סיכת ביטחון

אביזר רכיסה הכולל סיכה

סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה פשוט, הכולל סיכה, מנגנון קפיצי וחֶבֶק. לחבק שתי מטרות - ליצור לולאה סגורה כך שהסיכה תהודק היטב אל מה שהיא רוכסת, ולכסות את קצה הסיכה כדי להגן על המשתמש מהקצה החד.

סיכת ביטחון

סיכות ביטחון משמשות בעיקר להידוק בדים או בגדים. שימוש נפוץ בהן היה הידוק חיתולי בד של תינוקות. שימוש נוסף הוא איחוי קרע בבגד או תחליף לכפתור חסר, רוכסן מקולקל וכדומה.

סיכות ביטחון עשויות לשמש כאביזר אופנה, כשהן נושאות חרוזים או תליונים ומשמשות לעיטור בגדים, תיקים, חגורות או תכשיטים.

היסטוריה עריכה

מקורה של סיכת הביטחון במאה ה-14 לפנה"ס ביוון המיקנית, באביזר שנקרא פיבולה ושימש לרכיסת בגדים וכתכשיט - סיכת בגד. דגמים קדומים במיוחד של פיבולה, מהמאות ה-14 וה-13 לפנה"ס נראים דומים מאוד לסיכת הביטחון המודרנית.

סיכת הביטחון המודרנית הומצאה מחדש על ידי הממציא האמריקאי וולטר האנט, והוכרה כפטנט ב-10 באפריל 1849[1].

הקשרים תרבותיים עריכה

בסוף שנות השבעים, עם הופעתה של תרבות הפאנק, הפכה סיכת הביטחון מזוהה עם ז'אנר זה, אופנתו ומעריציו. יש הטוענים כי המראה הומצא על ידי ריצ'רד הל, ואומץ על ידי מעריציו הבריטיים[2]. על טיעון זה חולקים כמה אמנים מתקופת הגל הראשון של הפאנק הבריטי, הבולט ביניהם הוא ג'וני רוטן, המתעקש כי בתחילה שימשו סיכות הביטחון לצרכים מעשיים, למשל למנוע נפילה של מכנסיים "מתפרעים". מעריצי פאנק בריטים, אשר ראו את הבגדים שלבשו מבשרי הפאנק הללו, אימצו את סיכת הביטחון למלתחתם כקישוט לבגדים או כפירסינג, והאביזר המעשי שינה את יעודו לאביזר אופנה. בהמשך אומצה סיכת הביטחון כאייקון פאנק על ידי המדיה ותרבות הפופ.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פטנט 6281
  2. ^ טענה זו הועלתה למשל על ידי מלקולם מקלארן, שקישר סגנון זה לרושם הראשוני שלו מריצ'רד הל, בעת שהותו בניו יורק כאמרגן הניו יורק דולס