סלאם בומביי!
סלאם בומביי! (באנגלית: Salaam Bombay!) הוא סרט דרמה הודי בשפה ההינדית משנת 1988, בבימוי, כתיבה והפקה משותפת של מירה נאיר ושל סוני טרפורבלה חברתה שהייתה שותפה לתסריט. זה היה הסרט העלילתי הראשון בבימויה של נאיר. הסרט מתאר את חיי היומיום של ילדים החיים בשכונות עוני בבומבי (כיום מומבאי), העיר הגדולה בהודו. בסרט כיכבו ילדי רוב אמיתיים: שפיק סייד, רג'וביר ידב, אניטה קנואר, ננה פטקר, הנסה וית'ל וצ'אנדה שארמה .
בימוי | מירה נאיר |
---|---|
הופק בידי | מירה נאיר |
תסריט | מירה נאיר |
עריכה | בארי אלכסנדר בראון |
שחקנים ראשיים |
Nana Patekar Shafiq Syed |
מוזיקה | ל' סוברמניאם |
מדינה | הודו, צרפת, הממלכה המאוחדת |
חברה מפיצה | Cinecom Pictures |
הקרנת בכורה | 20 במאי 1988 |
משך הקרנה | 113 דק' |
שפת הסרט | הינדי |
סוגה | סרט דרמה, סרט פשע |
הכנסות באתר מוג'ו | salaambombay |
דף הסרט ב־IMDb | |
ההשראה של נאיר לסרט הגיעה מהרוח של ילדי הרחוב של בומבי וחייהם. ההפקה החלה בתחילת 1988, והסרט מומן על ידי התאגיד הלאומי לפיתוח הסרטים של הודו. לאחר שיצא לאקרנים ברחבי העולם ב-6 באוקטובר 1988, הסרט גרף כ $7.4 מיליון דולר בקופות מעבר לים, מול תקציב הפקה של 450,000 דולר בלבד.
הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-61, והיה הסרט השני של הודו שהיה מועמד לאוסקר (לפני היה אמא הודו ב-1957 ואחריו לגאאן ב-2001). הסרט זכה לשבחים בפסטיבל הקולנוע בקאן באותה שנה. הוא זכה בפרס מצלמת הזהב ובפרס הקהל בפסטיבל קאן. הסרט זכה בפרס הסרט הלאומי לסרט העלילתי הטוב ביותר בהינדית, בפרס הביקורת הלאומית לסרט הזר הטוב ביותר ובשלושה פרסים בפסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול. הסרט היה ברשימת "1,000 הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם" של הניו יורק טיימס.
עלילה
עריכהלפני תחילת הסרט, קרישנה הצית את האופנוע של אחיו הבכור כנקמה על שזה הציק לו. אמו הכועסת לקחה אותו לקרקס אפולו הסמוך ואמרה לו שהוא יכול לחזור הביתה רק כשהוא מרוויח 500 רופי כדי לשלם על הנזק. קרישנה מסכים ומתחיל לעבוד בקרקס.
הסרט מתחיל כשהקרקס מתארגן כדי לעבור לאתר הבא שלו. הבוס של קרישנה מבקש ממנו לבצע משימה כלשהי וכשקרישנה חוזר הוא מגלה שהקרקס כבר עזב. לבדו, לא יודע לאן לפנות, ובלי כסף להחזיר לאמו, הוא נוסע לעיר הגדולה הקרובה, בומביי. ברגע שהוא מגיע, נגזל ממנו רכושו המועט. הוא עוקב אחר הגנבים, מתיידד איתם, ומגיע בסופו של דבר לאזור האור האדום הידוע לשמצה של העיר פוקלנד רואד, ליד תחנת הרכבת גרנד רואד .
אחד הגנבים, צ'ילום, סוחר סמים ומכור, עוזר לקרישנה למצוא עבודה בדוכן התה בגרנד רואד והופך למנטור עבורו. באבא, סוחר סמים מקומי, מעסיק מכורים כמו צ'ילום. אשתו של באבא, רקה, היא עובדת מין ויש להם בת קטנה, מנג'ו. רקה מתעצבנת שהיא צריכה לגדל את בתה בסביבה כזו. באבא הבטיח להתחיל חיים חדשים במקום אחר, אבל זו הבטחה שבאבא לא יכול, או לא רוצה למלא.
