סיסי קליין

סיסי פֵּרָה קלייןנורווגית: Cissi Pera Klein;‏ 19 באפריל 1929, נרוויק3 במרץ 1943, אושוויץ) הייתה נערה יהודייה נורווגית, שנרצחה בשואה והפכה לסמל לאומי של השואה בנורווגיה (בדומה לאנה פרנק בהולנד).

סיסי קליין
Cissi Klein
אנדרטת הנצחה לסיסי קליין בטרונדהיים
אנדרטת הנצחה לסיסי קליין בטרונדהיים
לידה 19 באפריל 1929
נרוויק, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במרץ 1943 (בגיל 13)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טרונדהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משפחהעריכה

סיסי גדלה בעיר טרונדהיים שבצפון נורווגיה, בתם של וולף ומילֶה (מלכה לבית גליק) קליין. אביה וולף (1886–1943) היגר מליטא בשנת 1905 לנרוויק בצפון נורווגיה, הוא היה אחד מעשרות צעירים יהודים שעברו מבית לבית ומכרו דברי סדקית (peddlers). האם מילֶה (1895–1993) הגיעה לנרוויק מלטביה בשנת 1913. הם התחתנו בשנת 1922 נולדו להם 3 ילדים, אחד נפטר בגיל צעיר, אברהם (1926–1943) וסיסי (1929-1943).[1] בתחילת שנות השלושים הם עברו עם ילדיהם לעיר טרונדהיים, שם הייתה קהילה יהודית קטנה, ופתחו חנות קמעונאית.

קהילת טרונדהיים - לפני ואחרי המלחמהעריכה

בטרונדהיים הייתה קהילה יהודית קטנה שנוסדה ב-1905, בעיקר על ידי יהודים שהגיעו מהארצות הבלטיות. חיי הקהילה היו חמים וקרובים והם כללו בית כנסת, 'חדר', מקווה, בית עלמין יהודי ושוחט. רבים מחברי הקהילה היו אמידים יחסית. ערב מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, היו בנורווגיה כולה 1582 יהודים, ובקהילת טורנדהיים (יחד עם קהילות צפוניות וקטנות ממנה) - היו 255 יהודים. לאחר השואה מנתה קהילת טרונדהיים 123 יהודים, מתוכם רק 8 ששרדו את המחנות. היתר גורשו (139) או נרצחו (131). בנורווגיה כולה שרדו וחזרו 38 יהודים. מלבדם 778 גורשו ו-730 נרצחו.[2]

כניסת הנאצים לנורווגיהעריכה

כשהגרמנים פלשו לנורווגיה באפריל 1940, הם נקטו בהתחלה מדיניות מכוונת של שקט, מה שגרם ליהודים רבים שברחו לשוודיה, לחזור חזרה לנורווגיה ולהילכד בציפורניהם. באפריל 1941 בית הכנסת בטרונדהיים הוחרם והפך למגורי חיילים ואורוות סוסים. לאחר שבית הכנסת הוחרם היהודים התפללו בעליית גג של כנסייה בטרונדהיים, וזאת הודות לקשרים של מנהיגי הקהילה ומי ששימש בפועל כרב הקהילה, הרב אברהם ישראל יעקובסון, עם הכומר המקומי של הכנסייה המתודיסטית. בדצמבר 1941 החלו מעצרים ראשונים של גברים יהודים שנכלאו במחנה Falstad. בסתיו 1942 הוחרמו חנויות של יהודים, בין השאר גם החנות של משפחת קליין. באוקטובר 1942 עצרו את כלל הגברים היהודים, ביניהם גם אביה ואחיה של סיסי.

סיסי המשיכה ללמוד בבית הספר עד שב-6 באוקטובר 1942, נכנסה משטרה ועצרה אותה מול בני כיתתה. תחילה שוכנו כל הנשים והילדים בשלוש דירות של יהודים בטרונדהיים, אחת מהן הייתה דירתה של משפחת קליין, וב-25 בנובמבר 1942 נשלחו כל הנשים היהודיות בנורווגיה לבית הסוהר Bredtveidt באוסלו. במהלך השהות במחנה אמה הייתה זקוקה לניתוח ונשלחה לבית חולים באוסלו. כך ניצלה.

