איליה נסטסה
איליה נסטסה (ברומנית: Ilie Năstase; נולד ב-19 ביולי 1946) הוא טניסאי רומני, אשר בשיאו דורג ראשון בעולם, והיה אחד מהטניסאים המובילים בשנות ה-70 של המאה ה-20. זכה בשני תוארי גראנד סלאם ביחידים, 2 תארים בזוגות גברים ו-2 תארים בזוגות מעורבים וב-4 תוארי אליפות סבב המאסטרס העולמי. הוא אחד מחמישה טניסאים בהיסטוריה שזכו ביותר מ-100 תוארי ATP (57 ביחידים ו-45 בזוגות). נוסף לכך, הוא חיבר מספר רומנים בשפה הצרפתית.
איליה נסטסה | |
לידה |
19 ביולי 1946 (בן 78) בוקרשט, רומניה |
---|---|
מדינה | רומניה |
מקום מגורים | בוקרשט, רומניה |
גובה | 1.82 מטר |
יד חובטת | ימין |
פעילות כמקצוען | 1969–1985 (כ־16 שנים) |
סה"כ פרסים שצבר | 2,076,670 דולר אמריקאי |
יחידים | |
מאזן קריירה | 886–332 |
דירוג שיא | 1 (23 באוגוסט 1973) |
זכיות בטורנירים | 87 (57 תארים במסגרת סבב ה-ATP) |
זוגות | |
מאזן קריירה | 479–208 |
דירוג שיא | 10 (30 באוגוסט 1977) |
זכיות בטורנירים | 45 |
שיאי גראנד סלאם | |
זכיות 2 ביחידים (3 בזוגות, ו-2 בזוגות מעורבים) | |
אליפות אוסטרליה הפתוחה | סיבוב ראשון (1981) |
אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (1973) |
וימבלדון | גמר (1972, 1976) |
אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (1972) |
ביוגרפיה
עריכהבשנת 1971 הגיע לשלב הגמר באליפות צרפת הפתוחה. בשנת 1972, במשחק הגמר באליפות וימבלדון, הפסיד לסטן סמית' מארצות הברית ב-5 מערכות. חודשיים לאחר מכן, זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה לאחר ניצחון ב-5 מערכות על ארתור אש מארצות הברית. בשנת 1973 זכה באליפות צרפת הפתוחה בלא שהפסיד מערכה בטורניר (ביורן בורג קבע הישג זה בשנים 1978 ו-1980 וכן רפאל נדאל בשנים 2008 ו-2010).
כשחקן נבחרת רומניה בגביע דייוויס, הגיע נסטסה 3 פעמים לשלב הגמר בשנים 1969, 1971 ו-1972.
נסטסה שיחק במספר טורנירים גם בישראל[1].
נסטסה פרש מטניס מקצועני ב-1985, בגיל 39[1].
בשנות ה-80 פנה לקריירה ספרותית בצרפתית, ובשנות התשעים נכנס לפוליטיקה הרומנית. בשנת 1996 היה מועמד לראשות עירית בוקרשט.
תארים והשגים
עריכה- בשנת 1991 זכה נסטסה להיכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של הטניס.
קישורים חיצוניים
עריכה- איליה נסטסה, באתר ה-ATP
- איליה נסטסה, באתר ה-ITF
- איליה נסטסה, באתר גביע דייוויס
- איליה נסטסה, באתר היכל התהילה של הטניס
- נמרוד עופרן, איליה וקוץ בה: ההתנהגות של איליה נסטאסיה מסכנת את המורשת שבנה, באתר וואלה, 3 במאי 2017
- איליה נסטסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אמיר קמינר, ה"פלייבוי" שהביא את הזוהר לעולם הטניס: "נהניתי מאוד, את החרטות אני משאיר מאחור", באתר ynet, 24 באוגוסט 2024