סטניסלבה רוטמן קצ'מרצ'יק

סטניסלבה רוטמן קצ'מרצ'יק (בפולנית: Stanislawa kaczmarczyk rotman;‏ 26 במרץ 1914 – 22 באוגוסט 1999) הייתה מחסידי אומות עולם, שהצילה יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. רואת חשבון במקצועה, שפעלה בוורשה, פולין.

סטניסלבה רוטמן קצ'מרצ'יק

אין תמונה חופשית
לידה	26 במרץ 1914
פטירה	22 באוגוסט 1999 (בגיל 85)
מדינה	פולין
מקצוע	רואת חשבון
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה	חסידת אומות העולם (17 ביולי 1989)
קישורים חיצוניים
יד ושם	סטניסלבה רוטמן קצ'מרצ'יק

ביוגרפיה

סטניסלבה ויעקב רוטמן

סטניסלבה קצ'מרצ'יק נולדה בעיר ורשה. אמה נפטרה בלידתה והיא הועברה לרשות דודתה בעיר פלוצק שבפולין שם חונכה וגדלה.

בשכנות למשפחתה גרה משפחת יעקב רוטמן, כך שהמשפחה הכירה היטב את משפחתו של רוטמן שהיה חבר ילדות שלה. משפחתו של רוטמן קנתה מגרש מדודתה ובנתה שם את ביתה. למשפחתו הייתה חנות לחומרי בניין ומנסרה ודודתה נהגה לקנות אצלם חומרים לשיפוץ הבית. כאשר נפטרה דודתה של סטניסלבה היא נשארה לבד ורוטמן סייע לה לארוז את תכולת הבית ולעבור לגור עם משפחתה המורחבת בכפר הנמצא דרומית לוורשה עד פרוץ המלחמה.

כאשר פלשו הגרמנים לפולין (ספטמבר 1939), נהרס כליל הבית שבו היא גרה. בהתבגרה היא חזרה לוורשה, שם פגשה שוב את יעקב אשר סיפר לה כי הגרמנים שפלשו לפלוצק הטילו חוקים אנטי-יהודיים נוקשים, והחלו מיד ב"טיהור" היהודים מהעיר. היהודים נדרשו לצאת לרחובות לעבודות שונות ובאופן תדיר הכו אותם. יעקב נעצר בשעה שהוביל סוכר לכפר לפרנסתו. רק לאחר שחברו להובלת הסוכר שידע גרמנית התערב, שוחרר יעקב ועבר לגור בוורשה. סטניסלבה הזמינה את רוטמן להתארח בביתה עד שימצא דירה. רוטמן שהתרגש מאוד מההצעה הנדיבה נענה לה. חבריו היהודים של רוטמן, ברחו גם הם מעיירות קטנות על מנת להתיישב בוורשה. הם הגיעו לעיתים קרובות לביתה של סטניסלבה ושהו בו תקופות קצרות מאוד, לילה או שניים, בחדר הקטן והצפוף, עד שמצאו מקום בטוח להסתתר בו.

באוקטובר 1940 הוקם הגטו בוורשה וחל איסור על יהודים לשהות בחלקי העיר האחרים. מי שהפר את האיסור הסתכן בעונש מוות. בפרסומי השלטונות הגרמניים שפוזרו בעיר, הוזהרה האוכלוסייה לבל תסתיר או תעניק סיוע בכל דרך ליהודים. יעקב חשש שהוא מסכן את סטניסלבה אך היא הרגיעה אותו ואמרה לו שהחליטה שישרדו יחד או שימותו יחד. סטניסלבה יזמה את פעולות ההסתרה שלה: היא כינתה את יעקב בשם הפולני "יאנק", השיגה עבורו מסמכים מזויפים על שם אחיה, ולדיסקסאו קצ'מרצ'יק, הם התחזו לזוג נשוי. במספר פעמים אף הצילה אותו מהמשטרה הפולנית "הכחולה" אשר רדפה אחריו.

קברה של סטניסלבה רוטמן קצ'מרצ'יק

היא עזרה וסייעה גם ליהודים נוספים בכך שאפשרה להם להסתתר בדירתה. לדוגמה, באחד הימים אחד ממכריה, היפוליט טומצ'יק, הביא לביתה את פלקה סולקובה שברחה מן הגטו עם בתה בת ה-7. השתיים התגוררו במחסן ביתו של טומצ'יק במשך כשבוע אולם לאור החשש שהוא מעורר חשד, הוא ביקש להעבירן למקום מסתור בטוח, וסטניסלבה קיבלה אותן בברכה. בעדותה, סיפרה שריחמה על הילדה שעברה התעללות במקומות שונים. במקביל, הבטיחה לסולוקבה שתנסה להשיג עבורה תעודה 'ארית' אמיתית. היא הצליחה להשיג את תעודת הלידה של אחותה המנוחה מרישומי הכנסייה, מה שאפשר לסולקובה להשיג מסמכים נוצריים רשמיים. מאותו יום, שונה שמה של סולקובה לוונדה קצ'מרצ'ק ומשפחתה התרחבה. בשלב מסוים אף סידרה לסולקובה ולבתה מקום מגורים אצל אחד מידידיה. כעבור זמן , אחד משוטרי המשטרה הכחולה החל לסחוט את סטניסלבה כספית ואיים שאם לא תשתף פעולה ידווח עליה. בשל הלחץ הכבד, נאלצו יעקב וסטניסלבה לעבור דירה. בדירה החדשה סייע לה יעקב לבנות מחסן בתוך ארון הבגדים, על מנת שבזמן חיפוש יוכל להסתתר שם. סטניסלבה החלה לעבוד במפעל לתפירת ביגוד לחיילים על מנת להתפרנס ולהציג לסביבה חיים רגילים.

