סטראדה ביאנקה
סטראדֶה ביאנקֶה (באיטלקית: Strade Bianche; בעברית: "דרכים לבנות") הוא מרוץ אופניים חד-יומי שנערך בחודש מרץ. המרוץ מוזנק ומסתיים בסיינה ומשמש כחלק מקלאסיקות האביב. המנצח הראשון במרוץ היה אלכסנדר קולובנב (אנ') הרוסי. שיאן הניצחונות במרוץ הוא פביאן קנצ'לארה השווייצרי שניצח שלוש פעמים במרוץ.
כינוי | Europe's southernmost northern classic |
---|---|
מדינות | איטליה |
סוג | מרוץ חד יומי |
אורך המסלול | 215 קילומטרים (נכון למהדורה האחרונה) |
חודש | מרץ |
משך | 1 ימים |
היסטוריה | |
התקיים לראשונה | 2007 |
מרוצים עד כה | 18 |
מנצח ראשון | אלכסנדר קולובנב |
מוביל במספר הניצחונות | פביאן קנצ'לרה (3 ניצחונות) |
מנצח אחרון | טאדיי פוגאצ'אר |
שנת מרוץ אחרונה | 2024 |
המרוץ מאורגן על ידי חברת RCS (אנ'). אף על פי שהמרוץ נחשב למרוץ חדש שנוסד "רק" בשנת 2007, בעוד לשאר קלאסיקות האביב יש ותק של עשרות שנים, הוא זכה במהירות להתעניינות ופופולריות ומשמש כאחד המרוצים החד יומיים החשובים והיוקרתיים באיטליה. והוא אחד מסבב מרוצי הוורלד טור, הסבב הבכיר ביותר למרוצי כביש. ונבחר להיות כאחד מהמרוצים החד-יומיים הספורים הנכללים בסבב הוורלד טור. משנת 2015, נערך גם מרוץ נשים.
המאפיין הבולט במסלול המרוץ, שגם הקנה למרוץ את שמו, הוא מקטעים של דרכי עפר מהודקות שצבען בהיר (כצבע אדמת החרסית המקומית) המשובצים במסלול של כביש האספלט. במקרה שיורד גשם לפני או בזמן המרוץ, מקטעים אלו הופכים בוציים ותנאי המרוץ נעשים קשים עוד יותר.
היסטוריה
עריכהמונטה פאשי ארויקה
עריכהב-1997 התקיים לראשונה מסע האופניים (במתכונת "גראן פונדו") "ל'ארויקה" (אנ'), שיועד לרוכבים חובבנים על אופני וינטג' בלבד. המסע החל והסתיים בעיירה גאיולה (אנ') שמצפון לסיינה. מטרת המארגנים הייתה לנסות להחיות את תנאי המרוצים שהיו נהוגים בעבר, על אופניים כבדים וישנים, בדרכי עפר ובכבישים ישנים שחלקם לא היו סלולים היטב. מסע האופניים צבר פופולריות ואף הועתק במשך השנים למקומות נוספים בעולם.[1] ל'ארויקה קיים גם כיום ומשתתפים בו כ-7,500 רוכבים.[2]
בשנת 2007 נערך יומיים אחרי המסע הפופולרי גם מרוץ מקצועני, שנקרא מונטה פאשי ארויקה לאחר שקיבל את החסות המסחרית של הבנק המקומי, "Banca Monte dei Paschi di Siena". המרוץ החל בגאיולה והסתיים לאחר 180 קילומטר בסיינה. במרוץ ניצח אלכסנדר קולובנב הרוסי מקבוצת CSC.
ב-2008, הועבר המרוץ למחצית הראשונה של מרץ, קרוב יותר לקלאסיקות האביב וניצח בו פביאן קנצ'לארה. ב-2009 נוספו למרוץ כ-10 קילומטר, לאורך כולל של 190 קילומטר. עד 2011 כלל שם המרוץ את שם הבנק מונטה פאשי, וב-2012, לאחר שהבנק הפסיק את החסות המסחרית, הפך רשמית ל"סטראדה ביאנקה".
סטראדה ביאנקה
עריכהב-2014, המרוץ התחיל בסן ג'ימיניאנו. בשנת 2015, שונה שמו שוב ל"סטראדה ביאנקה - ארויקה פרו", באותה השנה נוסד גם מרוץ נשים ונקרא באותו השם. במרוץ ניצחה מייגן גווארנייר האמריקאית. ב-2017, המרוץ הפך למרוץ וורלד טור. תאריך המרוץ נמצא בסמוך למרוצים כמו טירנו - אדריאטיקו ומילאנו - סן רמו, ולכן הרבה מהמשתתפים במרוץ אחד נוהגים להשתתף גם בשניים האחרים. אף על פי שהמרוץ נערך באיטליה, נכון ל-2020 ניצח בו רק רוכב איטלקי אחד; מורנו מוזר מקבוצת קנונדייל ב-2013.
ב-2024 ניצח טאדיי פוגאצ'אר לאחר בריחת יחיד נדירה באורכה, אליה יצא מעל ל-80 קילומטר מקו הסיום.
מנצחים
עריכהשנה | רוכב | קבוצה |
---|---|---|
2007 | אלכסנדר קולובנב | קבוצת CSC |
2008 | פביאן קנצ'לרה | קבוצת CSC |
2009 | תומאס לופקוויסט | קבוצת קולומביה |
2010 | מקסים איגלינסקי | אסטנה (אופניים) |
2011 | פיליפ ז'ילבר | אומגה פארמה לוטו |
2012 | פביאן קנצ'לארה | רדיו שק - ניסן |
2013 | מורנו מוזר | קנונדייל |
2014 | מיכל קוויאטקובסקי | קוויק סטפ |
2015 | זדנק שטיבר | קוויק סטפ |
2016 | פביאן קנצ'לארה | טרק-סגפרדו |
2017 | מיכל קוויאטקובסקי | קבוצת סקיי |
2018 | טיש בנוט | לוטו–סודאל |
2019 | ז'וליאן אלאפיליפ | קוויק סטפ |
2020 | ווט ואן ארט | יומבו–ויסמה |
2021 | מת'יו ואן דר פול | אלפסין–פניקס |
2022 | טאדיי פוגאצ'אר | יו. איי. אי. אמירטס |
2022 | תומאס פידקוק | אינאוס גרנדיירס |
2024 | טאדיי פוגאצ'אר | יו. איי. אי. אמירטס |
הכי הרבה ניצחונות
עריכהניצחונות | רוכב | מהדורות |
---|---|---|
3 | פביאן קנצ'לארה | 2008, 2012, 2016 |
2 | מיכל קוויאטקובסקי | 2014, 2017 |
2 | טאדיי פוגאצ'אר | 2022, 2024 |
מרוץ הנשים
עריכה- ערך מורחב – סטראדה ביאנקה לנשים
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סטראדה ביאנקה
- סטראדה ביאנקה, ברשת החברתית פייסבוק
- סטראדה ביאנקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סטראדה ביאנקה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
עריכה- ^ Eroica rides: The growing popularity of retro bikes, באתר cyclingweekly, 5 באוקטובר 2016
- ^ Vintage bottles and heroic cycling at L'Eroica, באתר elite-it, 2 באוקטובר 2019