בפברואר 1943 גורשו כמעט כל יהודי טרונדהיים וצפון נורווגיה, ובתוכם סיסי, אברהם ואביהם וולף קליין, על ספינת התובלה "גוטנלנד" שיצאה מנמל אוסלו לשצ'צ'ין שבפולין, ומשם נשלחו ברכבת לאושוויץ.[3] חלק ניכר ממגורשי טרונדהיים נרצחו באושוויץ ביום הגעתם, ב-3 במרץ 1943 (כו באדר א תש"ג). סיסי הייתה בת 13 במותה ואחיה אברהם בן 16 בלבד.[4][5]

הנצחת סיסי קליין כסמל ליהודי נורווגיה שנרצחו בשואהעריכה

באמצע שנות התשעים החליטה עיריית טרונדהיים להפוך לסמל את אחד מ-72 תושביה שגורשו, כדי להגביר את ההזדהות וההבנה של תלמידי בתי הספר לרדיפת היהודים במלחמת העולם השנייה. לצורך כך הם בחרו בסיסי קליין. בשנת 1995 קראו על שמה את הרחוב שבו התגוררה; ובשנת 1997 הוצב פסל שלה בפארק סמוך.[6] ב-6 באוקטובר כל שנה, היום שבו היא הוצאה מבית הספר על ידי המשטרה, מבקרים בפארק תלמידי בית הספר היסודי 'קלווסקינט' (Kalvskinnet), ומניחים פרחים לזכרה.[7] המלחין הנורווגי סטולה קלייברג (אנ') אף כתב יצירה מוזיקלית לזכרה.[8]

סיפור הצלת האם והניסיונות להצלת הילדיםעריכה

מילה ניצלה הודות לרופאי בית החולים Ullevål באוסלו, שדחו את הניתוח שוב ושוב ולא אפשרו לנאצים להחזירה למחנה. לאחר הניתוח הופיעו אנשי מחתרת מחופשים במדים אשר שלפו אותה בכוח מבית החולים והעבירו אותה באישון לילה בסירה לשוודיה. בזמן שהותה בשוודיה ניסתה מילה להציל את ילדיה, מתוך תקווה שהם עודם בחיים. היא ביקשה מהרב יעקובסון שישב בשוודיה (ובעבר היה הרב של קהילת טרונדהיים) שהוא ואשתו יאמצו את ילדיה ובכך תוענק להם אזרחות שוודית ודרכונים של שוודיה הנייטרלית והם יוכלו להוציאם מאושוויץ. הביורוקרטיה הייתה מורכבת וארוכה, ולבסוף, כשהגיע האישור לאימוץ הילדים, היה זה מאוחר מדי.

לאחר המלחמה חזרה מילה לטרונדהיים והצליחה לקבל לידיה בחזרה את החנות. היא ניהלה אותה תקופה מסוימת אך הייתה בודדה ואומללה. בשנות החמישים היא עלתה לישראל לבדה, נישאה לאלמן – אלימלך גוטפריד (אביהם של אברהם אחיטוב, יוסף אחיטוב ומלכה גרוס), וחיה עמו ברמת גן. היא נפטרה בגיל 98 בבית החולים תל השומר.

 
משפחת קליין: האם מילֶה (מלכה), האב וולף והילדים אברהם (בן 8) וסיסי (בת 6)

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סיסי קליין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "City of Trondheim profile of Cissi Clein" (בנורווגית). City of Trondheim, Norway. אורכב מ-המקור ב-2006-05-14. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2008. 
  2. ^ Bjarte Bruland, Holocaust i Norge, 2017
  3. ^ יהודי אוסלו והדרום גורשו קודם לכן באוניית "דונאו" אשר הפליגה כבר ב-26 בנובמבר 1942.
  4. ^ "Cissi Klein, 13 år" (בנורווגית). אורכב מ-המקור ב-2008-04-13. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2008. 
  5. ^ "Death certificate for Cissi Klein issued in Trondheim" (בנורווגית). Trondheim probate court. אורכב מ-המקור ב-2011-07-24. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2008. 
  6. ^ "Art - Cissi Klein". Trondheim.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2020. 
  7. ^ Rædergård, Einar. "Cissi Klein (1929-1943)". Trondheim.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2020. 
  8. ^ "Arkivmusic.com profile of Ståle Kleiberg" (בנורווגית). Arkivmusic. אורכב מ-המקור ב-2011-06-08. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2008.