשיים.

בשונה מגרסאות במאי אחרות, הסרט הוא גרסה שונה לחלוטין. למרות שהוא עדיין עוקב אחר אותה עלילה שהוצגה בסרט "סופרמן 2", יותר ממחציתו כולל סצינות רבות שלא נראו מעולם, שצולמו בידי דונר. בנוסף, גרסה זו של הסרט מכילה אפקטים מיוחדים חדשים ויצירי מחשב.

הסרט יצא בפורמט DVD, HD-DVD ו-Blu-ray ב-28 בנובמבר 2006. הסרט זכה בפרס סטלייט ובפרס סאטורן בקטגוריית מהדורת ה-DVD הטובה ביותר לשנים 2006–2007.

עלילה

הסרט פותח במקבץ קטעים חשובים מהסרט הקודם: ג'ור-אל דן את שלושת הקריפטונים זוד, אורסה ונון ל"אזור הפנטום" ושולח את בנו קאל-אל לכדור הארץ; שיגורם של שני הטילים הגרעיניים; כליאתו של סופרמן על ידי לקס לות'ר בבריכה התת-קרקעית והצלתו בידי מיס טסמאכר; ושינוי מסלולו של הטיל הראשון מניו ג'רזי לחלל. בינתיים, אזור הפנטום נסחף בחלל לעבר כדור הארץ בעקבות פיצוץ כוכב הלכת קריפטון, והתפוצצותו של הטיל הגרעיני בחלל גורם לגל הדף אשר מנפץ את אזור הפנטום ומשחרר את שלושת הקריפטונים מכלאם. הם שמים את פעמיהם לעבר הירח.

בדיילי פלאנט, לויס ליין מתחילה לחשוד שקלארק הוא סופרמן. היא מאששת את חשדותיה על ידי ציור חליפה, מגבעת ומשקפיים על תצלום של סופרמן בעיתון. היא מנסה לשכנע את קלארק שהיא יודעת את זהותו בכך שהיא קופצת מחלון המשרד אל עבר הרחוב. קלארק רץ במהירות-על לרחוב ובעזרת נשימת-על וקרני הלייזר מאט את תנועתה ופותח סככה שתשמש כטרמפולינה ותבלום את נפילתה. כאשר היא מביטה כלפי מעלה, היא רואה את קלארק משקיף מבעד לחלון, כאילו התבונן כל אותה עת במתרחש.

גנרל זוד, אורסה ונון מגיעים לירח ומגלים כי הם נעשים חזקים יותר ככל שהם מתקרבים לשמש, וזאת לאחר שהרגו בקלות יתרה את חברי המשלחת המשותפת בין נאס"א לבין ברית המועצות. הם מחליטים לעוף לכיוון כדור הארץ, לו הם קוראים יוסטון בעקבות שדר שקלטו מהאסטרונאוטים.

בכלא, לקס לות'ר מתכנן בריחה ביחד עם עוזרו אוטיס. כשאוטיס מגלה ללות'ר שסופרמן תמיד עף לכיוון צפון כדי לחמוק מגילוי רדאר, לות'ר מציע לעקוב אחריו בעזרת קופסה שחורה שעוזרת לקלוט גלי אלפא. לות'ר נמלט מהכלא לבסוף בעזרתה של מיס טסמאכר, שמגיעה בכדור פורח לחצר הכלא, אך משאיר את אוטיס מאחור משום שהוא מכביד עליהם. הוא עוקב אחר איתותי הקופסה השחורה לאזור הארקטי בו שוכן מבצר הבדידות ומפעיל בו את לוח הבקרה הקריפטוני. הוא מגלה אודות שלושת הקריפטונים מהולוגרמת הקלטה של ג'ור-אל. הוא מחליט ליצור שיתוף פעולה עימם כדי להביס את סופרמן ולשלוט בעולם.

קלארק ולויס מגיעים למפלי ניאגרה שבאונטריו קנדה כדי לחשוף רשת תרמיות נגד זוגות נשואים. לויס מבחינה בילד אשר מחליק ממעקה הבטיחות ונופל למפלים העצומים ומזעיקה עזרה. קלארק, מחוץ לטווח ראייה, משתנה לסופרמן ומציל את הילד. חזרה בסוויטת המלון שלהם, לויס מחליטה לגלות אחת ולתמיד אם קלארק הוא סופרמן. היא מכוונת עליו אקדח ויורה. היא מסתכלת בתדהמה כשקלארק מסיר את משקפיו ובמבט רציני אומר לה שקלארק יכול היה למות אם היא הייתה טועה. לויס, בטוויסט הומוריסטי, מגלה שהשתמשה בכדור סרק. בינתיים, שלושת הקריפטונים מגיעים לעיירה קטנה באיידהו, שם הם מכריזים על שליטתם המלאה בכדור הארץ בפני אנשי העיירה, לאחר שעצרו את הכוחות הצבאיים המאיימים עליהם. הם שמים פעמיהם לבית הלבן ומביסים בקלות את הכוחות המגנים על נשיא ארצות הברית. גנרל זוד מאלץ את הנשיא לכרוע ברך מולו כאשר הנשיא מתפלל לבואו של סופרמן לעזרתם.

סופרמן לוקח את לויס למבצר הבדידות ומתוודה לאהבתו כלפיה. בהתייעצות עם אביו, הוא מתכוון לוותר על חובותיו כסופרמן כתמורה לחיים נורמלים עם לויס. למרות תחינותיו של ג'ור-אל למען ישקול שנית, קלארק נכנס לתא החושף אותו לקרניים האדומות של כוכב קריפטון, הפושטות אותו מכוחותיו. בעקבות כך, התא נהרס. בני הזוג נוסעים למסעדה בעיירה הסמוכה, וקלארק מגלה שאינו יכול להתמודד מול ביריון פשוט, שמרביץ לו בקלות. מצב רוחו של קלארק מחמיר כשהוא צופה בנשיא ארצות הברית נכנע לגנרל זוד בתשדיר טלוויזיה, שבו זוד קורא לסופרמן להתייצב מולו. קלארק מגיע להכרה שהוא חייב לחזור למבצר הבדידות ולמצוא דרך שתחזיר לו את כוחותיו. הוא מגיע למבצר, כעת חלל אפל וחשוך, ולעיניו מתגלה הקריסטל הירוק. הוא מפעיל את לוח הבקרה, וג'ור-אל נחזה לפניו ואומר לו שהדרך היחידה בה יוכל להחזיר לו את כוחותיו תהיה אם יתמזג עם בנו וימות. ג'ור-אל נפרד לשלום מבנו והופך לדמות גשמית. בזמן שהוא נוגע בבנו, הוא מחזיר לו את מלוא כוחותיו ונמוג.

לקס לות'ר מגיע לבית הלבן ומציע לשלושת הקריפטונים דרך למצוא את סופרמן תמורת חלקת אדמה, אוסטרליה. הוא מציין בפניהם כי סופרמן הוא למעשה בנו של ג'ור-אל, האיש אשר גרם לכליאתם. שלושת הקריפטונים תוקפים את הדיילי פלאנט ומתעמתים מול פרי וייט, ג'ימי אולסן ולויס ליין. סופרמן מופיע ומקבל את הצעתו של זוד לדו-קרב. לאחר קרב אימתנים ברחובות מטרופוליס, אורסה ונון זורקים אוטובוס על סופרמן ותושבי מטרופוליס חושבים אותו למת. הם יוצאים למתקפה על שלושת הנבלים (בפחות הומור סלפסטיק שבגרסתו של לסטר). סופרמן מגיח מהאוטובוס ההרוס, לכאורה מובס, ועף משם. לות'ר מציע לזוד את מבצר הבדידות תמורת קובה.

שלושת הקריפטונים עושים את דרכם צפונה למבצר הבדידות יחד עם לקס לות'ר ולויס ליין. זוד מתעמת מול סופרמן ומאיים על חייה של לויס ובוגד בלות'ר. לות'ר לפתע מצודד בסופרמן, אשר אומר לו למשוך את שלושת הנבלים לתא הקריסטל אשר יפשוט מעליהם את כוחותיהם. אולם, לות'ר בוגד בסופרמן ומגלה לזוד את תוכניתו ללכוד אותם. בלית ברירה, סופרמן נכנס לתא הקריסטל ומגיח מתוכו חלש. הוא כורע ברך בפני זוד ולוקח את ידו, אך מרסק אותה ומעיף את זוד לתהום. לות'ר מגלה שסופרמן הפך את התהליך כך שהחדר עצמו חשוף לקרניים האדומות, בכך פשט משלושת הנבלים את כוחם בעוד סופרמן היה מוגן. אורסה ונון גם הם מובסים בקלות, וסופרמן ולויס עפים מהמבצר, משאירים את לות'ר לנדוד ברחבי האזור הארקטי (בסצנה מחוקה מתגלה כי לות'ר נעצר על ידי כוחות המשטרה שבאזור). סופרמן משמיד את מבצר הבדידות בעזרת קרני הלייזר שלו ומחזיר את לויס הביתה.

לויס נכנסת ליאוש משום שחייה לא יהיו כמקודם, אך מבטיחה לסופרמן שתשמור בסוד על זהותו. הוא מחזיר לאחור את הזמן ומונע את דבר גילוי זהותו ואת פריצתם של שלושת הקריפטונים מאזור הפנטום, ומחזיר את החיים למסלולם הטבעי, אם כי גם לויס וגם פרי וייט מרגישים תחושת דז'ה וו קלה. לבסוף, סופרמן מגיע כדמותו של קלארק למסעדה באזור הארקטי ומטפל בביריון כאילו היה ילד קטן, להפתעת כולם.

שחקנים ראשיים

היסטוריה

בשנת 1977, ריצ'רד דונר תכנן לצלם עיבוד מודרני אפי בן שני חלקים לחוברות הקומיקס של סופרמן. כאשר כבר צולמו 80% מהסרט השני, ולאחר שהקרנת הסרט הראשון נדחתה בשל המשך הצילומים, צילומי הסרט הוקפאו כדי שדונר יוכל להתרכז בהשלמת הסרט הראשון.

בעקבות יציאתו לאקרנים של הסרט הראשון בדצמבר 1978, רבים שיערו כי דונר ייקרא לחזור ולהמשיך בצילומי הסרט השני שהופסקו. אולם, מספר אירועים הובילו להחלפתו בבמאי אחר. נוסף על כך, מפיקי הסרט אלכסנדר ואיליה סלקיינד הודיעו כי בכוונתם להסיר את הסצינות בהן צולם מרלון ברנדו משום שלא היו מעוניינים לשלם לשחקן את סכום הרווחים שדרש בעקבות יציאת הסרט (11.75% מסכום הרווחים הכולל). דונר בזמנו גינה את ההחלטה הזו, וטען כי הוא רוצה לביים את הסרט בדרכו ובתנאים שהוא מכתיב.

מתחים הוסיפו לעלות בין המפיקים לדונר במשך 19 חודשי הצילומים של שני הסרטים, ובין היתר הואשם דונר בכך שחרג מסכום התקציב ומלוח הזמנים שהוקצבו לו. דונר, לעומת זאת, טען שמעולם לא קיבל דרישות תקציב או לוח זמנים מפורש. בהערות ה-DVD, המפיק פייר ספנגלר ציין כי הוצע לדונר לחזור ולביים, אך לפי מגזין וראייטי, דונר דרש את הסרתו של ספנגלר מההפקה אחרת הוא לא יחזור למלאכת הבימוי. המפיק איליה סלקיינד, מצידו, ציין שהסרתו של ספנגלר מהפקת הסרט הייתה רק אחת מדרישותיו של דונר, וכי הוא גם רצה שליטה מלאה בתהליך ההפקה וגם להחזיק בעריכה הסופית של הסרט - דרישות להן סירבו המפיקים.

במאי מחליף

ריצ'רד לסטר שימש כמתווך בין אלכסנדר ואיליה סלקיינד לבין דונר למשך מרבית הצילומים. חשדות עלו כי לסטר ימשיך את פועלו של דונר כבמאי, למרות שאיפתו של דונר להשיג שליטה מלאה על סרטיו. המקרה נעשה מורכב יותר עם מותם של הצלם ג'פרי אונסוורת' והמעצב ג'ון בארי. טום מנקוויץ', שהיה אחראי למלאכת הכתיבה, ואשר כמו דונר רצה ליצור סרטים מציאותיים ולא קאמפיים, סירב לחזור אם דונר לא ישוב. בעקבות כך, גם העורך סטוארט ביירד עזב. המלחין ג'ון ויליאמס הפנה את תשומת לבו לפרויקטים אחרים (מלחמת הכוכבים - פרק 5: האימפריה מכה שנית ושודדי התיבה האבודה) והזוג סלקיינד ולסטר שכרו את שירותיו של קן ת'ורן להשלים את הפסקול לסרט השני.

סופרמן 2 אלטרנטיבי

כדי שלסטר ייחשב כבמאי רשמי של הסרט השני, יותר מ-51% מהחומר המצולם צריך היה להיות משלו. אי לכך, לסטר ארגן מחדש וצילם סצינות רבות עם צוות השחקנים, בכך השאיר את רוב החומר המצולם של דונר בחדר העריכה. שני התסריטים של סופרמן נכתבו בזמנו על ידי מריו פוזו, רוברט בנטון, דייוויד ולזלי ניומן. כאשר נבחר דונר לביים את הסרט, הוא שכר את התסריטאי טום מנקוויץ' לשכתב מחדש את התסריט, להסיר דיאלוגים מיותרים ולהסיר סצינות שלמות שנחשבו קאמפיות מדי. עם החלפתו של דונר בלסטר, נשכרו דייוויד ולזלי ניומן מחדש לשכתב את התסריט ולהחזירו למצב הקודם. כך לדוגמה, בטיוטה של ניומן, סצנת הפתיחה של הסרט כללה החזקת בניין בניו יורק כערובה בידי טרוריסטים - סצנה שהושמטה לחלוטין בטיוטה של מנקוויץ'. הזוג ניומן הכניסו חזרה את הסצנה, והעבירו את מקום האירוע לפריז. סצנות נוספות כללו את קפיצתה המכוונת של לויס לתוך מפלי ניאגרה ואת גילויו של קלארק כסופרמן לאחר שלא שרף את ידו (סצנה שנכתבה מחדש על ידי מנקוויץ', שבה לויס יורה בקלארק באקדח הטעון בכדורי סרק).

ג'ין הקמן סיים לצלם באותה תקופה את הסצינות שבהן הופיע, כך שהיו אלה הסצנות היחידות שנותרו ללא שכתוב מחודש. הסצנות שכללו את מרלון ברנדו נחתכו כולן מהמוצר המוגמר, ואף הוכנסו מחדש סצנות שצולמו מהסרט הראשון.

מטרתו של לסטר הייתה לצלם מהר ובזול, כדי להימנע מחריגות בתקציב ובלוח הזמנים. לפי צוות ההפקה והשחקנים, הדבר השפיע רבות על איכות הסרט, כאשר סצנות מסוימות נכתבו וצולמו מחדש. בסופו של דבר, גרסתם הקאמפית של הזוג ניומן והכיוון הקומי שבבימויו של לסטר הביא להצלחתו המסחררת של הסרט, אם כי נגזרה על ידי דונר כ"גרסה פגומה".

פיתוח הגרסה של דונר

התכנון ליצירת 'הגרסה של ריצ'רד דונר' לא נכנס לפעולה אלא לאחר תהליך השחזור של הסרט הראשון בשנת 2001, שבו נוספו לסרט סצינות מחוקות בין היתר. בזמן זה, חומר צילום רב משני הסרטים התגלה בארכיון האולפנים באנגליה על ידי העורך מייקל ת'או, שחלק נכבד ממנו היה צילומים של דונר. מעט לאחר מכן, דונר התבקש ליצור גרסה מורחבת ל'סופרמן 2', אולם הבמאי היה מנוע מלחזור ולגעת בסרטו הישן.

אולם, הפצרות חוזרות ונשנות של מעריצי הסרטים בבקשה לאפשר לדונר לשוב ולערוך מחדש את סרטו גרמו לאולפנים לפעול. היה צורך בפתרון בעיות משפטיות (חומר רב היה עדיין בחזקתם של אלכסנדר ואיליה סלקיינד) וכן בצורך לשכנע את דונר לשוב בו מסירובו. כמו כן, הייתה הבעיה שבסצינות בהן הופיע מרלון ברנדו. רק לאחר צאת הסרט סופרמן חוזר, שבו נעשה שימוש בסצינות, בעיות אלו נפתרו.

עבודה על הפרויקט החלה בסוף 2005, אם כי ללא כל התערבות מצידו של דונר. עם הזמן, הבמאי התקרב מחדש לפרויקט הגנוז, עד שביוני 2006 צירף מחדש את התסריטאי טום מנקוויץ' לתהליך ההפקה המחודשת. ת'או ציין כי רוב החומר מגרסת דונר נחתך מהסרט ולתוכו שולבו כבר סצינות חדשות מגרסתו של לסטר. היה צורך בעבודת עריכה רבה ומורכבת כדי לחבר מחדש את הסצינות (יש לציין כי הכל נלקח מנגטיבים ישנים). נעשה שימוש בחומר של לסטר רק במקומות בהם היה צורך בהשלמת הסיפור, שכן עדיין הסרט לא היה גמור. סצנת החזרה בזמן שבה נעשה שימוש בסוף הסרט היא זו שתוכננה להיות במקור, ולא מה שנראה בסרט הראשון, שנערך מחדש כדי להביא לסיום מהיר של החלק הראשון.^[1]

ביקורת

"סוף כל סוף ניתן לראות את חזונם המלא של ריצ'רד דונר וטום מנקוויץ'. במקור שניהם יצרו את שני הסרטים כסיפור אחד הנפרס על פני שני חלקים וכעת מתגמל לראות את הסיפור תם ונשלם."

— ג'יימס גריי^[2]

"הסרט הוא ניצחון הכוונה, המצית מחדש את כנפי הדמיון על ידי כך שיוצר זווית חדשה לסימן שאלה ישן מאוד. 'הגרסה של ריצ'רד דונר' נותנת לנו את המבט הקרוב ביותר מבעד למראה לקלאסיקה אבודה שלא זכתה לעוף במרומי התיאטראות."

— בריאן אורנדורף,^[3]

"הסרט הוא הישג אמנותי מדהים... חזון שונה ורדיקלי לסופרמן שלא רק נשאר נאמן מבחינה היסטורית לבסיסו של הזיכיון אלא גם לגישתו של דונר לחומר."

— טוד גילקרייסט,^[4]

מבקרים רבים הריעו למאמץ שביצירת העריכה המחודשת. כמה הגיבו בגישה חיובית לטון האפל והרציני אליו פנה סרט ההמשך, בשונה מגרסתו של לסטר - טון אשר הקנה לסרט תחושה אמיתית של סרט המשך. עם זאת, תחושת עצבות מסוימת שררה שכריסטופר ריב לא נמצא עוד כדי להעריך את העבודה שהושקעה. שחקני הסרט מרגו קידר, שרה דאגלס וג'ק אוהלורן מאמינים כי "סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר" היא נעלה יותר מזו של לסטר. אתר הביקורות Rotten Tomatoes נתן לסרט רייטינג של 90%, בעוד הגרסה של לסטר ב-89%.^[5]

אולם, לא כל הביקורות היו חיוביות. כמה מהמבקרים הביעו אכזבה שבשימוש במבחן הבד של השחקנים באחת הסצינות בסרט, כמו גם בשימוש חוזר שבאלמנט החזרה בזמן שנעשה גם בסרט הראשון. כמו כן, עבודת העריכה של מייק ת'או ספגה אף היא ביקורת חריפה, בה סצינות חוברו להן יחדיו בצורה חדה למדי ולא זורמת, מה שגרם לחולשתה הרצינית של העריכה המחודשת. נוסף על כך, מרבית הרומנטיקה שהייתה בגרסתו של לסטר אבדה לה בין העריכות החפוזות של הגרסה החדשה.^[6]