קרישנה מקבל שם חדש, "צ'איפאו", ולומד לחיות איתו. המטרה שלו היא עדיין לגייס את הכסף שהוא צריך כדי לחזור הביתה, אבל עד מהרה מגלה שחיסכון כסף בסביבתו החדשה הוא כמעט בלתי אפשרי. כדי להחמיר את המצב, הוא מאוהב בנערה צעירה בשם סולה סאל, שנמכרה לאחרונה לבית הבושת. הוא מצית את חדרה ומנסה להימלט איתה, אך הם נתפסים. השריפה גורמת לקרישנה לקבל מכות קשות, בעוד שסולה סאל, הנחשבת בעלת ערך מאחר שהיא עדיין בתולה, מכחישה שהציתה את האש ומנסה בדמעות להתנגד לשעבוד שלה. מאדאם הבית מבקשת מבאבא "לאלף אותה", מה שבאבא מסכים לעשות.
בינתיים, קרישנה, בנוסך לעבודה בדוכן התה, עובד בעבודות מזדמנות כדי לחסוך קצת כסף ולעזור לצ'ילום, שלא יכול לשרוד בלי סמים, במיוחד לאחר שפוטר על ידי באבא לאחר ראיון עם עיתונאי זר. בסופו של דבר, אחת מהעבודות המוזרות הללו עולה לקרישנה בעבודתו בדוכן התה. כדי להשיג עוד כסף, קרישנה וחבריו שודדים איש פרסי מבוגר על ידי פריצה לביתו לאור יום. בסופו של דבר קרישנה מגלה שהכסף שחסך בסופו של דבר נגנב על ידי צ'ילום עבור סמים, וזה נטל מנת יתר קטלנית.
לילה אחד, כשהם חוזרים הביתה מהעבודה עם חברים, קרישנה ומנג'ו נתפסים על ידי המשטרה ונלקחים לבית סוכר לנוער. בסופו של דבר, קרישנה בורח וחוזר לעולמו. הוא מגלה שמגייס חדש בעסקי הסמים של באבא תפס את מקומו ושמו של צ'ילום. קרישנה פוגש את סולה סאל ומנסה לשכנע אותה לברוח איתו. היא מגלה שהיא מוקסמת מבאבא ואינה מעוניינת יותר בקרישנה; היא בדרך לתת שירות ללקוח הראשון שלה. בינתיים, נאמר לרקה שהרשויות לא ישחררו את בתם, כי האם היא עובדת מין. רקה כועסת ומחליטה לעזוב את באבא, אבל באבא מכה אותה כנקמה. היא ניצלת על ידי התערבותו בזמן של קרישנה אשר בהתקף זעם הורג את באבא ומנסה לברוח איתה, אך הם נפרדים במצעד לכבוד האל גאנש. הסרט מסתיים בזום איטי אל פניו המדוכדכים של קרישנה.
דמויות
עריכה- שפיק סייד - קרישנה
- רגוביר ידב - צ'ילום
- הנסה ויטל - מנג'ו
- אניטה קנוואר - רקחה
- ננה פטקר - באבא
- צ'נדה שארמה - סולה סאל
- אירפאן קאן - כותב מכתבים
- סנג'נה קאפור - עיתונאית זרה
טרום הפקה
עריכהכתיבה והשראה
עריכה"אחת התמונות הראשונות שלי הייתה של ילדים המקיפים את המונית שלי בצומת תנועה - מפריחים בועות, שרים, ילד נכה על סקייטבורד מאולתר. ברור שהיו אלה ילדים שחיו בעולם שבו הגורל לא נתן להם אלא חיים. ובכל זאת הם חיו בסגנון מסוים, ראוותנות. זה משך אותי. הפיזיות שלהם, הפנים והגוף שלהם, היו כמו מפה של המסע שהם עברו כדי להגיע לבומביי". |
- מירה נאיר |
נאיר מספרת שההשראה הראשונית לסרט הגיעה מרוח ילדי הרחוב של בומביי. הרעיונות שלה התפתחו כאשר חקרה את חייהם של הילדים עם חברתה סוני טרפורוואלה. מההתחלה הם החליטו שילדי רחוב אמיתיים ישחקו בסרט שכן את השילוב של ילדות וידע בפניהם יהיה קשה למצוא בקרב שחקני ילדים מקצועיים.
