פתיחת התפריט הראשי

סינסינטי מאסטרס

טורניר טניס

סינסינטי מאסטרס (נקרא גם אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה מטעמי חסות; באנגלית: Cincinnati Masters) הוא טורניר טניס שנערך כל שנה על מגרשים קשים בעיירה מייסון הקרובה לעיר סינסינטי שבאוהיו, ארצות הברית. הטורניר נערך בפעם הראשונה בספטמבר 1899, והוא טורניר הטניס בעל הוותק הרב ביותר בארצות הברית שעדיין משוחק בעירו המקורית.[1]

סינסינטי מאסטרס
Cincinnati Masters
מיקום סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
מקום הטורניר מייסון
משטח קשה
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה טורניר מאסטרס
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים $4,973,120
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה טורניר פרמייר 5
הגרלה 56S / 48Q/ 28D
סך פרסים $2,536,154
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הטורניר הוא השני בחשיבותו מבין טורנירי הקיץ האמריקאיים, לאחר אליפות ארצות הברית הפתוחה: טורניר הגברים הוא אחד מתשעת טורנירי המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, וטורניר הנשים הוא אחד מחמשת טורנירי הפרמייר 5 של סבב ה-WTA.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

לאורך השנים שינה הטורניר את שמו מספר פעמים. הטורניר הראשון נערך בשנת 1899 בשם אליפות סינסינטי הפתוחה (Cincinnati Open), שם שהוחלף שנתיים לאחר מכן לטורניר הטניס של הטריי-סטייט (Tri-State Tennis Tournaments). שם זה היה נותר בעינו עד שנת 1969, תחילת העידן הפתוח בטניס, אז שונה לאליפות הטניס המערבית (Western Tennis Championships). בשנת 1979 עבר הטורניר למיקומו הנוכחי במייסון, אוהיו, כ-40 קילומטר צפונית ממרכז סינסינטי, ושינה את שמו לאליפות ה-ATP (‏ATP Championships). בשנת 2000 שונה השם לסינסינטי מאסטרס (Tennis Masters Series Cincinnati), ובשנת 2002 קיבל את שמו הנוכחי לאחר הסכם חסות עם קבוצת וסטרן & סאות'רן, אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה (Western & Southern Open).[2]

הטורניר החל את דרכו במועדון הספורט אוונדייל (Avondale Athletic Club) בעיר סינסינטי, מקום שכיום שייך לאוניברסיטת קסבייר (Xavier University). במהלך השנים המיקום בו הוא נערך התחלף תדיר למספר אתרים שחלקם אף אינם נמצאים בסינסינטי גופא, בין השאר כתוצאה משינויים בהנהלת הטורניר ובמשטח הטניס. במשך מרבית שנות קיומו של הטורניר שיחקו בו על משטח חימר, עד שנת 1979, ממנה והלאה עבר למשטח הקשה במגרשים במייסון.[2]

בשנת 1974 בוטל טורניר הנשים ולא חזר לסבב ה-WTA עד שנת 2004, פרט לפעם אחת ב-1988. ב-2008 הטורניר נרכש על ידי התאחדות הטניס האמריקאית (USTA), והיא הבעלים שלו נכון להיום (2018).[2]

מתחם הטורנירעריכה

הטורניר נערך במרכז הטניס על שם משפחת לינדנר במייסון, פרבר של העיר סינסינטי שבאוהיו. במתחם ישנם סך הכול 17 מגרשי טניס, מתוכם ארבעה אצטדיונים: המגרש המרכזי, מגרש גרנדסטנד (Grandstand Court), מגרש מס' 3 ומגרש מס' 10.[3]

אצטדיון שנת בנייה מס' מושבים
המגרש המרכזי 1981 11,400
מגרש גרנדסטנד 1995 5,000
מגרש מס' 3 2011 4,000
מגרש מס' 10 1997 2,000

רשימת הזוכיםעריכה

הרשימה מתחילה באלוף הראשון בעידן הפתוח בטניס, ב-1969.