באחד הימים כאשר התכוננה לצאת לעבודה, שמעה מהומה במסדרון מכיוון שהגרמנים והמשטרה הכחולה ערכו חיפוש בדירות הבניין. היהודים שנתפסו נשלחו למחנות. באותה עת הסתתרו בדירתם שני אנשים חולים והם נכנסו מיד לארון, ואז נשמעה דפיקה בדלת. סטניסלבה שוחחה איתם בגרמנית ובכך עוררה את אמונם של הנאצים. הנאצים הורו לשוטרי המשטרה הכחולה לעבור לדירה הבאה, בעוד שהם נכנסו לדירתה של סטניסלבה. בקור רוח היא הראתה להם דווקא את ארון הבגדים בו הסתתרו שני היהודים, כשהחלק החשוף מול הגרמנים היה עמוס בבגדים. היא הרגישה שהגרמנים מביטים בה בחביבות, מה שגרם להם לבדוק את הדירה באופן שטחי. הם המשיכו בסיור ומצאו סכין גילוח ולשאלתם מי מתגלח בדירתה, השיבה כי אחיה עובד באחוזה סמוכה המנוהלת על ידי הגרמנים, כמכונאי לתיקון טרקטורים. לדבריה, האח נהג לשהות בדירתה בסופי שבוע. ברגע שהגרמנים עזבו היא יידעה את יעקב בדבר השיחה על מנת לתאם גרסאות. כעבור זמן קצר הגיעו הגרמנים שוב ודפקו על דלתה. הם ביררו עמה לגבי הדירה מתחתיה. כיוון שסטניסלבה ידעה כי השכן ממוצא אוקראיני מסתיר בדירה זו יהודים, אם משותקת, בנה ונכדה בן ה 5, היא השיבה שבדירה מתגורר דייר שעוזב בכל בוקר מוקדם על מנת להתפרנס ולתמוך כלכלית באמו.

ב-1 בספטמבר 1944 החלו הפגזות לדיכוי המרד הפולני בעיר ורשה ויעקב וסטניסלבה ירדו למקלט. יום אחד, כשסטניסלבה שהתה במקלט ללא יעקב, הפצצה חדרה למקום וקברה את יושבי המקום בין ההריסות. יעקב הצליח לאתר אותה בין כל ההריסות, הוציא אותה ולקח אותה לבית החולים הצבאי והיא ניצלה. בעדותה סיפרה סטניסלבה:" יעקב נשלח למחנה בפרושקוב יחד עם כל תושבי ורשה. כאשר הציג תעודה של הצלב האדום שיחררו אותו. כך הגיע גם הוא לבית אחי, ונשארנו שם עד יום השחרור. אבל גם שם יעקב היה צריך להסתתר, כי הגרמנים עשו חיפושים בביתו של אחי" (מתוך עדותה של סטניסלבה רוטמן – Stanislawa Rotman – חסידת אומות העולם).

לאחר המלחמה

בשנת 1946 נישאו סטניסלבה קצ'מרצ'יק ויעקב רוטמן. הם חזרו לעירם פלוצק ובשנת 1947 נולדה להם בת בשם בוז'נה. בשנת 1949 חזרו סטניסלבה, יעקב ובתם לורשה. הם חלמו להגיע ל ישראל אולם נותרו בורשה. יעקב לקה בליבו ונפטר בשנת 1980. ב-1987 החליטה סטניסלבה רוטמן לעזוב את פולין ועלתה לישראל כדי להצטרף לבתה, שעלתה לארץ שנתיים קודם לכן. ב-1995 החלה בתה בוז'נה רוטמן, לעבוד ביד ושם כמנהלת המדור הפולני של מחלקת חסידי אומות העולם. בשנת 2019 סטניסלבה הלכה לעולמה.

הכרה והנצחה

ב-17 ביולי 1989 הכיר יד ושם בסטניסלבה רוטמן-קצ'מרצ'יק כחסידת אומות העולם. שמה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.

במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של סטניסלבה. קברה אותר בהר המנוחות בירושלים. על קברה הוספה לוחית חסד אחרון.

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סטניסלבה רוטמן קצ'מרצ'יק".