סטיבן ברדבורי

סטיבן ג'ון בראדבורי (באנגלית: Steven John Bradbury; נולד ב-14 באוקטובר 1973 בסידני) הוא מחליק על קרח אוסטרלי בתחום ההחלקה המהירה במסלול קצר, שהפך ב-2002 לספורטאי האוסטרלי הראשון, והראשון ממדינה כלשהי בחצי הכדור הדרומי, שזוכה במדליית זהב באולימפיאדת החורף.

סטיבן ברדבורי
Steven John Bradbury

הזכייה המפתיעה של סטיבן בראדבורי במדליית הזהב באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002)
הזכייה המפתיעה של סטיבן בראדבורי במדליית הזהב באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002)
לידה	14 באוקטובר 1973 (בן 50) סידני, אוסטרליה
מידע כללי
שם לידה	Steven John Bradbury
מדינה
השכלה	אוניברסיטת גריפית' Springwood State High School
גובה	1.78 מטרים
ספורט
ענף ספורט	החלקה מהירה על הקרח
הישגים
פרסים והוקרה	מדליית המסדר של אוסטרליה (26 בינואר 2007)
מאזן מדליות מתחרה עבור אוסטרליה המשחקים האולימפיים ארד לילהאמר 1994 5000 מ' קבוצתי זהב סולט לייק סיטי 2002 1000 מ' אליפות העולם זהב אוסטרליה 1991 5000 מ' קבוצתי ארד סין 1993 5000 מ' קבוצתי כסף בריטניה 1994 5000 מ' קבוצתי

בראדבורי התפרסם בעולם כולו בזכות ההישג – ובעיקר בזכות הדרך המוזרה והמעניינת בה הושג. באוסטרליה, עם זאת, הוא נזכר כספורטאי יוצא דופן שמעבר להישג הזה הביא לאוסטרליה הישגים נוספים בספורט החורף - תחום שאוסטרליה אינה מתמחה בו, וכספורטאי נחוש שהתגבר על שתי פציעות קשות מאוד שאיימו על תפקודו ואף על חייו – ושב להתחרות בהצלחה רבה.

הזכייה באליפות העולם (1991) ואולימפיאדת אלברוויל (1992)

ב-1991 הדהימו בראדבורי ושלושת חבריו לנבחרת אוסטרליה את עולם ההחלקה כאשר זכו במדליית זהב באליפות העולם, שהתקיימה מול הקהל הביתי בסידני, במרוץ המרדף הקבוצתי ל-5000 מטר במסלול קצר.

עם זאת, באולימפיאדת אלברוויל (1992) אליה הגיעו כאלופי העולם, נכשלה נבחרת אוסטרליה כששניים מחבריה התרסקו על המסלול בחצי הגמר. בראדבורי, שהגיע לאולימפיאדה כמחליף בלבד, לא השתתף בה למעשה.

אולימפיאדת לילהאמר (1994)

למודת ניסיון מר מאולימפיאדת אלברוויל, הגיעה נבחרת אוסטרליה ובראדבורי בתוכה לגמר המרדף הקבוצתי באולימפיאדת לילהאמר (1994) אחרי שעלתה בקושי רב מחצי הגמר. הם החליטו לאור ניסיונם להחליק בצורה בטוחה ולא לקחת סיכונים כדי לא למעוד, ולקוות להשיג לפחות נבחרת אחת מבין הארבע שעלו לגמר ולזכות במדליה.

וכך אכן היה – מעידה שקרתה לרביעייה הקנדית גרמה לה לאבד זמן יקר, והרביעייה האוסטרלית עברה למקום השלישי. למעשה, לקראת הסיום נאבקו האוסטרלים מול הרביעייה של ארצות הברית על מדליית הכסף; אולם נאמנים לאסטרטגיה שלהם, החליטו לא להסתכן בהתנגשות, האטו והסתפקו במדליית ארד היסטורית – המדליה הראשונה אי פעם של אוסטרליה באולימפיאדת החורף.

בראדבורי התחרה גם בתחרויות האישיות ל-500 ול-1000 מטר במסלול קצר, אולם נשר בחצי הגמר ובסיבוב המוקדם בהתאמה.

אוסטרליה, עם בראדבורי בהרכבה, המשיכה להצליח במרוץ המרדף הקבוצתי באותה שנה כשזכתה במדליית כסף באליפות העולם בגילדפורד, בריטניה.

הפציעה הראשונה

ב-1995, בזמן תחרות במונטריאול, אירעה התנגשות בין בראדבורי ומתחרה נוסף. שניהם נפלו על הקרח, וסכין נעל ההחלקה של המתחרה הנוסף גרמה לבראדבורי חתך עמוק בירכו הימנית, תוך שהיא חותכת את וריד הירך ומחמיצה במעט את עורק הירך. החיתוך של כלי דם מרכזי, בתוספת קצב לב מהיר של מחליק שזה עתה קיים מרוץ, גרמו לבראדבורי לאבד במהירות 4 ליטרים מדמו והעמידו אותו בסכנת מוות. כל ארבעת הראשים של השריר הארבע ראשי בירכו נחתכו לכל רוחבם. בראדבורי התאמץ להישאר בהכרה, כי חשש שאם יאבד את ההכרה – ימות.

בסופו של דבר נזקק בראדבורי ל-111 תפרים ושיקום של שנה וחצי, בטרם חזר להתחרות.

אולימפיאדת נאגנו (1998)

כשהוא מאושש מהפציעה הקשה התייצב בראדבורי לאולימפיאדה השלישית שלו, ושוב התחרה הן כחלק מהרביעייה של ארצו במרדף הקבוצתי והן במרוצים האישיים ל-500 ו-1000 מטר. במרוצים האישיים הוא נחשב לפני המשחקים למועמד לגיטימי למדליה.

אולם האולימפיאדה הייתה כישלון מוחלט עבור בראדבורי והנבחרת האוסטרלית כולה. במרדף הקבוצתי סיימה אוסטרליה אחרונה מבין 8 הנבחרות, ובשני המרוצים האישיים נשר בראדבורי במוקדמות עקב התנגשויות עם מתחרים אחרים.

הפציעה השנייה

ב-2000, בעת החלקת אימון, נפל מחליק אחר ממש לרגליו של בראדבורי. בראדבורי, שלא יכל לעצור או להתחמק, ניסה לדלג מעליו, אולם רגליו פגעו במחליק השכוב על הקרקע והוא צלל כשראשו קדימה אל הלוחות שבצידי המסלול. כתוצאה מכך שבר בראדבורי שתי חוליות בצווארו. הוא נזקק לטיפול מסובך שכלל השתלת פינים בגולגולתו וברגים בחזהו ובגבו. למרות שהרופאים בישרו לו על סיום ימיו כמחליק על הקרח, התעקש בראדבורי וחזר להתחרות.

אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) והזכייה במדליית הזהב

באולימפיאדת סולט לייק סיטי התחרה בראדבורי במרוץ ל-1000 מטר כאשר הוא חסר סיכוי ממשי למדליה. הוא עבר פציעה קשה ששיבשה את הכנותיו, והיה מבוגר יותר מהדור החדש של המחליקים.

בראדבורי ניצח במקצה המוקדם שלו ועלה בקלות לרבע הגמר – ומכאן החלה שרשרת של אירועים כנגד כל הסיכויים, שהביאו לו את שעתו היפה ביותר.

ברבע הגמר הגיע בראדבורי שלישי במקצה שלו, וכיוון שרק שניים היו מיועדים לעלות לחצי הגמר – חשב שנשר מהמשך התחרויות. אולם מאוחר יותר התברר כי המחליק שסיים שני נפסל. בראדבורי קודם למקום השני וזכה בכרטיס לחצי הגמר.

בעצה אחת עם מאמניו הגיע בראדבורי למסקנה כי מול המתחרים הטובים בעולם, שהיו צעירים ממנו ובכושר טוב ממנו, אין לו סיכוי רב להתחרות בסיבולת ובמהירות. במקום זאת, עדיף לו להחליק בצורה בטוחה רחוק מהדבוקה, ולקוות שהמתחרים האחרים בלהיטותם לנצח ייקחו סיכונים ואולי ימעדו. בחצי הגמר עמד בראדבורי בטקטיקה שהגה עם מאמניו, וברוב המירוץ השתרך במקום האחרון; אולם התנגשות בין שלושה מתחרים שנפלו על מסלול הקרח אפשרה לו להשתחל למקום השני, ולזכות בכרטיס לגמר.

