סיל (נהר)

הסיל (בספרדית: Sil) הוא נהר בקסטיליה ולאון ובגליסיה, בספרד. הסיל הוא יובל של נהר המיניו. אורכו הכולל הוא 225 ק"מ. מקורו של הסיל הוא בהרי קנטבריה בעיירה וילאבלינו בלאון. הוא זורם דרך המחוזות לאון ואורנסה ומהווה את קו הגבול בין מחוזות אורנסה ולוגו. העיר הגדולה ביותר לאורך נהר סיל היא פונפראדה בלאון. הסיל נשפך לנהר המיניו במעלה הזרם מהעיר אורנסה.

סיל
Sil

מידע כללי
אורך	228 קילומטרים
אגן ניקוז	9,331 קמ"ר
מוצא	La Cueta
יובלים	Cabrera River, Bibei River, Selmo River, Lor River, Cúa River, Cabe, Boeza, Soldón River, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
שפך	מיניו (42°27′14″N 7°43′51″W)
מדינות באגן הניקוז	ספרד
נתיב נהר הסיל

קניון נהר סיל

שפך הנהר

מפגש הסיל עם נהר מיניו הוא באוס פירס, במחוז אורנסה.

בדרך כלל, במפגשים בין הנהרות, קביעת שמו של הנהר מתבצעת על ידי התחשבות בנפח הזרימה ובאורכו של כל אחד מן הנהרות בנקודת המפגש. במקרה זה, כמו במקרים מעטים נוספים, נפח הזרימה של נהר הסיל גדול יותר מזה של המיניו במקום התאחדות הנהרות. על כך קיימת אמירה בספרדית: "למיניו התהילה, אבל הסיל מספק לו מים" (בספרדית: "El Miño lleva la fama y el Sil le da el agua"). אורכו של נהר הסיל אף עולה על אורכו של המיניו עד נקודת המפגש, בכ-20 ק"מ.

נתיב הנהר

הסיל נמצא באזור המכונה ריביירה סקרה ועובר, בין השאר, דרך הרשויות בביה (Babia), לוסיאנה (Laciana), אל בירת'ו (El Bierzo) ולה קבררה, בפרובינציית לאון, ובלדאורס בפרובינציית אורנסה.

זהב בנהר סיל

סחף הנהר היווה מקור עשיר להפקת זהב, והוא נוצל באופן נרחב ביותר בתקופה הרומית, לאחר כיבוש צפון-מערב ספרד על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 25 לפני הספירה. זהב התגלה בחלקו העליון של הנהר ובאזור סביב לאס מדולס הפיקו כמויות גדולות של זהב. הזהב נכרה בשיטת כרייה הידראולית, שכלל בניית אמות מים רבות אשר איפשרו את שטיפת הסחף.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיל בוויקישיתוף