פובליוס ליקיניוס קורנליוס סלונינוס ולרינוס (242–260) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 258 עד 260 ביחד עם אביו הקיסר גליאנוס.

סלונינוס
Publius Licinius Cornelius Saloninus Valerianus
מטבע עם דיוקן של סלונינוס
מטבע עם דיוקן של סלונינוס
מטבע עם דיוקן של סלונינוס
לידה 242
קולוניה קלאודיה ארה אגריפיננסיום, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 260 (בגיל 18 בערך)
קולוניה אגריפינסיס
שם מלא פובליוס ליקיניוס קורנליוס סלוניניוס ולריאנוס
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Valerian dynasty
אב גליאנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קורנליה סלונינה עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר רומא
260
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

סלונינוס נולד, ככל הנראה במהלך שנת 242 בן למי שעתיד להיות הקיסר גליאנוס ולקורנליה סלונינה, אצילה ממוצא יווני.

בשנת 258 מינה גליאנוס את סלונינוס לתפקיד "קיסר" תפקיד שאותו חילק לתקופה קצרה עם אחיו הבכור ולריאנוס השני עד שהלה נפטר במהלך שנת 258. בתקופת המאה השלישית לספירה ייצג התואר קיסר מעמד ששמור לנסיך הכתר למועמד העתיד לראשת את כיסא המלוכה, הקיסר המכהן זכה להוסיף לשמו את התואר "אוגוסטוס". סלונינוס נשלח לגאליה כנציג הכתר הרומי בפרובינקיה, הוא ישב בעיר המרכזית קלן תחת חסותו של הפריפקטוס פרטוריו (לטינית: praefectus praetorio) (מושל) סילבנוס.

מהלך זה של מינוי סלונינוס ואחיו כקיסרים ושליטים מיועדים תחת שרביטו של אביהם גליאנוס שהחזיק את מושכות השלטון כאוגוסטוס ביחד עם הסב ולריאנוס, נועד ככל הנראה לבנות יש מאין ולהבטיח המשכיות של שושלת מלוכה בעידן של אי יציבות פוליטית שאפיין את האימפריה הרומית במאה השלישית לספירה. מהלך מסוג זה הושלם בהצלחה שלושים שנה מאוחר יותר על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס שהצליח לייצב את הקיסרות וזכה לשם טטררכיה, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר). הארבעה מחלקים ביניהם את השלטון גם מבחינה טריטוריאלית. עם פרישתו של אחד האוגוסטי אמור סגנו לתפוס את מקומו באופן אוטומטי ולמנות לעצמו סגן קיסר.

בשנת 259 גברו הלחצים על האימפריה והחלוקה המלכותית עמדה למבחן, בשנה זו נאלצו הרומאים להילחם במספר חזיתות, הקיסר ולריאנוס ניהל מערכה מול האימפריה הסאסאנית שעתידה להחרט בהיסטוריה הרומאית כקטסטרופה בעוד הקיסר גליאנוס מפקד על הצבא הרומי בחזית הדנובה מול פלישה רחבת היקף של שבטים אלמאנים שחדרו אל תוך איטליה. אי הוודאות הביאה למרידות בתוך הפרובינציות ובשנת 260 מרד הצבא הרומי בגאליה תחת פיקודו של פוסטומוס, מנאמני גאלוס כנגד משפחת המלוכה. במאבק שהתפתח נלכדו סלונינוס וסילבנוס עם מספר יחידות נאמנות בתוך העיר קלן שהושמה במצור מבלי תקווה לחילוץ. במהלך המצור, כנראה מתוך תקווה לעורר את נאמנות הצבא הרומי בגאליה הכריזו נאמני סלונינוס עליו כאוגוסטוס אך המהלך לא הצליח לשנות את מאזן הכוחות ומהלך המלחמה. לאחר כחודש של מצור עיקש נתפס סלונינוס על ידי תושבי קלן ונמסר עם סילבנוס לידי צבאו של פוסטומוס ושניהם נרצחו על ידי החיילים.

פוסטומוס שבשלב זה הוכרז כקיסר על ידי החיילים תחת פיקודו הביע את צערו על מות הקיסר הצעיר ומאוחר יותר הקים קשת ניצחון לציון ניצחונו.

לקריאה נוספת עריכה

  • היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. סלונינוס בן גליאנוס, עמ' 197–201.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סלונינוס בוויקישיתוף