יחידיםעריכה

שנה מנצח מקום שני תוצאה
1969   קליף ריצ'י   אלן סטון 6–1, 6–2
1970   קן רוזוול   קליף ריצ'י 7–9, 9–7, 8–6
1971   סטאן סמית   חואן חיסברט סניור 7–6, 6–3
1972   ג'ימי קונורס   גיז'רמו וילאס 6–3, 6–3
1973   איליה נסטסה   מנואל אורנטס 5–7, 6–3, 6–4
1974   מארטי ריסן   רוברט לוץ 7–6, 7–6
1975   טום גורמן   שרווד סטיוארט 7–5, 2–6, 6–4
1976   רוסקו טאנר   אדי דיבס 7–6, 6–3
1977   הרולד סולומון   מארק קוקס 6–2, 6–3
1978   אדי דיבס   ראול רמירס 5–7, 6–3, 6–2
1979   פיטר פלמינג   רוסקו טאנר 6–4, 6–2
1980   הרולד סולומון   פרנסיסקו גונסאלס 7–6, 6–3
1981   ג'ון מקנרו   כריס לואיס 6–3, 6–4
1982   איוואן לנדל   סטיב דנטון 6–2, 7–6
1983   מאטס וילנדר   ג'ון מקנרו 6–4, 6–4
1984   מאטס וילנדר   אנדש יאריד 7–6, 6–3
1985   בוריס בקר   מאטס וילנדר 6–4, 6–2
1986   מאטס וילנדר   ג'ימי קונורס 6–4, 6–1
1987   סטפן אדברג   בוריס בקר 6–4, 6–1
1988   מאטס וילנדר   סטפן אדברג 3–6, 7–6, 7–6
1989   בראד גילברט   סטפן אדברג 6–4, 2–6, 7–6
1990   סטפן אדברג   בראד גילברט 6–1, 6–1
1991   גי פורז'ה   פיט סמפראס 2–6, 7–6, 6–4
1992   פיט סמפראס   איוואן לנדל 6–3, 3–6, 6–3
1993   מייקל צ'אנג   סטפן אדברג 7–5, 0–6, 6–4
1994   מייקל צ'אנג   סטפן אדברג 6–2, 7–5
1995   אנדרה אגאסי   מייקל צ'אנג 7–5, 6–2
1996   אנדרה אגאסי   מייקל צ'אנג 7–6, 6–4
1997   פיט סמפראס   תומאס מוסטר 6–3, 6–4
1998   פטריק ראפטר   פיט סמפראס 1–6, 7–6, 6–4
1999   פיט סמפראס   פטריק ראפטר 7–6, 6–3
2000   תומאס אנקוויסט   טים הנמן 7–6, 6–4
2001   גוסטבו קוורטן   פטריק ראפטר 6–1, 6–3
2002   קרלוס מויה   לייטון יואיט 7–5, 7–6
2003   אנדי רודיק   מארדי פיש 4–6, 7–6(7–3), 7–6(7–4)
2004   אנדרה אגאסי   לייטון יואיט 6–3, 3–6, 6–2
2005   רוג'ר פדרר   אנדי רודיק 6–3, 7–5
2006   אנדי רודיק   חואן קרלוס פררו 6–3, 6–4
2007   רוג'ר פדרר   ג'יימס בלייק 6–1, 6–4
2008   אנדי מארי   נובאק ג'וקוביץ' 7–6(7–4), 7–6(7–5)
2009   רוג'ר פדרר   נובאק ג'וקוביץ' 6–1, 7–5
2010   רוג'ר פדרר   מארדי פיש 6–7(5–7), 7–6(7–1), 6–4
2011   אנדי מארי   נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 3–0 Ret.
2012   רוג'ר פדרר   נובאק ג'וקוביץ' 6–0, 7–6(9–7)
2013   רפאל נדאל   ג'ון איזנר 7–6(10–8), 7–6(7–3)
2014   רוג'ר פדרר   דויד פרר 6–3, 1–6, 6–2
2015   רוג'ר פדרר   נובאק ג'וקוביץ' 7–6(7–1), 6–3
2016   מרין צ'יליץ'   אנדי מארי 6–4, 7–5
2017   גריגור דימיטרוב   ניק קיריוס 6–3, 7–5
2018   נובאק ג'וקוביץ'   רוג'ר פדרר 6–4, 6–4

יחידותעריכה

שנה אלופה מקום שני תוצאה
1969   לזלי טרנר בורי   גייל שנפרו פרישה במצב 1–6, 7–5, 10–10
1970   רוזמרי קסלס   ננסי ריצ'י גאנטר 6–3, 6–3
1971   וירג'יניה וייד   לינדה טוארו 6–3, 6–3
1972   מרגרט קורט   איבון גולגונג 3–6, 6–2, 7–5
1973   איבון גולגונג   כריס אוורט 6–2, 7–5
1974–1987 לא נערך
1988   ברברה פוטר   הלן קלסי 6–2, 6–2
1989–2003 לא נערך
2004   לינדזי דבנפורט   ורה זבונרבה 6–3, 6–2
2005   פטי שנידר   אקיקו מוריגמי 6–4, 6–0
2006   ורה זבונרבה   קטרינה סרבוטניק 6–2, 6–4
2007   אנה צ'קבטדזה   אקיקו מוריגמי 6–1, 6–3
2008   נדיה פטרובה   נטלי דשי 6–2, 6–1
↓  טורניר פרמייר 5  ↓
2009   ילנה יאנקוביץ'   דינארה סאפינה 6–4, 6–2
2010   קים קלייסטרס   מריה שראפובה 2–6, 7–6(7–4), 6–2
2011   מריה שראפובה   ילנה יאנקוביץ' 4–6, 7–6(7–3), 6–3
2012   לי נה   אנג'ליק קרבר 1–6, 6–3, 6–1
2013   ויקטוריה אזרנקה   סרינה ויליאמס 2–6, 6–2, 7–6(8–6)
2014   סרינה ויליאמס   אנה איבנוביץ' 6–4, 6–1
2015   סרינה ויליאמס (2)   סימונה האלפ 6–3, 7–6(7–5)
2016   קרולינה פלישקובה   אנג'ליק קרבר 6–3, 6–1
2017   גרביניה מוגורוסה   סימונה האלפ 6–1, 6–0
2018   קיקי ברטנס   סימונה האלפ 2–6, 7–6(8–6), 6–2

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סינסינטי מאסטרס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמוד 3
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 6-41
  3. ^ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 42-43