בגמר השתרך בראדבורי במקום האחרון במשך המרוץ כולו. בהקפה האחרונה לקראת הסיום, כאשר ארבעת המתחרים האחרים נאבקים על המדליות, מעד אחד מהם וגרם להתנגשות המונית, וכל הארבעה התרסקו על מסלול הקרח. בראדבורי המופתע, שהיה היחיד שנותר על רגליו, החליק אל מעבר לקו הסיום – וזכה מן ההפקר במדליית הזהב, הראשונה אי פעם של ספורטאי ממדינה כלשהי בחצי הכדור הדרומי באולימפיאדת החורף.

בראדבורי השתתף גם בתחרות המרדף הקבוצתי עם נבחרתו, ובתחרויות האישיות ל-500 ול-1500 מטר – אולם לא נחל עוד הצלחות.

לאחר הזכייה

ההישג ההיסטורי, ובמיוחד הדרך בה הושג, עוררו מחלוקת. היו שטענו כי ניצחונו של בראדבורי הוא הוכחה שמרוצים במסלול קצר, המועדים להתנגשויות ונפילות, הם משחק מזל יותר מאשר תחרות של יכולת ספורטיבית. אחרים טענו שניצחונו של בראדבורי מסמל את ה"אנדרדוג" שלא נכנע ולבסוף מנצח.

באוסטרליה, בה היו מודעים להישגיו הקודמים ולחזרתו לפעילות אחרי פציעות קשות, הפך בראדבורי לגיבור. עם זאת, לסלנג האוסטרלי נכנס הביטוי "לעשות בראדבורי" (Pulling a Bradbury) או בצורת הפועל "Bradburying", שפירושו – לנצח או לזכות במשהו מן ההפקר או כתוצאה ממאבק בין צדדים אחרים. בול דואר שנושא את תמונתו של בראדבורי הוצא לרגל זכייתו, כתוספת לסדרת הבולים שהוצאו עבור הזוכים האוסטרלים במדליות זהב באולימפיאדת סידני (2000)

הפרישה ואחריה

בראדבורי פרש מהחלקה פעילה אחרי אולימפיאדת סולט לייק סיטי, והפך למרצה ומרואיין מבוקש עד היום. הוא התייחס תמיד להישגו ולדרך בה הגיע בהומור הראוי, אולם הקפיד להדגיש שהוא רואה בזכייה במדליית הזהב גמול ראוי על המזל הרע שפקד אותו בשלבים הקודמים של קריירת ההחלקה שלו, ועל התמדתו ונחישותו לחזור להתחרות אחרי הפציעות.

ב-2005 הוציא את האוטוביוגרפיה שלו, "Last Man Standing" ("האחרון שנשאר עומד"). באותה השנה השתתף בגרסה האוסטרלית ל"רוקדים עם כוכבים", והיה המודח הראשון.

ב-2006 שימש פרשן בתחרויות ההחלקה המהירה באולימפיאדת טורינו.

ב-2007 זכה בתואר אצולה אוסטרלי – מדליית "מסדר אוסטרליה" שהעניקה לו אליזבת השנייה, מלכת בריטניה לשעבר, שהייתה גם מלכת אוסטרליה.

באותה שנה פתח בקריירה חדשה של נהג מרוצים, במרוצי פורמולה וי.

ב-2010 שימש פרשן של רשת הכבלים האוסטרלית פוקסטל בשידוריה מאולימפיאדת ונקובר.

ב-2019 התחרה ברדבורי במהדורה האוסטרלית של תוכנית המציאות "הישרדות". הוא הודח ביום ה-12 וסיים במקום ה-20.

קישורים חיצוניים

• סטיבן ברדבורי, באתר olympedia.org
• סטיבן ברדבורי, באתר DriverDB לנהגי מרוצים