שמלה

פריט לבוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.

אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

שמלה היא פריט לבוש שנלבש על כל חלקי הגוף ולרוב מכסה את הגוף מהצוואר והכתפיים, ועד לאזור הרגליים. בניגוד למכנסיים או לאוברול, השמלה פתוחה ומשוחררת בחלק הגוף התחתון[1].

נערות ונערים אמריקאיים לובשים שמלות וחליפות טוקסידו לפני נשף סיום הלימודים שלהם
גבר יהודי תימני לבוש שמלה
שמלות משנת 1880
אישה לבושה בשמלת מיני שחורה

מבנה השמלהעריכה

המרכיב העיקרי בשמלה, המבדיל אותה מחצאית, הוא שהשמלה מכסה גם את פלג הגוף העליון (או חלקו), בעוד החצאית רק את פלג הגוף התחתון (או חלקו).

לגזרה הבסיסית נוספים לעיתים צווארון ושרוולים או כתפיות. תוספות אפשריות הנתפרות על גבי הגזרה הבסיסית: כיסים, חגורה, אפליקציות, וולנים ועוד. חלק מהשמלות נרכסות באמצעים כגון רוכסן, כפתורים, שרוכים או קרסים. יש שמלות שנתפרות מחלק בד שלם מהצוואר ועד האמרה, ויש שמלות שנתפרות מחלקים נפרדים שנתפרים על חלק תחתון, מעין חולצה או גופייה שנתפרו מעל לחצאית.

אורך השמלה משתנה, משמלות "מיני" שאורכן כמעט אינו מכסה את הירכיים, שמלות "מידי" המגיעות עד מתחת לברך אך לא מכסות את הקרסוליים, ועד שמלות "מקסי" באורך מלא (מקסימלי, מכאן שמן) המכסות את הקרסוליים. לעיתים, אורך השמלה מסתיים בשובל שנגרר אחרי הלובשת, או נישא על ידה או על ידי עוזרות. כיום, שמלות בעלות שובל, הן בעיקר שמלות כלה.

היסטוריהעריכה

השמלה בימי קדםעריכה

בימי קדם הייתה השמלה לבוש הגברים, מהפסק: ”שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ“ (ספר דברים, פרק ח', פסוק ד'), וגם לבוש הנשים, מהפסוק: ”וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה“ (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ה').

לבוש שמלה לגברים היה נהוג עד לפני כ-100 שנה ברוב ארצות האסלאם, וכן בקרב היהודים בארצות אלה, אך כיום נשאר רק במדינות מוסלמיות מסורתיות, כגון איחוד האמיריות.

בימי הביניים ולאחר מכןעריכה

בימי הביניים נהוג היה לעטוף תינוקות מיד לאחר הלידה ברצועות בד ארוכות מאחר והאמינו שגופם יגדל כך בצורה ישרה. בדים אלו גרמו לתינוקות להיות "חנוטים" כמו גלמים, ותנועתם הוגבלה. לא היה הבדל משמעותי בין בגדי ילדים ומבוגרים.

רק לאחר השינוי הרעיוני שהחל במהלך המאה ה- 18 באנגליה ושם במרכז את זכויות האזרח עלו גם צרכי הילדים והתפתח ביגוד ייחודי לילדים. רק לקראת המאה ה-19 התינוקות לא "נארזו" ברצועות בד והתפתחו חולצות שאפשרו הנעת הזרועות. ביצירות אמנות מתחילת המאה ה- 19 (1810) כבר ניתן לראות ילדות בשמלות נוחות ללא מחשופים ועם שרוולים פשוטים שאינם צמודים לזרועות. מתחת לשמלות ניתן לראות שהילדות לבשו מכנסונים שאפשרו להן תנועה חופשית וגם שמירה על צניעות. רוב בגדי הילדים מאותה תקופה לא שרדו אך כן ניתן למצוא שרידים של שמלות שנשמרו לאירועים מיוחדים, כמו למשל "שמלות" מפוארות שנועדו לטקסי ברית מילה. שמלות אלה עברו במשך דורות במשפחה ונלבשו בבריתות רבות. הפריטים נתפרו לרוב מבדי משי, סטן, פשתן וכותנה לבנים ועוטרו בעבודות תחרה עדינות וברקמות. נראה שההשראה לביגוד זה היו גלימות טבילה בכנסייה ובגדים חגיגיים של יום ראשון אצל הנוצרים.[2]

השמלה בתרבות המערביתעריכה

בתרבות המערבית, שמלה נחשבת לרוב כפריט לבוש נשי. אורכה, גזרתה, צבעיה, הבד ממנו היא נתפרת ואביזריה מושפעים מתכתיבי אופנה.

בתקופה הוויקטוריאנית, המלכה ויקטוריה הכתיבה את אופנת החישוקים, שהרחיקה את השמלה ככל האפשר מן הגוף. נוספה כרית להבלטת הצד האחורי ומחוך מהודק. בתקופה זו ילדות לבשו שמלה עד אמצע השוק, ומגיל 16 שמלה ארוכה.

תמורה משמעותית הגיעה עם מלחמת העולם הראשונה, ששינתה את סגנון הלבוש הנשי-מערבי. השמלות התקצרו עד מעל הקרסוליים, כמות האריג הצטמצמה, והשמלה הייתה תלויה בפשטות מן הכתפיים, ללא הבלטה. בשנות ה-50 של המאה ה-20, כששוב אפשר היה להשיג אריגים לתפירה ונשים יכלו לחזור הביתה לגדל את הילדים ולנהל את משק הבית, חזרו השמלות הרחבות. שלא כבתקופה הוויקטוריאנית, שמלות אלה הגיעו עד מעבר לברכיים והתנפנפו בחופשיות.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נכנסה לאופנה השמלה הצרה, הצמודה לגוף, והופיעו שמלות השק, שהיו, חסרות צורה ברורה וכיסו את הגוף מן הצוואר עד הברכיים ללא תווים מוגדרים, חגורות במותניים. בסוף שנות ה-60 הופיעה שמלת המיני, באורך של סנטימטרים ספורים מעל הברך, ויותר מכך. שמלות המיני היו לעיתים מעין טוניקות, שניתן היה ללבוש גם מעל מכנסיים או חצאית. במקביל לשמלות המיני הופיעה גם שמלת המקסי.

בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 החלו נשים רבות ללבוש מכנסיים, ולבישת השמלה נדחקה לנשים המקפידות על כללי הצניעות, או לתלבושת חגיגית ומפוארת, שמלת נשף או שמלת כלה למשל. בעשור הראשון של המאה ה-21 השמלות החלו לחזור לאופנה גם כלבוש יומיומי יותר.

בתרבות הפופלריתעריכה

בכל הקשור לאופנה בכלל ושמלות בפרט נעשו יצירות אמנות שונות בארץ ובעולם, בין היתר תערוכות שבמרכזן שמלות מתקופות שונות, סרטי קולנוע, שירים ועוד. מוזיאונים רבים בעולם ובארץ הקדישו תערוכות שלמות לנושא. בעוד שלרוב גם בייצוגים בתרבות הפופולארית מקובל כי נשים לובשות שמלות, תרבות הדראג קווין משתמשת הרבה בשמלות וגם אמנים שונים כמו למשל רן דנקר בשיר השמלה החדשה שלי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה