סינסינטי מאסטרס
סינסינטי מאסטרס (נקרא גם אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה מטעמי חסות; באנגלית: Cincinnati Masters) הוא טורניר טניס שנערך כל שנה על מגרשים קשים בעיירה מייסון הקרובה לעיר סינסינטי שבאוהיו, ארצות הברית. הטורניר נערך בפעם הראשונה בספטמבר 1899, והוא טורניר הטניס בעל הוותק הרב ביותר בארצות הברית שעדיין משוחק בעירו המקורית.[1]
מיקום | סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית |
---|---|
מקום הטורניר | מייסון |
משטח | קשה |
האתר הרשמי | |
הסבב העולמי לגברים (ATP) | |
קטגוריה | טורניר מאסטרס |
הגרלה | 56S / 28Q/ 24D |
סך פרסים | $4,973,120 |
הסבב העולמי לנשים (WTA) | |
קטגוריה | טורניר פרמייר 5 |
הגרלה | 56S / 48Q/ 28D |
סך פרסים | $2,536,154 |
הטורניר הוא השני בחשיבותו מבין טורנירי הקיץ האמריקאיים, לאחר אליפות ארצות הברית הפתוחה: טורניר הגברים הוא אחד מתשעת טורנירי המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, וטורניר הנשים הוא אחד מחמשת טורנירי הפרמייר 5 של סבב ה-WTA.
היסטוריה
עריכהלאורך השנים שינה הטורניר את שמו מספר פעמים. הטורניר הראשון נערך בשנת 1899 בשם אליפות סינסינטי הפתוחה (Cincinnati Open), שם שהוחלף שנתיים לאחר מכן לטורניר הטניס של הטריי-סטייט (Tri-State Tennis Tournaments). שם זה היה נותר בעינו עד שנת 1969, תחילת העידן הפתוח בטניס, אז שונה לאליפות הטניס המערבית (Western Tennis Championships). בשנת 1979 עבר הטורניר למיקומו הנוכחי במייסון, אוהיו, כ-40 קילומטר צפונית ממרכז סינסינטי, ושינה את שמו לאליפות ה-ATP (ATP Championships). בשנת 2000 שונה השם לסינסינטי מאסטרס (Tennis Masters Series Cincinnati), ובשנת 2002 קיבל את שמו הנוכחי לאחר הסכם חסות עם קבוצת וסטרן & סאות'רן, אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה (Western & Southern Open).[2]
הטורניר החל את דרכו במועדון הספורט אוונדייל (Avondale Athletic Club) בעיר סינסינטי, מקום שכיום שייך לאוניברסיטת קסבייר (Xavier University). במהלך השנים המיקום בו הוא נערך התחלף תדיר למספר אתרים שחלקם אף אינם נמצאים בסינסינטי גופא, בין השאר כתוצאה משינויים בהנהלת הטורניר ובמשטח הטניס. במשך מרבית שנות קיומו של הטורניר שיחקו בו על משטח חימר, עד שנת 1979, ממנה והלאה עבר למשטח הקשה במגרשים במייסון.[2]
בשנת 1974 בוטל טורניר הנשים ולא חזר לסבב ה-WTA עד שנת 2004, פרט לפעם אחת ב-1988. ב-2008 הטורניר נרכש על ידי התאחדות הטניס האמריקאית (USTA), והיא הבעלים שלו נכון להיום (2018).[2]
מתחם הטורניר
עריכההטורניר נערך במרכז הטניס על שם משפחת לינדנר במייסון, פרבר של העיר סינסינטי שבאוהיו. במתחם ישנם סך הכול 17 מגרשי טניס, מתוכם ארבעה אצטדיונים: המגרש המרכזי, מגרש גרנדסטנד (Grandstand Court), מגרש מס' 3 ומגרש מס' 10.[3]
אצטדיון | שנת בנייה | מס' מושבים |
---|---|---|
המגרש המרכזי | 1981 | 11,400 |
מגרש גרנדסטנד | 1995 | 5,000 |
מגרש מס' 3 | 2011 | 4,000 |
מגרש מס' 10 | 1997 | 2,000 |
רשימת הזוכים
עריכההרשימה מתחילה באלוף הראשון בעידן הפתוח בטניס, ב-1969.
יחידים
עריכהשנה | מנצח | מקום שני | תוצאה |
---|---|---|---|
1969 | קליף ריצ'י | אלן סטון | 6–1, 6–2 |
1970 | קן רוזוול | קליף ריצ'י | 7–9, 9–7, 8–6 |
1971 | סטאן סמית | חואן חיסברט סניור | 7–6, 6–3 |
1972 | ג'ימי קונורס | גיז'רמו וילאס | 6–3, 6–3 |
1973 | איליה נסטסה | מנואל אורנטס | 5–7, 6–3, 6–4 |
1974 | מארטי ריסן | רוברט לוץ | 7–6, 7–6 |
1975 | טום גורמן | שרווד סטיוארט | 7–5, 2–6, 6–4 |
1976 | רוסקו טאנר | אדי דיבס | 7–6, 6–3 |
1977 | הרולד סולומון | מארק קוקס | 6–2, 6–3 |
1978 | אדי דיבס | ראול רמירס | 5–7, 6–3, 6–2 |
1979 | פיטר פלמינג | רוסקו טאנר | 6–4, 6–2 |
1980 | הרולד סולומון | פרנסיסקו גונסאלס | 7–6, 6–3 |
1981 | ג'ון מקנרו | כריס לואיס | 6–3, 6–4 |
1982 | איוואן לנדל | סטיב דנטון | 6–2, 7–6 |
1983 | מאטס וילנדר | ג'ון מקנרו | 6–4, 6–4 |
1984 | מאטס וילנדר | אנדש יאריד | 7–6, 6–3 |
1985 | בוריס בקר | מאטס וילנדר | 6–4, 6–2 |
1986 | מאטס וילנדר | ג'ימי קונורס | 6–4, 6–1 |
1987 | סטפן אדברג | בוריס בקר | 6–4, 6–1 |
1988 | מאטס וילנדר | סטפן אדברג | 3–6, 7–6, 7–6 |
1989 | בראד גילברט | סטפן אדברג | 6–4, 2–6, 7–6 |
1990 | סטפן אדברג | בראד גילברט | 6–1, 6–1 |
1991 | גי פורז'ה | פיט סמפראס | 2–6, 7–6, 6–4 |
1992 | פיט סמפראס | איוואן לנדל | 6–3, 3–6, 6–3 |
1993 | מייקל צ'אנג | סטפן אדברג | 7–5, 0–6, 6–4 |
1994 | מייקל צ'אנג | סטפן אדברג | 6–2, 7–5 |
1995 | אנדרה אגאסי | מייקל צ'אנג | 7–5, 6–2 |
1996 | אנדרה אגאסי | מייקל צ'אנג | 7–6, 6–4 |
1997 | פיט סמפראס | תומאס מוסטר | 6–3, 6–4 |
1998 | פטריק ראפטר | פיט סמפראס | 1–6, 7–6, 6–4 |
1999 | פיט סמפראס | פטריק ראפטר | 7–6, 6–3 |
2000 | תומאס אנקוויסט | טים הנמן | 7–6, 6–4 |
2001 | גוסטבו קוורטן | פטריק ראפטר | 6–1, 6–3 |
2002 | קרלוס מויה | לייטון יואיט | 7–5, 7–6 |
2003 | אנדי רודיק | מארדי פיש | 4–6, 7–6(7–3), 7–6(7–4) |
2004 | אנדרה אגאסי | לייטון יואיט | 6–3, 3–6, 6–2 |
2005 | רוג'ר פדרר | אנדי רודיק | 6–3, 7–5 |
2006 | אנדי רודיק | חואן קרלוס פררו | 6–3, 6–4 |
2007 | רוג'ר פדרר | ג'יימס בלייק | 6–1, 6–4 |
2008 | אנדי מארי | נובאק ג'וקוביץ' | 7–6(7–4), 7–6(7–5) |
2009 | רוג'ר פדרר | נובאק ג'וקוביץ' | 6–1, 7–5 |
2010 | רוג'ר פדרר | מארדי פיש | 6–7(5–7), 7–6(7–1), 6–4 |
2011 | אנדי מארי | נובאק ג'וקוביץ' | 6–4, 3–0 Ret. |
2012 | רוג'ר פדרר | נובאק ג'וקוביץ' | 6–0, 7–6(9–7) |
2013 | רפאל נדאל | ג'ון איזנר | 7–6(10–8), 7–6(7–3) |
2014 | רוג'ר פדרר | דויד פרר | 6–3, 1–6, 6–2 |
2015 | רוג'ר פדרר | נובאק ג'וקוביץ' | 7–6(7–1), 6–3 |
2016 | מרין צ'יליץ' | אנדי מארי | 6–4, 7–5 |