נאיר מספרת שההשראה הראשונית לסרט הגיעה מרוח ילדי הרחוב של בומביי. הרעיונות שלה התפתחו כאשר חקרה את חייהם של הילדים עם חברתה סוני טרפורוואלה. מההתחלה הם החליטו שילדי רחוב אמיתיים ישחקו בסרט שכן את השילוב של ילדות וידע בפניהם יהיה קשה למצוא בקרב שחקני ילדים מקצועיים.
נאיר קיבלה גם השראה ליצור את הסרט לאחר שצפה בדרמה "פישוטה" של הקטור בבנקו (1981). לדבריה, "ביום הראשון לצילומים קיבלתי את הבשורה שהשחקן הילד שגילם את דמותו של פישוטה נורה למוות ברחוב. אחרי התקרית הזו, הייתי נחושה יותר לעשות את סלאם בומביי!, ולחלוק את הדיבידנדים של הסרט עם ילדי רחוב אם נוכל." לאחר יצירת ארבעה סרטים דוקומנטריים, סלאם בומביי! היה הסרט העלילתי הראשון באורך מלא של נאיר.
הפקה
עריכהרוב הסרט צולם בפלקלאנד רואד, רובע החלונות האדומים בקמאטיפורה, בומביי. הילדים השחקנים בסרט היו ילדי רחוב אמיתיים. צוות השחקנים קיבל הכשרה בדרמה בסדנה בבומביי לפני שהופיעו בסרט. סמוך לתחנת הרכבת גרנד רואד הושכר חדר לחזרות, בו עשו חזרות ביום הראשון כ-130 ילדים. מאוחר יותר, לפני שהופיעו בסרט, התאמנה קבוצה של 24 ילדי רחוב בסדנה, בה ניתנו להם הכשרה למוזיקה, ריקוד ומשחק. אט אט נלמדו מהם סיפורי העיר בומביי, הוריהם, מין, סחר, סחר בסמים, כנופיות ורווחיהם. הם התאחדו עם משפחותיהם עוד לפני שצולם הסרט. שילמו להם כדי לשלם עבור הטיפול הרפואי והעבודה על הסרט, וחלק מהכסף הזה הושאר כפיקדון קבוע. אירפאן קאן שיחק בתפקיד כותב מכתבים בסצנה בת שתי דקות בסרט, שהייתה הופעתו הראשונה בסרט.
לאחר יציאתו לאקרנים, הבמאית נאיר הקימה ב-1989 ארגון בשם Salaam Baalak Trust כדי לשקם את הילדים שהופיעו בסרט. דינאז סטפורד, פסיכולוגית ילדים, עבדה עם הילדים לאחר הסרט. קרן Salaam Baalak Trust מעניקה כעת תמיכה לילדי רחוב בבומביי, דלהי ובהובאנשוואר. שפיק סייד, שגילם את קרישנה בסרט, חי כיום כנהג ריקשה רכב בבנגלור.
אחרי הפקה
עריכהמוזיקה ופסקול
עריכההמוזיקה מפסקול הסרט הולחנה, בוצעה ובוימה על ידי ל' סוברמניאם. השיר "Mera Naam Chin Chin Choo" הושר על ידי גיטה דטא עבור הסרט Howrah Bridge משנת 1958 והוא כלול בפסקול הסרט. כמו כן, בסצנה בבית הקולנוע, הריקוד של סרידיבי לשיר "הווא הוואי" ששרה קאוויטה קרישנמורטי מהסרט מר הודו משנת 1987.
שחרור הסרט
עריכההקרנה ראשונית
עריכהלפני יציאתו לאקרנים, הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בטקס שבוע הבמאים בפסטיבל קאן במאי 1988. מאוחר יותר הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו ב-13 בספטמבר ב-1988.
יציאה ראשונית לאקרנים
עריכהבשנת 1988, הסרט יצא לאקרנים בצרפת, הודו, בפסטיבל הקולנוע ה-26 של ניו יורק, באיטליה, ובבלגיה .
שנה לאחר מכן, הסרט יצא לאקרנים בדנמרק, בהולנד, בפינלנד, במערב גרמניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקנדה ובשוודיה .
בשנת 1990, הסרט יצא לאקרנים במזרח גרמניה, ביפן ובהונגריה. שנה לאחר מכן, הסרט יצא לאקרנים בפורטוגל .
בקופות
עריכהסלאם בומביי! הרוויח 2,080,046 דולר בארצות הברית ובקנדה, ממכירת כרטיסים.
סך הכל ראו את הסרט 1,399,073 צופים ברחבי העולם.
כנגד תקציב הפקה של $450,000, הסרט גרף סכום מוערך של 7,434,176 דולר בשווקים מעבר לים, והפך לאחד הסרטים ההודיים המרוויחים ביותר בשווקים בחו"ל באותה תקופה.
שחרור מחדש
עריכההסרט שוחרר מחדש בצרפת ב-12 בדצמבר 2001 וב-7 בינואר 2015. ב-2005 הוא הוקרן גם בפסטיבל הסרטים "אופקים חדשים" בפולין ב-23 ביולי. הסרט יצא לאקרנים מחדש בבתי הקולנוע ההודיים במרץ 2013. ב-2015, בפסטיבל הסרטים בלונדון, הסרט הוקרן ב-9 באוקטובר, וב-18 באוקטובר בפסטיבל טלגראס בארצות הברית.
ביקורות
עריכהסלאם בומביי! קיבל בעיקר ביקורות חיוביות ממבקרים שהתייחסו להשפעה התרבותית והחברתית של הסרט. באתר אגרגטור ביקורות הסרט Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג אישור של 93% על סמך 30 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.8/10. ב- Metacritic, המקצה דירוג ממוצע משוקלל לביקורות, לסרט יש ציון של 78 על סמך 4 מבקרים, מה שמצביע על "ביקורות חיוביות בדרך כלל".
פרסים
עריכהארגון | תאריך | קטגוריה | מועמד/ת | תוצאה |
---|---|---|---|---|
פסטיבל הקולנוע בקאן | מאי, 1988 | פרס מצלמת הזהב | מירה נאיר | מועמדות |
פרס הקהל | זכייה | |||
איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס | 10 בדצמבר 1988 | פרס הדור הבא | זכייה | |
הסרט הזר הטוב ביותר | מועמדות | |||
מועצת הביקורת הלאומית | 13 בדצמבר 1988 | הסרט הזר הטוב ביותר | זכייה | |
אגודת מבקרי הקולנוע של בוסטון | 1988 | הסרט הזר הטוב ביותר | זכייה | |
פסטיבל נשים בקולנוע בלוס אנג'לס | 1988 | פרס ליליאן גיש | זכייה | |
פסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול | 1988 | פרס המבקרים | זכייה | |
Air Canada Award for Most Popular Film of the Festival | זכייה | |||
Prize of the Ecumenical Jury | זכייה | |||
פרס גלובוס הזהב | 28 בינואר 1989 | הסרט הזר הטוב ביותר | זכייה | |
פרס סזאר | 4 במרץ 1989 | הסרט הזר הטוב ביותר | מועמדות | |
פרס אוסקר | טקס פרסי אוסקר ה-61 | פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר | מועמדות | |
פרסי הקולנוע הלאומי | מאי 1989 | הסרט הטוב ביותר בהינדי | זכייה | |
שחקן ילד הטוב ביותר | שפיק סייד | זכייה | ||
פסטיבל הסרטים הבינלאומי אנוני | 1989 | Prix du Public | מירה נאיר | זכייה |
פרס באפט"א לקולנוע | 11 במרץ 1990 | הסרט הטוב ביותר לא בשפה האנגלית | מועמדות | |
פרסי פילמפייר | טקס פרסי פילמפייר ה-35 | הסרט הטוב ביותר | מועמדות | |
הבמאית הטובה ביותר | מועמדות | |||
שחקנית המשנה הטובה ביותר | אניטה קנוואר | מועמדות |
קישורים חיצוניים
עריכה- "סלאם בומביי!", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "סלאם בומביי!", באתר AllMovie (באנגלית)
- "סלאם בומביי!", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "סלאם בומביי!", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "סלאם בומביי!", באתר Metacritic (באנגלית)
- "סלאם בומביי!", באתר אידיבי
- "סלאם בומביי!", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)