סינדרלה (רוסיני)
סינדרלה (באיטלקית: La Cenerentola בעברית: לכלוכית), היא אופרה בת שתי מערכות מאת ג'ואקינו רוסיני. הלברית של האופרה נכתבה על ידי יאקופו פרטי (Jacopo Ferretti) על סמך הסיפור בעל אותו השם. הבכורה של האופרה התקיימה ב-25 בינואר 1817 בתיאטרון ואלה (Teatro Valle) ברומא. אף על פי שרוסיני "השאיל" הרבה מהאופרה הקודמת שלו, "העיתון" (La gazzetta), בשל בשלות הקומפוזיציה, סינדרלה היא אחת מיצירותיו הידועות והפופולריות ביותר של רוסיני מייד אחרי הספר מסביליה.
 | |
| עמוד השער של הלברית | |
| מלחין | ג'ואקינו רוסיני |
|---|---|
| ליברטיסט | יאקופו פרטי (Jacopo Ferretti) |
| מבוסס על | אגדה |
| סוגה | אופרה |
| מספר מערכות | 2 |
| זמן התרחשות העלילה | המחצית השנייה של המאה ה-18 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 1817 |
| מקום התרחשות העלילה | סלרנו, איטליה |
הדמויות עריכה
| דמות | קול |
|---|---|
| אנג'לינה, ה"סינדרלה" | אלט או מצו סופרן |
| הנסיך רמירו | טֶנוֹר |
| דנדיני, משרת הנסיך | בָּרִיטוֹן |
| אלידורו, המחנך של הנסיך | בַּס |
| דון מניפיקו, אביה החורג של אנג'לינה | בַּס |
| קלורינדה, בתו של דון מניפיקו | סוֹפּרָן |
| טיסבהֶ, בתו של דון מניפיקו | מצו סופרן |
| אנשי חצר. | |
היסטוריה עריכה
ג'ואקינו רוסיני הבטיח כבר באביב 1816 לפייטרו קרטוני, מנהל תיאטרון ואלה ברומא, שיכתוב אופרה חדשה בשבילו לעונה שתחל בסוף דצמבר 1816. האופרה החדשה, סינדרלה, הושלמה באיחור של חודש, אף על פי שרוסיני כתב את היצירה בקצב המדהים הרגיל שלו. הלברית נכתבה על ידי יאקופו פרטי כאמור, תוך הסתמכות על עיבודים של אותה העת בנוסף לסיפור הידוע (לדוגמה: Agatina, o la virtù premiata של סטפנו פאווזי וה-Cendrillon של ניקולא איזואר). רוסיני קבע שיש להתעלם מכל האלמנטים הפנטסטיים בעלילה. בהצגת הבכורה ב-25 בינואר 1817 היצירה נכשלה, אך רוסיני חזה וניבא את הצלחתה המאוחרת של היצירה: "עוד לפני סוף העונה תהיה האופרה הפופולרית ברומא, שנה לאחר מכן ברחבי איטליה, ובתוך שנתיים בצרפת. ואנגליה. סוכני אופרות, ואפילו יותר מכך, זמרות אופרה תתחרינה על התפקיד הזה."[1] האופרה הפכה לפופולרית באמת, בתקופה מסוימת עלתה תהילתה אפילו על "הספר מסביליה". מאוחר יותר היא נעלמה מהרפרטואר של בתי האופרה (לפי האמירה של חלקם עקב קשיי ליהוק), אך הרנסאנס שלה הגיעה בסוף המאה ה-20 : מספר הקלטות שלה הוכנו וכיום היא האופרה מספר ה-11 המושמעת ביותר בארצות הברית.[2]
עלילה עריכה
מערכה ראשונה עריכה
לדון מניפיקו יש שתי בנות, קלורינדה וטיסבה ובת חורגת, אנג'לינה, שזוכה ללעג ולשם סינדרלה (לכלוכית) כי היא מוחזקת בתור משרתת. מניפיקו, שהתרושש לחלוטין, חולם על חתנים עשירים עבור בנותיו. הנסיך רמירו מחפש רעייה ושולח את המחנך שלו, אלידורו, לחפש לו כלה (למעשה לביקור הנערות אצל משפחתן לבחירתן ככלה. בביקור שעשויה הייתה לקחת בה גם הנערה עצמה, על מנת לברר את מצבה הכלכלי ותנאי חייה). אלירודו, לבוש כמו קבצן, מעמיד את בנותיו של מניפיקו במבחן, אבל מוצא חן בעיניו רק סינדרלה. כמחופש מבקר גם הנסיך בביתו של מניפיקו, שם הוא מתאהב מיד באנג'לינה, בעוד שתי האחיות מקיפות בהערצה את דנדיני, משרת הנסיך, שהולבש בבגדי הנסיך. רמירו שולח הזמנה לנשף, אבל מניפיקו אוסר על סינדרלה ללכת לחגיגה. לאחר שהמשפחה עוזבת את הבית לנשף, אלידורו מגיע ומעניק במתנה שמלה מדהימה לנערה שנשארה בבית ולוקח אותה לנשף.
מערכה שנייה עריכה
בנותיו של דון מניפיקו צוהלות על כך שהצליחו לכבוש את ליבו של הנסיך, אך דנדיני הופך בחזרה למשרת. בינתיים, הנסיך רמירו מביע את אהבתו לסינדרלה שהגיעה בינתיים לנשף. הנערה נותנת לנסיך צמיד: "אם אתה באמת אוהב אותי, מצא את בן הזוג של הצמיד". דנדיני מגלה את האמת למניפיקו ולבנותיו, שחוזרים הביתה בתסכול וברוגז. רמירו, כעת בתלבושת נסיך, מבקר בביתו של מניפיקו, שם הוא מוצא את בן הזוג השני של צמיד סינדרלה ומתחתן עם הנערה. הבנות המתוסכלות ואביהן מקללים את הנסיך ואת אנג'לינה. הנסיך רוצה להעניש אותם, אך סינדרלה מבקשת רחמים עבורם.
אריות מפורסמות עריכה
- Una volta c'era un re - השיר של אנג'לינה (מערכה ראשונה, מערכה שנייה)
- Miei Rampolli Femminini הקוואטינה של דון מניפיקו (מערכה ראשונה)
- Come un ape nei giorni d'aprile - הקוואטינה של דנדיני (מערכה ראשונה)
- Si, ritrovarla io giuro - אריה של רמירו (מערכה שנייה)
- Questo è un nodo avvilupato - סקסטט, כלומר אריה של שישה (מערכה שנייה)
- Nacqui all'affano... Non piu mesta - הרונדו של אנג'לינה (מערכה שנייה)
קוואטינה הוא מונח מוזיקלי, שפירושו במקור שיר קצר בעל אופי פשוט.
תיזמור עריכה
הפרטיטורה של רוסיני קובעת את הכלים הבאים:
עבור הרצ'יטטיב:
ראו גם עריכה
- לִברִית (באיטלקית)
לקריאה נוספת עריכה
- Gossett, Philip; Brauner, Patricia (2001), " La Cenerentola " in Holden, Amanda (ed.), The New Penguin Opera Guide, New York: Penguin Putnam. ISBN 0-14-029312-4
- Osborne, Charles (1994), The Bel Canto Operas of Rossini, Donizetti, and Bellini, London: Methuen; Portland, Oregon: Amadeus Press. ISBN 0-931340-71-3
- Osborne, Richard (1990), Rossini, Ithaca, New York: Northeastern University Press. ISBN 1-55553-088-5
- Osborne, Richard (1998), "La Cenerentola", in Stanley Sadie, (ed.), The New Grove Dictionary of Opera, vol. 1. pp. 799–801. London: Macmillan. ISBN 0-333-73432-7, 1-56159-228-5
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Toye. Rossini. p. 56.
- ^ "OPERA America's "The Top 20" list of most-performed operas". אורכב מ-המקור ב-2008-08-22.