2017 | גריגור דימיטרוב | ניק קיריוס | 6–3, 7–5 |
2018 | נובאק ג'וקוביץ' | רוג'ר פדרר | 6–4, 6–4 |
2019 | דנייל מדבדב | דויד גופן | 7–6, 6–4 |
2020 | נובאק ג'וקוביץ' | מילוש ראוניץ' | 1–6, 6–3, 6–4 |
2021 | אלכסנדר זברב | אנדריי רובליוב | 6–2, 6–3 |
2022 | בורנה צ'וריץ' | סטפנוס ציציפס | 7–6(7–0), 6–2 |
2023 | נובאק ג'וקוביץ' | קרלוס אלקרס | 5–7, 7–6(9–7), 7–6(7–4) |
2024 | יאניק סינר | פרנסס טיאפו | 7–6(7–4), 6–2 |
יחידות
עריכהשנה | אלופה | מקום שני | תוצאה |
---|---|---|---|
1969 | לזלי טרנר בורי | גייל שנפרו | פרישה במצב 1–6, 7–5, 10–10 |
1970 | רוזמרי קסלס | ננסי ריצ'י גאנטר | 6–3, 6–3 |
1971 | וירג'יניה וייד | לינדה טוארו | 6–3, 6–3 |
1972 | מרגרט קורט | איבון גולגונג | 3–6, 6–2, 7–5 |
1973 | איבון גולגונג | כריס אוורט | 6–2, 7–5 |
1974–1987 | לא נערך | ||
1988 | ברברה פוטר | הלן קלסי | 6–2, 6–2 |
1989–2003 | לא נערך | ||
2004 | לינדזי דבנפורט | ורה זבונרבה | 6–3, 6–2 |
2005 | פטי שנידר | אקיקו מוריגמי | 6–4, 6–0 |
2006 | ורה זבונרבה | קטרינה סרבוטניק | 6–2, 6–4 |
2007 | אנה צ'קבטדזה | אקיקו מוריגמי | 6–1, 6–3 |
2008 | נדיה פטרובה | נטלי דשי | 6–2, 6–1 |
2009 | ילנה יאנקוביץ' | דינארה סאפינה | 6–4, 6–2 |
2010 | קים קלייסטרס | מריה שראפובה | 2–6, 7–6(7–4), 6–2 |
2011 | מריה שראפובה | ילנה יאנקוביץ' | 4–6, 7–6(7–3), 6–3 |
2012 | לי נה | אנג'ליק קרבר | 1–6, 6–3, 6–1 |
2013 | ויקטוריה אזרנקה | סרינה ויליאמס | 2–6, 6–2, 7–6(8–6) |
2014 | סרינה ויליאמס | אנה איבנוביץ' | 6–4, 6–1 |
2015 | סרינה ויליאמס (2) | סימונה האלפ | 6–3, 7–6(7–5) |
2016 | קרולינה פלישקובה | אנג'ליק קרבר | 6–3, 6–1 |
2017 | גרביניה מוגורוסה | סימונה האלפ | 6–1, 6–0 |
2018 | קיקי ברטנס | סימונה האלפ | 2–6, 7–6(8–6), 6–2 |
2019 | מדיסון קיז | סבטלנה קוזנצובה | 7–5, 7–6 |
2020 | ויקטוריה אזרנקה | נאומי אוסקה | לא שוחק בשל פרישה |
2021 | אשלי ברטי | ג'יל טייכמן | 6–3, 6–1 |
2022 | קרולין גרסיה | פטרה קביטובה | 6–2, 6–4 |
2023 | קוקו גוף | קרולינה מוצ’ובה | 6–3, 6–4 |
2024 | ארינה סבלנקה | ג'סיקה פגולה | 6–3, 6–4 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סינסינטי מאסטרס
- סינסינטי מאסטרס, ברשת החברתית פייסבוק
- סינסינטי מאסטרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סינסינטי מאסטרס, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
עריכה- ^ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמוד 3
- ^ 1 2 3 פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 6-41
- ^ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 42-43