פתיחת התפריט הראשי

קיסרי רומא

רשימת ערכים
(הופנה מהדף קיסר רומא)

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומיתלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון.

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).

תקופת הפרינקיפטעריכה

תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
השושלת היוליו-קלאודית
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטוויאנוס) 63 לפנה"ס - 14 לספירה 27 לפנה"ס - 14 לספירה יוליו-קלאודיאנית נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
טיבריוס קיסר 42 לפנה"ס - 37 לספירה 14 - 37 לספירה יוליו-קלאודיאנית היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
"קליגולה" (גאיוס קיסר) 12 - 41 37 - 41 יוליו-קלאודיאנית נודע באכזריותו הרבה.
קלאודיוס קיסר 10 לפנה"ס - 54 לספירה 41 - 54 יוליו-קלאודיאנית צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
נירון קיסר 37 - 68 54 - 68 יוליו-קלאודיאנית לקה במחלת נפש. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
גלבה 3 לפנה"ס - 69 68 - 69 איננו חלק משושלת כלשהי הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה.
אותו 32 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
ויטליוס 15 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) 9 - 79 69 - 79 פלאבית מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
טיטוס 39 - 81 79 - 81 פלאבית מדכא המרד הגדול
דומיטיאנוס 51 - 96 81 - 96 פלאבית צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית(אנ')
נרווה 35 - 98 96 - 98 נרווה-אנטונינית הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
טראיאנוס 53 - 117 98 - 117 נרווה-אנטונינית תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
אדריאנוס 76 - 138 117 - 138 נרווה-אנטונינית דיכא את מרד בר כוכבא
אנטונינוס פיוס 86 - 161 138 - 161 נרווה-אנטונינית יצר קשר עם סין
מרקוס אורליוס 121 - 180 161 - 180 נרווה-אנטונינית בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
קומודוס 161 - 192 180 - 193 נרווה-אנטונינית לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים(אנ')
פרטינקס 126 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי נרצח על ידי שומרי ראשו
דידיוס יוליאנוס 133 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסווראנית(אנ')
ספטימיוס סוורוס 145 - 211 193 - 211 סווראנית בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) 186 - 217 211 - 217 סווראנית בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
מקרינוס 165 - 218 217 - 218 סווראנית הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) 203 - 222 218 - 222 סווראנית אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
אלכסנדר סוורוס 208 - 235 222 - 235 סווראנית נרצח
משבר המאה ה-3
מקסימינוס 173 - 238 235 - 238   הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
גורדיאנוס הראשון 159 - 238 238   שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
גורדיאנוס השני 192 - 238 238   שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
פופיאנוס נרצח בשנת 238 238   שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
בלבינוס 176- 238 238   שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
גורדיאנוס השלישי 225 - 244 238 - 244   נרצח על ידי שומרי ראשו
פיליפוס הערבי 204 - 249 244 - 249   נהרג בקרב נגד דקיוס
דקיוס 201 - 251 249 - 251   נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
טרבוניאנוס גלוס 206 - 253 251 - 253   נרצח על ידי חייליו
איימליאנוס 207 - 253 253   שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
ולריאנוס 200 - 260 253 - 260   היה הקיסר הרומי הראשון להלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
גליאנוס 218 - 268 260 - 268   חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
קלאודיוס השני גותיקוס 213 - 270 268 - 270   הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
קווינטילוס 210 - 270     שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
אורליאנוס 214 - 275 270 - 275   איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
טקיטוס 200 - 276 275 - 276   מצא את מותו מידי מתנקשים.
פלוריאנוס 276     מצא את מותו מידי חייליו.
פרובוס 232 - 282 276 - 282   מצא את מותו מידי חייליו.
קרוס 230 - 283 282 - 283   נרצח על ידי שומרי ראשו.
קארינוס   283 - 285   בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינטעריכה

תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
דיוקלטיאנוס 245 - 313 284 - 305 שושלת קונסטנינוס שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
מקסימיאנוס 250 - 310 286 - 305   שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
קונסטנטיוס כלורוס 250 - 306 כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306   שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
גלריוס 250(משוער)-311 כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311   משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
סוורוס השני תאריך לידה לא ידוע - 307 כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307   משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
מקסימינוס דאיה 270 (משוער) - 313 כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313   משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
מקסנטיוס תאריך לידה לא ידוע - 312 306-312   בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
ליקיניוס 250 - 325 308- 323   מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
קונסטנטינוס 272- 337 כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337 שושלת קונסטנטינוס לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב דאז, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, למרות שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
קונסטנטינוס השני 316 - 340 337 - 340 קונסטנטינוס היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
קונסטנטיוס השני 317 - 361 337 - 361 קונסטנטינוס נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
קונסטנס הראשון 350-320 350 - 361 קונסטנטינוס שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
יוליאנוס 331 - 363 361 - 363 קונסטנטינוס ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
יוביאנוס 332 - 364 363 - 364    
ולנטיניאנוס הראשון 321 - 375 364 - 375 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ואלנס.
ואלנס 328 - 378 364 - 378 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
גרטיאנוס 359 - 383 375 - 383 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
ולנטיניאנוס השני 371 - 392   ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
תאודוסיוס הראשון 346 - 395 379 - 395 תאודוסיוס הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערביתעריכה

הקיסרות הרומית המערבית
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
הונוריוס 384 - 423 395 - 423 תאודוסיוס שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
ולנטיניאנוס השלישי 419 - 455 424 - 455 תאודוסיוס נלחם נגד אטילה ההוני
פטרוניוס מקסימוס 396 - 455 כמה חודשים בשנת 455    רומא נכבשת ונבזזת
אוויטוס 395 - 456 455 - 456    
מיוריאנוס 420 - 461 457 - 461    
ליביוס סוורוס   461 - 465    
אנתמיוס 420 - 472 467 - 472   הוצא להורג
אוליבריוס   שלושה חודשים וחצי ב-472    
גליקריוס 420 - 480 473 - 474   שלט שמונה חודשים
יוליוס נפוס 420 - 480 474 - 475   שלט רשמית עד 480
רומולוס אוגוסטולוס 475 - 476   הקיסר הרומי האחרון

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
  • משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
  • ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .