פתיחת התפריט הראשי

סחר חופשי הוא מדיניות כלכלית ממשלתית הדוגלת באי התערבות ביצוא סחורות או בהצבת מגבלות על יבוא סחורות, בעזרת הטלת מכסים (על סחורות יבוא) או סובסידיות (על סחורות יצוא) או קביעת מכסות. על פי עקרון היתרון היחסי מדיניות זו מאפשרת לצדדים למסחר להפיק יתרונות משותפים מסחורות ומשירותים.

על פי מדיניות סחר חופשי, מחירים נקבעים על פי ביקוש והיצע, והם לבדם קובעים הקצאת משאבים. סחר "חופשי" שונה מצורות מדיניות סחר אחרות שבהן הקצאת הסחורות והשירותים בין המדינות הסוחרות נקבעים על ידי אסטרטגיות קביעת מחירים השונים מאלה שהיו נקבעים בהיעדר פיקוח. מחירים הנקבעים על פי מדיניות הם תוצאה של התערבות ממשלתית בכוחות השוק בדרך של קביעת מחירים או הגבלת ההיצע, כולל פרוטקציוניזם. התערבות ממשלתית כזו עשויה להעלות או להפחית את מחיר הסחורות והשירותים לצרכנים וליצרנים גם יחד. מאז מחצית המאה ה-20 קיימת מגמה של הפחתת מכסים ומגבלות מטבע על סחר בינלאומי בין ממשלות בעולם. עם זאת הגבלות אחרות העשויות להיות יעילות באותה מידה במניעת סחר חופשי, הן כוללות מכסות יבוא, מסים, ודרכים שונות למתן סובסידיות לתעשייה מקומית.

מאפייני סחר חופשיעריכה

סחר חופשי כולל את המאפיינים הבאים:

  • מסחר בסחורות ללא מיסים או חסמי מסחר אחרים (למשל, מכסות יבוא, או סובסידיות ליצרנים)
  • מסחר בשירותים ללא מיסים או חסמי מסחר
  • העדר מדיניות "מעוותת מסחר" (כגון מיסים, סובסידיות, תקנות, או חוקים) הנותנת לחברות, משקים, או יצרנים, יתרון על פני אחרים
  • גישה חופשית לשווקים
  • גישה חופשית למידע על השוק
  • אין אפשרות לחברות לעוות את השוק באמצעות מונופולים או אוליגופולים בתמיכה ממשלתית[1].

לרוב סחר חופשי נעשה באופן הדדי בין מדינות החותמות על הסכמי סחר, אך מדינה יכולה להחליט באופן חד-צדדי על פתיחת תחום לסחר חופשי. בשנת 2011 ביטלהמדינת ישראל באופן חד-צדדי את המכס על כ-400 מוצרי צריכה, במטרה לצמצם את יוקר המחיה[1].

היסטוריהעריכה

בטרם הופיעה דוקטרינת השוק החופשי, וההתנגדות הקיימת לה עד עצם היום הזה, התפתחה מדיניות המרקנטיליזם באירופה של המאה ה-16. שניים מן הכלכלנים הבריטים הראשונים שהתנגדו למרקנטיליזם היו אדם סמית ודייוויד ריקארדו.

כלכלנים אשר תמכו בסחר חופשי האמינו כי סחר היה הגורם לפריחתן הכלכלית של ציוויליזציות מסוימות. אדם סמית לדוגמה טען כי הגברת הסחר לא רק שגרמה לפריחתן של תרבויות מזרח תיכוניות דוגמת מצרים, יוון ורומא, אלא אף בנגל (במזרח הודו) וסין. עושרה האדיר של הולנד, לאחר שהשתחררה משלטון ספרד ודגלה בסחר חופשי, הפכה את הוויכוח בין גישת המרקנטליזם לבין סחר חופשי לשאלה החשובה ביותר בכלכלה במשך מאות שנים. מדיניות של סחר חופשי עמדה בניגוד למדיניות כלכלית של מרקנטליזם, בדלנות, קומוניזם, פופוליזם, וקווי מדיניות כלכלית אחרים, לאורך מאות שנים.

מסחר במושבות הבריטיות באמריקה נשלט על ידי המערכת המרקנטילית הבריטית באמצעות פקודות הסחר והניווט. עד לשנות ה-60 של המאה ה-18 רק מתיישבים מעטים תמכו באופן גלוי בסחר חופשי, בין השאר כיוון שחוקי הסחר לא נאכפו באופן קפדני, אולם גם מכיוון שהסוחרים במושבות לא רצו להתחרות עם סחורות זרות ומשלוחי סחורות. כך, טוען ההיסטוריון אוליבר דיקרסון כי הרצון לסחר חופשי לא היה מגורמי המהפיכה האמריקאית. רק לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית, כאשר הפרלמנט הבריטי חוקק, בשנת 1775, חוק המטיל סגר ימי על נמלי המושבות האמריקאיות המורדות (Prohibitory Act 1775), הגיב הקונגרס הקונטיננטלי, ב-6 באפריל 1776, בהכרזת עצמאות כלכלית, תוך פתיחת נמלי אמריקה ליבוא סחורות. משכך, לדעת ההיסטוריון ג'ון וו. טיילור, סחר חופשי נכפה על ארצות הברית.

הכלכלה המודרנית במאה ה-21 מתאפיינת בסחר חופשי חלקי, בהתאם להסכמים בין המדינות השונות[1].

טענות בעד ונגד הסחר החופשיעריכה

טענות בעד הסחר החופשיעריכה

  • האצת העושר הלאומי של המדינה[1].
  • הגדלת ההיצע[1].
  • הפחתת המחירים לצרכן[1].
  • הקטנת הפרוטקציוניזם תפחית את החשש למתן שוחד לרגולטורים[1].


טענות נגד הסחר החופשיעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 סמואל גרג, "ישראל והסחר החופשי" השילוח 16, אוקטובר 2019